פרשת וישלח + זמני השבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השבת בע"ה נקרא את פרשת וישלח.

השבת נקרא על פגישתם של יעקב ועשו, כאשר יעקב פחד מאוד פן יבוא עשו "והכני אם על בנים", אך אז קרה הבלתי יאומן, כשעשו רץ לכיוונו של יעקב, "ויפול על צוואריו וישקהו ויבכו". קדמה לכך המנחה ששלח יעקב לעשו, 200 עיזים, 20 תיישים, 200 רחלים, 20 אילים, 30 גמלים, 40 פרות, 10 פרים, 20 אתונות, 10 עיירים, מתנה גדולה ללא ספק. כשלבסוף עשו שואל את יעקב, מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי? ויעקב עונה לו, "למצוא חן בעיני אדוני", עשו אומר ליעקב, "אחי יש לי רב, יהי לך אשר לך", אך יעקב אינו מוותר ואומר לעשו, "קח נא את ברכתי אשר הובאת לך, כי חנני אלקים, וכי יש לי כל". עשו מסכים, ולוקח את המתנות, וכמו שנאמר, "ויפצר בו ויקח".

אם נתבונן, נראה הבדל בין דברי עשו לדברי יעקב, בעוד שעשו אומר, "יש לי רב", דהיינו, יש לי הרבה, אך אני עדיין לא מרוצה, כי זה עדיין לא "כל" מה שאני רוצה. הרי שיעקב אומר, "יש לי כל", דהיינו ברוך השם, יש לי "כל" מה שאני רוצה, ואף שאפשר להגיע ליותר, הרי שאני שמח בחלקי ולא שואף ליותר, אלא במה שיש לי אני מרגיש שיש לי הכל.

על כך נאמר במסכת אבות, "איזהו עשיר? השמח בחלקו"! אדם שמחנך את עצמו להיות שמח במה שהקדוש ברוך הוא חננו, ואין בו קנאה וצרות עין על אחרים, הרי שזהו העשיר האמיתי שזוכה גם לחיים יותר בריאים ורגועים.

מעשה במלך חכם ונבון, שבנה במרכז עיר הבירה, ארמון נהדר ומרהיב עין. סביב הארמון נטע המלך גן נפלא של עצי פרי נדירים, שושנים וורדים מרהיבים ביופיים, אשר כל מי שעבר בדרכו סמוך לגם המלך, עצר לרגע ליהנות מהיופי והריח של גן נפלא זה. לימים, תלה המלך שלט גדול בשער הארמון, ועליו כתב: "הארמון והגן שמסביבו ינתנו במתנה על ידי המלך לאדם שהוא מצהיר כי הוא שמח בחלקו". עברו בני אדם, ראו את הארמון והשלט שעליו, נזכר כל אחד מהם בצרותיו שלו, נאנח ואמר, הרי אני עם כל צרותי, איני שמח בחלקי, ולא לי מגיע ארמון נפלא זה במתנה. אחר זמן מה, עבר שם עשיר גדול נכבד ובעל בעמיו, מאושר ומדושן עונג, וכלום לא חסר לו, עושר וכבוד, מעמד ומשפחה, התפעל מאוד מהארמון ומהגן שסביבו, וכשקרא את השלט התלוי בשער הארמון, מיד אמר בלבו, למי זה נועד? ולמי התכוון המלך אם לא אלי? הרי לי לא חסר כלום, ואני מאושר ושמח במה שיש לי, ודאי שלי מגיע ארמון זה! נטל רשות ונכנס למלך, השתחווה לפניו וסיפר לו על עשרו הרב, מעמדו הבכיר, ומשפחתו הנפלאה. חנני ה' ויש לי כל! אני שמח בחלקי! סבורני כי על המלך לעמוד בדיבורו, לקיים את הפסוק "מוצא שפתיך תשמור ועשית", ועל המלך לתת לי מיד את הארמון ואת הגן שסביבו, שהרי אני עומד בתנאים של המלך! חייך המלך ואמר לו, שוטה שבעולם! אם אתה שמח בחלקך, כפי דבריך, אם כן, מדוע לטשת עיניך על הארמון והגן שסביבו, הרי לטענתך אתה שמח בחלקך, ואל לך לחמוד את ממונך של אחרים. אם חפץ אתה בארמון ובגן, אם כן אינך שמח בחלקך, ולא מגיע לך ארמון זה!

ישמע חכם ויוסף לקח!

אחת המטרות של ספר בראשית היא ללמדנו תכונות ומנהגים טובים מדרכי האבות וממעשיהם. מאברהם למדנו את המידה הטובה של הכנסת אורחים, מיצחק למדנו את הדבקות – בזמן העקידה או בזמן הרעב כשהוזהר לרדת מצרימה. ואולם, מה נלמד מיעקב אבינו ע"ה? לאחר ששתי הפרשות הקודמות עסקו בתחבולות שעשה יעקב אבינו עם אחיו או עם לבן, באה פרשתנו ללמדנו את המושג החשוב ביותר – "קירוב רחוקים".

על אף ההיסטוריה העגומה של יחסי יעקב־עשו, יעקב יוזם ושולח מלאכים בכדי להיפגש עם אחיו מתוך מטרה לקרב אף אותו, תחילה אל בני האדם – אל הצד האנושי שבו, ומתוך כך להתקרב גם לקב"ה, עקרון זה מופיעה בכמה מקומות – הרוצה להתקרב להקב"ה יעשה זאת ע"י התקרבות לאדם. שמתוך תכונות טובות, צניעות, הכנעה וענווה, הוא מוצא חן בעיניי בוראו, וכך זוכה להתקרב לריבונו של עולם. בפרשתנו המלאך מכנה את יעקב בשם ישראל - "כי שרית עם אלוהים ואנשים ותוכל" – לשרות עם אלוהים, זה כביכול קל יותר מאשר לשרות עם בני אדם שלעיתים הם שקרנים ורמאים, כפי שיעקב נכח לדעת בתולדותיו.

עוד מקרה של קירוב רחוקים בפרשה הוא בסיפור דינה. בני יעקב ענו במרמה את שכם ואת אביו חמור שבכדי לתת לו את אחותם, עליהם ראשית להביע רצון להתקרב ולמול את עצמם. אף על פי שהמעשה היה כולו במרמה, אנו לומדים שקירוב רחוקים הוא אינו רק עניין של נימוסין, אלא הפתח ליצירת עם ישראל כולו ולאיחודו.
זאת ועוד, בסוף הפרשה נמצאת רשימה ארוכה של מלכי אדום, שבקריאה ראשונה סיבת הופעתה נראית תמוהה. אך הגמרא בסנהדרין מרחיבה על פריטי המידע הלכאורה מיותרים ודורשת על הפסוק "ואחות לוטם תמנע" – תמנע רצתה להתגייר אצל האבות, אך המה לא קיבלוה, הלכה והייתה פילגש לאליפז בן עשו וממנה יצא עמלק שציער רבות את ישראל. מסיקה הגמרא – היה זה מעשה שגוי לרחקה, אלא לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, כל כך חשוב קירוב רחוקים.

המדרש מרחיב עוד על הקשר בין קירוב הרחוקים לבין יעקב אבינו. לאחר שעבר את כל הייסורים שקראנו בשבועות האחרונים, סבר יעקב שבזכות קירוב רחוקים הוא ינוח משאר הייסורים שלו, שנאמר: "וישב בארץ מגורי אביו"- "וישב" הכוונה בבטחה, "מגורי" מלשון "גרים" – כך מסביר המדרש. והגמרא בברכות מרחיבה: המקרב רחוקים והלומד תורה עם אנשים כאילו מסייע לקב"ה במעשה בראשית ולכן הקב"ה מסייע לו ומסיר ממנו עול דרך ארץ וייסורים.

מבואר בדברי אגדה, שכל מצווה שישראל מקיימים, גם הקב"ה כביכול מקיימה. וגם על קירוב רחוקים אומר הנביא: " בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו", ומבארים כי אין ה' מבדיל בין הרחוק והקרוב ולשניהם ראוי להיות "שלום". מרמז בעל הטורים: "עשו" בגימטריה – "שלום", עשו החמיץ את ההזדמנות להיות איש שלום וכתוצאה התרחק מיצחק אבינו, אך לאחר הפגישה עם יעקב, הושלם ייעודו של עשו, וגם של יעקב שנדר "ושבתי בשלום לבית אבי".


שבת שלום!

לעילוי נשמת רבינו ועטרת ראשנו הגר"ע יוסף בן ג'ורג'יה זצוק"ל

לעילוי נשמתם של כל היהודים אשר נרצחו בפעולות הטרור והאיבה הי"ד

לעילוי נשמת הלל רודיך

לעילוי נשמת סיון בת שבע מזרחי

לעילוי נשמת ראובן פרץ בן עליה ז"ל

ולרפואת רומן בן אלה

ונצחיה בת שמחה

ציון בן מרגלית

ורד בת שמחה פרץ

וכל שאר חולי עמו ישראל !


זמני השבת:
http://www.yeshiva.org.il/calendar

תודה רבה
שבת שלום!