נושמים מזרחית
שלום אורח, הרשמה לפורום | הוסף למועדפים
שם משתמש
סיסמה
זכור אותי | שכחתי סיסמה

פרשת אחרי מות קדושים + זמני שבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

עמוד ראשי חדשות המוסיקה מילים לשירים
עמוד ראשי » פורומים - דיון, פנאי, תמיכה והעשרת חווית המשתמש » פורום נושמים יהדות




עמוד 1 מתוך 1 [ הודעה אחת ]
פרסם נושא חדש הגב לנושא

פרשת אחרי מות קדושים + זמני שבת

מחבר הודעה
 נושא ההודעה: פרשת אחרי מות קדושים + זמני שבת
הודעהפורסם: 24 אפריל 2015, 12:01 
מחובר
מנכ"ל
מנכ"ל
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: 30 יוני 2003, 12:43
הודעות: 93810
לייקים: 8275 אוהבים
פידבקים: 0 (0%)



בס"ד

השבת בע"ה נקרא את פרשיות אחרי מות - קדושים.

פרשת אחרי מות עוסקת במשמעות המוות ובפסוק "ואהבת לרעך כמוך".
בפרשת קדושים ישנן מצוות רבות הנוגעות לנושאים שונים הן בין האדם לה', הן בין האדם לחברו והן בין האדם לארצו

משמעות המוות
פרשת אחרי מות נפתחת באזכור האירוע הטראגי שאירע ביום חנוכת המשכן: מות בניו של אהרן הכהן, נדב ואביהו, בעת ששהו בתוך המשכן. מותם הטראומטי מעלה שאלה נוקבת ביותר: האם יש משמעות למוות או שמא האדם פשוט נעלם מהעולם וזהו? מבחינתנו המוות הוא חיסרון גדול שצריך להתמודד איתו ? מדובר בלקיחה של חיים, בהיעלמותו של אדם קרוב. אך למרות צער גדול זה, למוות יש משמעות מעבר לכך. לפעמים ביכולתנו להבין את המשמעות, ולפעמים לא. יש אדם אשר נהרג במלחמה ובכך הציל את כלל עם ישראל מסכנה, יש אדם שמת על קידוש ה' כאשר גזרו עליו להמיר דתו ויש בני אדם שבמותם מעבירים לנו מסר גדול, מוסר השכל לכל ימי חיינו. כזה הוא מותם של נדב ואביהו בני אהרון - הם מצאו את מותם בעת שהתעסקו במשכן שלא על פי דברי ה', ובכך למד כל עם ישראל לדורותיו שהמשכן והמקדש הינם בעלי קדושה מיוחדת ואין להסתובב שם ללא רשות או באופן לא ראוי. זוהי המשמעות של מותם הטרגי.

ואהבת לרעך כמוך
אחד הפסוקים המפורסמים ביותר בתורה מופיע בפרשה: "ואהבת לרעך כמוך". על פי פשוטו של הפסוק, אסור לאדם לנקום בזולת על עוול שעשה לו, או לנטור לו ולהזכיר לו שפגע בו, כיוון שאנו מחויבים לאהוב את הזולת ולדאוג לו כפי שאנו דואגים לעצמנו. מכלל זה נגזרות דרכי התנהגות רבות, שבגללן חכמי המשנה התייחסו אליו כאל כלל מרכזי וחשוב בכל התורה, עד שאמר עליו רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך - זהו כלל גדול בתורה". בעומק הדברים אומרים חכמינו שבעצם כל אחד מאיתנו, בנשמתו, מחובר ושייך לנשמה אחת גדולה וגבוהה יותר, והיא זו שמחברת את כל עם ישראל לישות אחת.

כהן לדוגמה
פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, שהוא היום הקדוש ביותר בשנה, נכנס הכהן הגדול למקום הקדוש ביותר, לקודש הקודשים אשר בתוך בית המקדש. מטרת כניסתו של הכהן הגדול לעבודתו המיוחדת ביום הכיפורים הינה לכפר על כלל עם ישראל מחטאיו במהלך השנה החולפת. כחלק מתיאור עבודתו בתוך קודש הקודשים, כותבת התורה: "וכפר בעדו ובעד ביתו". על פסוק זה תמהים המפרשים: מה עניין ביתו? הרי הכהן בא להתפלל על העם כולו ולא רק על משפחתו? מפרש רבי שמשון רפאל הירש, שהכהן הגדול מבטא עבור העם אידיאל מוסרי, משמש דוגמה להתנהגות ועל כן אין לתאר כהן גדול בלא בית, בלא נישואין ובלי אישה, שהרי עליו להוות דוגמה ומודל לחיי משפחה שקטים, רגועים ומוסריים. לכן מדגישה התורה כי יש לו בית ומשפחה כפי שראוי למנהיג בישראל.

כבוד בעלי החיים
אחת המצוות המעניינות המוזכרות בפרשה היא מצוות כיסוי הדם - יש לכסות בעפר את הדם של עוף או של חיה טהורה לאחר שחיטתה. הטעם למצווה זו מוזכר בספר החינוך: כיוון שהדם הוא הנפש, יש לכסות את הדם ולהסתירו לפני אכילת בשר, כי יש אכזריות מסוימת באכילת הבשר בעוד הנפש נשפכת לפני האוכל. התורה מקפידה עד מאוד בכבוד בעלי החיים הן באופן השחיטה, שבה נפש הבהמה יוצאת כמה שיותר מהר ללא שום סבל, והן כאשר הדם שותת על הארץ. סיבה נוספת למצוות כיסוי הדם: כדי שלא יישאר דם על הארץ, שמא יחשבו שזהו דם אדם, וחלילה נרצח אדם בארץ ישראל.

חג הפסח
הפרשה עוסקת גם בחג הפסח, המציין את יציאת בני ישראל ממצרים והפיכתם לעם. חג זה הוא הראשון מבין שלושת הרגלים המופיעים בתורה והוא נחוג במשך שבעה ימים. בזמן שבית המקדש היה קיים, בני ישראל היו עולים לרגל לירושלים ואוכלים שם את קורבן הפסח בליל הסדר. זהו גם מקור השם "פסח" - על שם הקורבן שהוא "זכר לכך שה' פסח על בתי ישראל במכת בכורות במצרים".

הדרך להשגת הקדושה
פרשת קדושים היא אחת הפרשות עם המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. המכנה המשותף של כל המצוות הללו הוא הקדושה, כפי שמעיד הפסוק הפותח את הפרשה: "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם: קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם". ה' מורה לבני ישראל, במעמד בו עומד כל העם, כי כאשר הם יקיימו את כל המצות הללו, הם יזכו להיות קדושים. המצוות החשובות הללו כוללות את מירב הנושאים האפשריים: החל ממצוות שבין אדם לה' - איסור עבודת אלילים, איסור השחתת הזקן, איסור עשיית כתובת קעקע, איסור גילוי עריות וציווי על שמירת השבת, דרך מצוות שבין אדם לחברו - צדק חברתי, איסור הלנת שכר, איסור הנחת מכשול לפני עיוור, איסור לקיחת שוחד, ציווי שלא לרמות במסחר, וכלה במצוות שונות התלויות בעבודת האדמה בארץ ישראל. התורה מדגישה כי רק קיום שלושת סוגי המצוות הללו ביחד יכול ליצור את הקדושה האמיתית.

איש אמו ואביו תיראו
ישנם בתורה מספר ציווים אשר מחייבים את האדם לכבד את הוריו ולהיזהר מאוד בסגנון הדיבור אליהם בפרט, ובהתנהגות כלפיהם בכלל. התורה מסבירה לנו כי ישנם שלושה שותפים לאדם: אביו, אימו והקב"ה. כלומר, קיימת שותפות כביכול של ההורים עם הקב"ה בעת היצירה של בנם הנולד, ועל כן על הבן לכבד את אביו ואת אמו ולירא מהם כמעט כשם שהוא ירא את ה', ללא גבול, גם אם ההורים מבזים אותו או גורמים לו נזקים כלכליים קשים. בפרשת קדושים מצווה אותנו התורה לירא מהאם ומהאב. התורה הקדימה את האם לאב לעניין היראה, ואילו לעניין כיבוד ההורים הקדימה התורה את האב לאם. הפרשנים מסבירים את סיבת השינוי בכך שטבע האדם לכבד את אמו יותר מאשר את אביו, וזאת כיוון שהיא מרגיעה אותו ומלטפת, לעומת האב שיותר קשוח, ולכן התורה הקדימה לעניין כיבוד את האב לאם, וטבע האדם לירא יותר מאביו מאשר מאמו, ולכן לעניין היראה הקדימה התורה את האם לאב. בדורנו, לצערנו, אנו רואים שהדור הצעיר מעריך פחות ופחות את הדור המבוגר ממנו. הדור הצעיר דוחה את הדור המבוגר ומתנהג בלי מוסר וללא דרך ארץ כלפי המבוגרים. יש מי שאומר שזו דרכו של עולם, אך על פי היהדות אין זה כך. להיפך, הדור הצעיר צריך ללמוד מוסר ודרך ארץ מהדור המבוגר ורק כך יוכל להתקדם בבטחה, שכן יש ללכת יחדיו ולא לזרוק הצידה את הגדולה של הדור הקודם.

יחסי עובד-מעביד
הפרשה דנה בסוגיה עקרונית ביותר אשר מעסיקה את כל הדורות עד ימינו אנו - מהו היחס הראוי בין העובד למעביד? התורה מצווה על מעביד לשלם לעובד את שכרו מיד בסיום עבודתו, וכל רגע נוסף של עיכוב מעבר למה שסוכם מראש הינו איסור מהתורה. אין זו רק תקנה חברתית בכדי שבני האדם יוכלו לחיות יחדיו בשלום, אלא זהו איסור חמור ביותר ומטרתו לא לתת למעביד לעשוק את העובד, אלא לחייבו לשלם לו את משכורתו בזמן, כדי שלא יהיה מצב שלעובד אין פת לחם לאכול והפער בין העניים לעשירים יגדל. דבר נוסף בעניין העניים: התורה מצווה בפרשה שאם בעת העבודה בשדה נשכח מעט מהיבול מאחור, יש להשאיר אותו לעניים ולא לחזור לאספו, וכן אם נפל מעט מידינו עלינו להשאיר זאת לעניים, ואף בקצה השדה לשמור שטח מיוחד לעניים שיבואו וייקחו לעצמם. מצוות אלו נקראות: "לקט, שכחה ופאה", ומטרתן לצמצם את הפער בין העשירים לעניים.

קרדיט: שחר קיהן

שבת שלום

לעילוי נשמת רבינו ועטרת ראשנו הגר"ע יוסף בן ג'ורג'יה זצוק"ל

לעילוי נשמת ילדינו היקרים:

יעקב נפתלי בן רחל הי"ד

גילעד מיכאל בן בת גלים הי"ד

ואייל בן איריס תשורה הי"ד

לעילוי נשמת הלל רודיך

לעילוי נשמת סיון בת שבע מזרחי


ולרפואת רומן בן אלה

ונצחיה בת שמחה

ציון בן מרגלית

וכל שאר חולי עמו ישראל !


זמני השבת:
http://www.yeshiva.org.il/calendar


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  

עמוד ראשי » פורומים - דיון, פנאי, תמיכה והעשרת חווית המשתמש » פורום נושמים יהדות

עמוד 1 מתוך 1 [ הודעה אחת ]
פרסם נושא חדש הגב לנושא


מנהל: צוות: דת ואמונה


עבור ל:  

פרשת אחרי מות קדושים + זמני שבת


היכל התהילה | דירוגים | הצוות
צור קשר | תנאי שימוש | רדיו מזרחית | מילים לשירים | חדשות המוסיקה | מוסיקה מזרחית | שירים במזרחית
Powered By PHPBB Copyright Noshmim Mizrahit 2003-2011 © All right reserved
שיווק הפרסומות באתר זה מופעל על ידי @.מ.י - שירותי מדיה וסליקה באינטרנט
רוצה לפרסם באתר זה? שלח אלינו מייל לקבלת הצעה משתלמת במיוחד