פרשת קֹרח + זמני שבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השבת בע"ה נקרא את פרשת "קֹרח"

נסמכה פרשת קרח לפרשת שלח, כיוון שבסוף פרשת שלח דיברה התורה במצוות ציצית שכתוב בה "וראיתם וזכרתם את כל מצוות ה'" וכאן עינו של קרח הטעתו שראה לעתיד לצאת ממנו שמואל הנביא ששקול כנגד משה ואהרן אך נתמלא קרח קנאה והתאווה לבו ורצה להרבות כבודו כמותם ועל זה נאמרבאבות: "רבי אלעזר בן הקפר אומר: הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" וכיוון שמעשה קרח החה בן פגיעה במנהיגי הדור בחירי ה' נענש קשות הוא וכל עדתו כדי להזהיר לדורות הבאים שזה חמור בעיני ה' יותר ממעשה העגל, כיוון שיכולים להדיח את עם ישראל מדרך ה' יתברך.

כתיב "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" מובן מתוך הפסוק, שאפילו שמוטלת חובה על האב ללמד את בנו תורה, הבן לומד מאביו בעיקר מוסר, ואיך מתיישב העניין? שכתוב "מעשי אבות סימן לבנים".

כאשר נתבונן במעשי אבותינו הקדושים, נלמד דרך חיים שהיא הבסיס לכל התורה הקדושה שכן כתוב "דרך ארץ קדמה לתורה". הילדים זוכרים את התנהגות אביהם בכל תחומי החיים והם נוטים להתנהג כמותו, ולכן האב צריך לנהוג במשנה זהירות, כיוון שהוא לא רק נותן את הדין על מעשיו אלו, אלא הוא גם אחראי בזה על התנהגות בניו אחריו וההפסד ח"ו הוא כפול ומכופל שכן "בריה מזכה אבא", ואם האב ח"ו מקולקל במעשיו והבן לומד ממנו, במה יוכל לזכות אביו? וכתוב "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" כלומר הבן לא יכול לתקן את עצמו כי הוא חושב שזו הדרך הנכונה כיוון שכך חינכו אותו.
קרח שחלק על משה רבנו, גרם לו ולכל המצטרפים אליו לאבד את העולם הזה ואת העולם הבא.

"ויקח קרח" מה רצה קרח לקחת? גדולה לעצמו ועל זה אמר דוד המע"ה "שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ" כלומר הדיבורים מראים כביכול אמונה בה', אבל הלשון רוצה לטעום מהעולם הזה ולכן במצב של נגיעה בעוה"ז, אדם יכול חלילה לאבד את אמונתו.

קרח רצה ליטול כבוד לעצמו ולא למד מה גדול עונשם של הנוטלים כבוד לעצמם. המלאכים שאמרו "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט'יג) ותלו את הדבר בעצמם, נדחו ממחיצתו של הקב"ה קל"ח שנים וכל המוותר על חלקו, שזו מעלה גדולה יותר, נוטל שכר הרבה כמו שמצינו שאמר בועז לפלוני "אם תגאל גאל" (רות ד/ד) אע"פ שידע בועז שאם יגאל הגואל את רות הוא יפסיד שלא תצא ממנו מלכות דוד והגאולה העתידה, בכל זאת כיוון שפסק שזכותו של פלוני קודמת לזכותו, היה נכון לוותר על הכל ולא היסס לומר "אם תגאל גאל".
כח זה של ויתור הוא היפך מנטילה לעצמו וכח זה הינו כח של מלכות ולכן זכה בועז שתצא ממנו מלכות בית דוד.

אמרו רז"ל: "בוא וראה כמה קשה המחלוקת – שהרי בי"ד של מטה אין עונשין אלא מבן י|ג שנים ובי"ד של מעלה מבן כ' שנים" ובמחלוקת קרח אבדו אף יונקי שדיים והשאלה היא קשה: אם גדולים חטאו מה חטאו יונקי שדיים ולמה נענשו? הרמב"ן מסביר ע"י הכתוב שאומר "פן יש בכם שורש פורה וראש לענה" כלומר אם השורש אצל האב הוא רע, הבן שהוא נוצר משורשו, יפרח בדרכי אביו. כיון שההורים בעלי מחלוקת זה "שרש פרה וראש לענה" ובניהם ודאי יהיו כמותם ולכן כאשר יש מחלוקת, אובדים אף יונקי שדיים, כיון שסופם להיות כמו הוריהם ולכן מוטב ימותו זכאים ולא חייבים.

כתוב במסכת חגיגה ט"ו: "זכה- נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, לא זכה- נוטל חלקו וחלק חברו בגיהנם" כלומר החלק הרע של הצדיק נמשך לרשע והרשע נענש גם על החלק הרע של הצדיק, אך הצדיק אינו רוצה שהרשע ייענש על ידו, וזה שהבטיח ה' לנביא שיוכיח את הרשעים וגם כן אם לא ישמעו לו, לא יקבלו עונש עבור עונש הצדיק אלא "איש בחטאו יומת" אבל המוכיח יציל את עצמו, כלומר, יבדיל את החלק הרע של הרשע ויזכה לחלק הטוב של חברו בגן עדן כי הוא נמשך אחריו ובזה מובן שקרח לקח מקח רע לעצמו.
ע"י המחלוקת עם משה ואהרן נמשך הרע שלהם אליו והחלק הטוב שלו עבר למשה ואהרן וכעת נבין התרגום שכתוב "ואתפליג קרח" נחלק הטוב מהרע והלך למקור שורשו וקרח נשאר כולו רע.
לעומתו, אהרן ששמח שאחיו נתמנה למנהיגו של ישראל שמח על כך כדכתיב "וראך ושמח בלבו"

אמר רבי שמעון בר יוחאי: הלב ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים ותומים, כי רק לב כזה יוכל להרגיש ללבותיהם של ישראל.
ונתפלל שה' יתברך יברך אותנו בשלום ככתוב בעוקצין ג': "אמר רבי שמעון בן חלפתא: ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לעם ישראל אלא השלום שנאמר: ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

עניין נוסף, מעניין לראות שפרשת קרח שעוסקת בעניין המחלוקת מראה לנו את עוצמת אהבת ישראל והבריחה ממחלוקת שמקרין משה רבינו. לא לחינם נקראת המחלוקת הזו בפי כל "מחלוקת קרח ועדתו", הרי קרח ועדתו היו באותו צד והם חלקו על משה רבינו ולכן לכאורה צריכה המחלוקת להיקרא על שם קרח ומשה רבינו, אך שמו של משה רבינו לא נזכר שם לאחר שכל כך השתדל להימנע ולברוח מהמחלוקת. לאחר שקרח מקהיל את כל העדה לשם המחלוקת, הקדוש ברוך הוא אומר למשה ואהרון להיבדל מהם כדי לכלות את כל העדה. אם היו שואלים אותנו, היינו כנראה זזים מהמקום עם חצי חיוך של ניצחון מתוך מחשבה שמגיע עונש למי שמסית אנשים נגדנו ומנסה להפיל אותנו. משה ואהרון נפלו על פניהם כדי להתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שלא יקצוף על כל העדה בגלל איש אחד. לאחר מכן נבקעה האדמה ובלעה את קרח ואנשי המחלוקת שהיו אתו ואז כל עדת בני ישראל התלוננו על משה ואהרון בטענה שהם המיתו אותם. שוב הקדוש ברוך הוא אומר למשה לצאת מהעדה כדי שיכלה אותם. גם כעת לא מעט מאיתנו כנראה היו שמחים לנקום בכל אותם אנשים שמאשימים אותם, אך שוב משה ואהרון נופלים על פניהם ומנסים לעשות הכל כדי להציל את העם. העניין לא התחיל רק בפרשה הזו, גם בפרשות הקודמות ניתן לראות את כל הפעמים שעם ישראל התלונן וכעס על משה רבינו, ועם כל זאת פעם אחר פעם משה רבינו מקריב את עצמו ומסכן את כל מה שיש לו כדי להציל את עם ישראל. הדבר מראה לנו את גדלותו של משה רבינו, את הענווה העצומה ואת אהבת ישראל הרבה שלו. כולם יכולים לחלוק עליו, להתווכח אתו, לזלזל בו ולהיות האויבים שלו, והוא מצדו ינסה להגן עליהם ולהקריב את חייו למענם.

ראוי לכולנו ללמוד ולו רק מעט מהמידה הנפלאה הזו של משה רבינו. התורה מצווה אותנו לא לנקום ולא לנטור, לאהוב את הזולת, לעשות חסד ולעזור גם לשונאים. כאשר מישהו אוהב אותנו ועושה לנו טוב, אז בוודאי שנתייחס אליו בצורה יפה וטובה גם מבלי שנתאמץ לשם כך. זו לא חכמה לעזור לאחים וחברים שאוהבים אותנו מאוד, את זה גם הגויים עושים באופן אוטומטי מבלי שקיבלו את התורה. ההתעלות האמתית היא ללכת נגד היצרים והטבע ולהצליח לבקש טוב גם למי ששונא אותנו.

ידוע שבית המקדש נחרב בעבור שנאת חינם. אלא שלכאורה ניתן לטעון שאין דבר כזה, שהרי כל שנאה היא מוצדקת ואף אחד לא שונא סתם. הרי אם אנו שונאים מישהו, זה אומר שהוא הזיק לנו, התנהג אלינו לא יפה, זלזל בנו או עשה לנו איזשהו רע באיזשהו אופן. אף אחד לא ישנא מישהו שמתייחס אליו יפה, שאוהב אותו ושעושה למענו דברים טובים. אז אם כל שנאה היא מוצדקת, אז מה המשמעות של שנאת חינם? אלא שגם השנאה שלכאורה נראית לנו כמוצדקת, היא גם נכללת בתוך המושג של שנאת חינם. גם אם עשו לנו רע, לא הביאו לנו, הזיקו לנו, הרביצו לנו, גזלו אותנו, לקחו לנו או זלזלו בנו, למרות הכל אנו צריכים לאהוב כל אחד ואחד מישראל. אמנם את הדין צריך לתת וזה לא אומר שהמעשה עצמו היה בסדר, אך זוהי לא סיבה מוצדקת לשנוא יהודי. משה רבינו ידע את זה היטב ולמרות כל הקשיים שעם ישראל הביא עליו, הוא עדיין אהב כל אחד ואחד והסכים לוותר על הדברים החשובים לו למען כל אחד מישראל.

שנזכה להגיע בע"ה לדרגה העצומה הזו של אהבת ישראל, שנזכה לאהוב כל אחד ואחד מישראל כנפשנו, ומתוך כך נתקן את פגם שנאת החינם שמעכב את בניין בית המקדש השלישי ובעקבות התיקון תבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

ה' יסייענו על מעשה רצונו ונקיים את דברי התורה באמונה שלמה ויהיו כל מעשינו לשם שמיים אמן.

שבת שלום.


לעילוי נשמת רבינו ועטרת ראשנו הגר"ע יוסף בן ג'ורג'יה זצוק"ל

לעילוי נשמת ילדינו היקרים:

יעקב נפתלי בן רחל הי"ד

גילעד מיכאל בן בת גלים הי"ד

ואייל בן איריס תשורה הי"ד

לעילוי נשמת הלל רודיך

לעילוי נשמת סיון בת שבע מזרחי


ולרפואת רומן בן אלה

ונצחיה בת שמחה

ציון בן מרגלית

ורד בת שמחה פרץ

וכל שאר חולי עמו ישראל !


זמני השבת:
http://www.yeshiva.org.il/calendar