פרשת כי תשא + זמני השבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השבת בע"ה נקרא את פרשת כי תשא.

פרשת השבוע, פרשת כי תשא היא הפרשה התשיעית בספר שמות.
הפרשת פותחת במצוות מחצית השקל וממשיכה במצוות באשר להקמת המשכן, עשיית הכיור, הקטורת, שמן המשחה. בהמשך הפרשה עוברת לעסוק בחטא העגל ובנושא זה גם מסיימת, לא לפני חידוד האזהרה על שמירת השבת.
כיידוע חלוקת העולים לתורה בקריאת התורה בשבת נחלקת לא בצורה שווה בין העולים. את רובה של הפרשה קוראים במהלך עלייתם של הכהן והלוי וזאת בין היתר כסמל על כך ששבט לוי לא חטא בחטא העגל.
"כי תשא את ראש בני ישראל" – נצטוו ליתן שקלים בעת המניין כדי שלא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. וקשה, למה לו למנות אותם אם יש סכנה שלא ישלוט בהם הנגף שלא ימנה אותם כלל. אך המניין היה הכרח, כי המניין הוא בחינת צמצום שמצמצמים את הלב של כל אחד מישראל שלא יתלהב יתר על המידה. וגם שלא יתערבבו יחד ולא יכנוס אחד בגבול השני. כי אף על פי שישראל נחשבו כולם כאיש אחד כי בשורשם הם כלולים באחד, כמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבא) ליעקב היו שבעים נפש וכולם נקראים נפש אחד, אף על פי לכל אחד ואחד מישראל יש צמצום וגבול בפני עצמו, כי דעת כל אחד שונה משל חברו. והכל כפי שמצמצם התלהבות ליבו בבחינת החלל הפנוי וממשיך לשם מחשבות טובות שהן מידות טובות ועל ידי זה נתגלה מלכותו יתברך כי כל אחד יש לו שיעור בליבו כפי מדרגתו בבחינת נודע בשערים בעלה. וכן כל אחד עובד את ה' יתברך כפי מידותיו הטובות, האחד נזהר ביותר במידת החסד והשני בחינת תיקון מידה אחרת. ואף על פי שכל אחד צריך לקבל מחברו נקודות טובות שיש לו אף על פי כן אסור לו להתלהב יתר על המידה שלא יכנוס לגבול חברו. כי לפעמים גם ישראל יכולים להפיל אחד את רעהו ע"י שינוי הדעות, על כן צריכים צמצום שלא יתלהב יותר מידי. ובשביל זה נצטוו למנותם, שיהיה כל אחד נמנה בפני עצמו, כי כל אחד יש לו גבול ודעה ושיעור בהכרתו את ה' יתברך. בחינת המשכן ששם כל אחד עמד על גבולו, כיידוע, עומדים צפופים ומשתחווים רווחים שלא ישמע האחד בווידוי חברו. כל אחד צריך לשוב אל ה' כפי מדרגתו וכפי ששמעו מרבו. ועל כן נצטוו בשקלים, כי על שם זה נקראו שקלים שמתקן הכל שנמשך האור במידה ובמשקל לכל אחד כפי מדרגתו.(ליקוטי מוהר"ן)
"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" – על כן נקראים שקלים, כי יש בזה משקל גדול כי צריך אדם להיות עניו בתכלית הענווה להיות אין ממש בלי שום טעות ופנייה כלל. (ליקוטי מוהר"ן)

ללא גאווה בייחוס המשפחה
"ראה קראתי בשם בצלאל...למטה יהודה...ואני הינה נתתי איתו את אהליאב...למטה דן" חכמי המדרש הביעו תמיהה על שום מה נבחרו שני אנשים לעשות במלאכת המשכן, האחד משבט בעל ייחוס, החשוב שבשבטים ואילו השני משבט מיוחס הרבה פחות. אלא שרצתה תורתנו הקדושה ללמד שלא תהיה רוחו של אדם גבוהה, ושלא יתגאה על אחרי בייחוסו המשפחתי, שכן במלאכת הקודש הגדול והקטן שווים.

"אך את שבתותי תשמרו..." (ל"א, י"ג)
חכמי ישראל הקדושים מסבירים בכמה מקומות שמן הראוי להקדים בשעת קבלת השבת, ולהיפך לאחר ביציאת השבת – להוסיף מן החול אל הקודש.
רבי ישראל מאיר מראדין, בעל "החפץ חיים" הקדוש היה מתריס כנגד אותם קלי הדעת, אלו שמאחרים לקבל את השבת וממהרים להוציא אותה.
הוא אמר: ששת ימי המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל האדם הראשון – בזעת אפך תאכל לחם, ואילו השבת נתקדשה ונתברכה בברכת הקב"ה, לכן החכמים ממהרים ומקבלים את השבת מוקדם יותר וכך זוכים מהר יותר לברכת אלוקים וכך גם ביציאת השבת הם מאחרים להוציא אותה על מנת להשאיר את ברכת אלוקים עליהם עד כמה שניתן, וכך נמנעים ומאחרים את קללת ימי המעשה. ואילו אותם קטני אמונה הופכים את היוצרות, מאחרים להכניס את השבת, מאחרים להיכנס לימי הברכה ונחפזים בשכלותם לצאת מן הברכה ולחזור את קללת ימי המעשה.
"אך את שבתותי תשמרו..." – מעירים על כך חכמי ישראל שלא די בכך שאדם ישמור את השבת בינו לבין עצמו, אלא התורה מורה על כל אחד ואחד מישראל להשפיע על חברו בשמירת השבת – על כן בחר הכתוב להשתמש בלשון רבים.


שבת שלום.

לעילוי נשמת רבינו ועטרת ראשנו הגר"ע יוסף בן ג'ורג'יה זצוק"ל

לעילוי נשמתם של כל היהודים אשר נרצחו בפעולות הטרור והאיבה הי"ד

לעילוי נשמת אליאב גלמן הי"ד

לעילוי נשמת טוביה ינאי ויסמן הי"ד

לעילוי נשמת הדר כהן הי"ד

לעילוי נשמת דפנה מאיר הי"ד

לעילוי נשמת הלל רודיך

לעילוי נשמת סיון בת שבע מזרחי

לעילוי נשמת ראובן פרץ בן עליה ז"ל

לעילוי נשמת טליה בת סיגלית ז"ל

ולרפואת :

רומן בן אלה

ונצחיה בת שמחה

ציון בן מרגלית

זאב בן רחל

וכל שאר חולי עמו ישראל !


זמני השבת:
http://www.yeshiva.org.il/calendar