דבר תורה - פרשת אחרי מות + זמני שבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השבת בע"ה נקרא את פרשת "אחרי מות" (חומש ויקרא)

---

"וְהִקְרִיב אַהֲרֹון אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" (ויקרא טז, ו)
"וְהִקְרִיב אַהֲרֹון אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" (ויקרא טז, יא)

בפרשת השבוע ישנם שני פסוקים שלמרות שהם רחוקים מעט זה מזה, מאוד בולטת הכפילות שבהם:
לשם מה שב הכתוב ומזכיר באותן מילים ממש, שביום הכיפורים מכפר הכהן הגדול "בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" באותו פר חטאת?

ענו חז"ל:
לרמוז שלכהן הגדול יש שני בתים:
ביתו הפרטי - "ביתו - זו אשתו" (יומא ב, א), וביתו הכללי יותר - בית שבט הכהונה.
על שני בתיו אלה מתוודה הכהן הגדול ביום הקדוש:
הוידוי הראשון - על חטאיו ועל חטא אשתו, והוידוי השני - על חטאי אחיו הכהנים.

מלבד שני וידויים אלה, מתוודה הכהן הגדול בהמשך יום הכיפורים וידוי שלישי ואחרון, והפעם על ראש השעיר לעזאזל,
כאשר בוידוי זה הוא מכפר על כלל ישראל (ויקרא טז, כא):
"וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

וידויי הכהן הגדול ביום הכיפורים, מציגים לעינינו לקח מאלף באשר לאופן הדאגה לזולת:
הוידוי הראשון - עליו ועל אשתו, לאחר מכן - על אחיו הכהנים, ולבסוף - על כל ישראל.

מדוע לא היה די בוידוי אחד, שיכלול את כל ישראל?
אלא, שבהדרגה זו התוותה לנו התורה את הדרך, כיצד בונים התקשרות עם הזולת על יסוד איתן:
מתחילים מן הקרוב ביותר, ולאחר מכן מרחיבים את מעגל הנתינה גם אל הרחוק.

ומדוע דווקא בסדר זה?
משום שהאדם הוא מוגבל, וכוחותיו מצומצמים. אי אפשר לתת לכל העולם בעת ובעונה אחת.
נתינה לרחוקים עוד בטרם עשה האדם לביתו - היא נתינה הלוקה בחסר,
משום שלא אחת נובעת היא מבריחה, מחוסר רצון להתמודד ולהגיע להבנה עם הקרוב, עם השכן ובן הזוג,
וכידוע, את הרחוק, את מי שאין לי עימו קשר וחיכוך יום יומי - קל מאוד לחבב.

אך עם זאת - אסור להועיד את החסד לקרובים בלבד.
ככל שהדבר אפשרי, חייב האדם לסגל לעצמו את מידתו של הכהן הגדול,
המרחיב בהדרגה את חוג נתינתו ודאגתו לכל ישראל אחיו.

ידוע מאמרם של חז"ל (חולין סג, א, ורש"י):
"וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה? שֶׁעוֹשָֹה חֲסִידוּת עִם חֲבְרוֹתֶיהָ", ומחלקת להן ממזונה.
ושאלו: אם כך, מדוע מנויה היא עם העופות הטמאים, חסידה חסודה שכזו?!
ותירצו: שאומנם עושה היא חסד - אולם אך ורק "עִם חֲבְרוֹתֶיהָ",
וחסד כזה, שבאופן עקרוני אינו יוצא ממעגל המקורבים לו - הריהו סימן לטומאה.

אומנם מאחר ושיבחנו את הרחבת גבולה של הנתינה - ראוי להדגיש שקיים קו אדום בעניין זה:
אין נותנים על חשבונו של אחר.
ולאחר הלימוד מן החסידה, נלמד בנקודה זו מבעל חיים אחר: העכבר.
התלמוד הירושלמי (ב"מ ג, ה) מכנה את העכברים: "רשעים"! למה?
משום שכאשר חודרים עכברים למחסן מלא דגן, הם קוראים לכל חבריהם להשתתף בחינגה.
ולכאורה, הלא אין לך גילוי חברות אמיתית גדול מכך!
סוף סוף נמצא מי שחושב על טובת העכברים הנרדפים - ודווקא הוא נקרא רשע?!
אלא, קובעים כאן חז"ל:
לחשוב על טובתו של החבר, על חשבון בעל המחסן - זוהי רשעות ותוּ לא.


קרדיט:
הרב יוסף אליהו שליט"א, מהספר: "שיחות לספר ויקרא", משנת הרב אביגדור הלוי נבנצל שליט"א

---

שבת שלום.


לעילוי נשמת רבינו ועטרת ראשנו הגר"ע יוסף בן ג'ורג'יה זצוק"ל

לעילוי נשמת הגראי"ל הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל

לעילוי נשמת האדמו"ר מקאליב, הרב מנחם מנדל טאוב זצ"ל

לעילוי נשמתם של כל היהודים אשר נרצחו בפעולות הטרור והאיבה הי"ד

לעילוי נשמתם של הרוגי האסון במירון ז"ל

לעילוי נשמתם של הרוגי מבצע "שומר החומות" הי"ד:
סמ"ר עומר טביב, עידו אביגל, לאה יום טוב, נלה גורביץ'

לעילוי נשמת סמ"ר בראל אחיה חדריה שמואלי בן הי"ד

לעילוי נשמת אליהו דוד קיי הי"ד

לעילוי נשמת יהודה דימנטמן הי"ד

לעילוי נשמתם של רס"ן אופק אהרון ז"ל, רס"ן איתמר אלחרר ז"ל

לעילוי נשמתם של נרצחי הפיגוע בבאר שבע הי"ד:
הרב משה קרביצקי, מנחם יחזקאל מנוחין, לורה יצחק, דוריס יחבס
לעילוי נשמתם של נרצחי הפיגוע בחדרה הי"ד:
רש"ט יזן פלאח ז"ל והלוחמת רש"ט שיראל אבוקרט ז"ל
לעילוי נשמתם של נרצחי הפיגוע בבני ברק הי"ד:
רס"מ אמיר חורי ז"ל, יעקב ישראל שלום ז"ל, הרב אבישי יחזקאל ז"ל
לעילוי נשמתם של נרצחי הפיגוע בתל אביב הי"ד:
תומר מורד ז"ל, איתם מגיני ז"ל, ברק לופן ז"ל

ולרפואת :
כל חולי עמו ישראל !


זמני השבת:
http://www.yeshiva.org.il/calendar