דבר תורה - פרשת בהר, בחוקותי + זמני שבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השבת בע"ה נקרא את פרשת "בהר - בחוקותי" (חומש ויקרא)


למה שמיטה מיידית?

הכתוב אומר, "כי תבאו אל-הארץ, אשר אני נתן לכם–ושבתה הארץ, שבת לה'".
נראה הגיוני שאחרי שכבר ישבו שש שנים בארץ אז תשבות הארץ,
ופה כתוב, "כי תבאו אל-הארץ… ושבתה הארץ", מיד!
מה העניין כאן?
רש"י אומר, " שבת לה' " – "לשם ה', כפי שנאמר בשבת בראשית".
הקב"ה ציוה לנו לשבות ביום השביעי, כמו שאנו אומרים בקידוש בשבת, "זכר למעשה בראשית".
שתמיד נזכור את מעשה בראשית, שהיתה בריאה ויש בורא לעולם, והוא חידש את הבריאה ומחדש אותה בכל רגע.
מאותה סיבה, ציוה הבורא לשבות מיד בכניסתנו אל הארץ.
כדי להראות לאומות העולם שהוא הפטרון של הארץ ושהוא מחדש בטובו, בכל יום, מעשה בראשית.
על כן, מיד כשנכנסים לארץ, אנו מצווים לקיים מצות שמיטה, שבזה נראה לעין כל שהקב"ה הוא אדון הארץ.
כפי שמפרש רש"י על המילה 'בראשית', "ומה טעם פתח בבראשית משום (תהילים קי"א) כח מעשיו הגיד לעמו
לתת להם נחלת גוים שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים
הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
תזכורת לעולם ותזכורת לנו, מיהו האדון של הארץ.
כפי שאומר רבנו בחיי, "לכך צותה התורה מצוה זו שיהיו כל מיני הממשלה והאדנות שבתחתונים, בטלים בעבודת הארץ,
כדי שיתבונן האדם בליבו, כי אין עיקר האדנות והממשלה, אלא לאדון הכל ברוך הוא" (רבנו בחיי על התורה, בהר).
תזכורת ש"זה לא שלי!".

קרדיט:
מרכז מודעות http://www.mudaut.co.il/ (וורטס)

---

וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה (כה,ח)

ניתן לבאר כי הכרחית היא כאן הלשון הכפולה ומכופלת.
שאילו היה נכתב רק 'וספרת לך שבע שבתות שנים', היינו אומרים שדי במניין השמיטות
ואם צריך למנות השנים בפני עצמן, רק שבתחילת השמיטה יאמר היום שמיטה אחת ביובל,
לכן כתיב 'תשע וארבעים שנה', ללמדנו שצריך למנות כל המ"ט שנים, כל שנה לחוד.

ועדיין היה מקום לומר שצריך למנות השנים רק קודם שבא השמיטה,
אבל אח"כ יוכל לומר היום שמיטה אחת היום שמיטה שניה,
לכן כתיב 'שבע שנים שבע פעמים', דיחזור וימנה כל אותן השנים בפני עצמם.

ותו יש צד לומר שאם צריך למנות השמיטות שכבר עברו, כי אם את השמיטה הנוכחית,
לכך כתיב 'תשע וארבעים שנה', פירוש כל מ"ט שנים תמנה את כל ימי ה'שבע שבתות'.

קרדיט:
אשר (wikivort)

---

"אם בחוקותי תלכו"

על מילות הפתיחה של פרשת בחוקותי "אם בחוקותי תלכו" מסביר רש"י, שלא מדובר כאן במצוות עצמן,
שהלא בהמשך הפסוק כתוב בפירוש "ואת מצוותי תשמרו", כך שהתחלת הפסוק חייבת להתייחס למשהו אחר.
מסיק מזה רש"י שהמילים "בחוקותי תלכו" מתייחסות למשי ש"עמל בתורה", כלומר עמל בלימוד התורה.

נשאלת השאלה, איך זה שעל לימוד התורה כתוב "אם"? האם יש אופציה שלא לעשות זאת?
אמנם, ידוע שלפעמים המילה "אם" לא נאמרת במשמעות של רשות אלא של חובה
(למשל בפסוק "אם כסף תלווה את עמי" שמשמעותו "כשכסף תלווה את עמי"),
אבל מקובל שישנם רק שלושה מקומות שבהם "אם" הינו במשמעות של חובה, ופסוק זה הוא לא אחד מהם.

מסבירים על זה בספר "אבני חן", שהמשמעות של "עמל בתורה" הינה מישהו שעושה מעבר ללימוד התורה שכולם מחויבים בו,
אלא שכל חייו הופכים להיות סובבים את התורה.
אדם כזה, אכן עושה מעבר לציווי הבסיסי בלימוד תורה בכך שהוא משעבד את כל כולו לתורה,
וזה אכן לא חובה אלא רשות, והוא זוכה לברכות שכתובות בפרשה.
זה גם מסביר למה בהמשך כתוב "ואם בחוקתי תמאסו ואת משפטי תגעל נפשכם", ולא כתוב למשל "ואם לא".
הקללות לא מגיעות על מי שלא מגיע לרמה של עמלות בתורה, אלא למי שממש מואס בתורה ו"נגעל ממנה" ממש.
ואילו הברכות מגיעות למי ששומר את התורה והופך אותה לבסיס לכל חייו.

קרדיט:
בבית הכנסת "לכו נרננה" (וורטס)

---

שבת שלום.


לעילוי נשמת רבינו ועטרת ראשנו הגר"ע יוסף בן ג'ורג'יה זצוק"ל

לעילוי נשמת הגראי"ל הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל

לעילוי נשמת האדמו"ר מקאליב, הרב מנחם מנדל טאוב זצ"ל

לעילוי נשמתם של כל היהודים אשר נרצחו בפעולות הטרור והאיבה הי"ד

לעילוי נשמתם של הרוגי האסון במירון ז"ל

יהודה גואטה ז"ל הי"ד

החייל עמית בן יגאל ז"ל הי"ד

הרב שי אוחיון ז"ל הי"ד

אסתר הורגן ז"ל הי"ד

יהודה בארקן ז"ל


ולרפואת :

כל חולי עמו ישראל !


זמני השבת:
http://www.yeshiva.org.il/calendar