פרשת כי תשא + זמני שבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השבת בע"ה נקרא את פרשת "כי תשא".

פרשת "כי תשא" עוסקת בחטא העגל ובהתרחשויות שבאו בעקבותיו.
אך כבר מהפתיחה ניתן ללמוד על "נשיאת ראש" שיכולה להביא לרום המעלה, אך עלולה גם להוריד לשפל תחתון, כעבודה זרה.

פרשנים שונים, שואלים כל אחד בדרכו, מדוע פתחה פרשתנו "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם" כאשר יכלה לפתוח "כי תפקוד את בני ישראל"? התשובות השונות, רובן ככולן, קושרות את המשך הפסוק "ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם, ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" באופן ישיר לתשובה על שאלה זו. הנגף המוזכר בהמשך, הוא סיבת אי-קיום מפקד בעם ישראל, ונתינת הכופר המוזכרת שם, היא אחת הדרכים למנות את העם, אך לא לפקוד אותם באופן ישיר. כך הסברו של רש"י: "כי תשא - לשון קבלה, כתרגומו. כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם, אל תמנם לגולגולת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם". רבנו בחיי ב"ר אשר, הרחיב בפירושו והדגיש כי סיבת הנגף המוזכרת בפסוק קשורה בעניינים של פרט וכלל: "וגלה לך הכתוב כי העם הנפרט במנינו, כל אחד לגלגלותם, הנה הוא מושגח מבעל ההשגחה יתעלה, וכל מעשיו נפרטין לפניו, ואז יחול הנגף, מה שאין כן בתחלה, שהיה ענינו נמשך בכלל הרבים. אבל עתה, בהיות כל יחיד ויחיד, וכל מעשיו נפרטין - אי אפשר מבלתי עונש...". כלומר, שינוי ההסתכלות על בני ישראל מראייתם כציבור כללי, למבט שבו נסקר כל יחיד כפרטי, הוא שינוי שגורר אחריו בהכרח גם מצד הדין, סקירה מפורטת ומדוקדקת של מעשיו של כל יחיד ויחיד. אולם בעוד ההסתכלות על העם היא כציבור, אזי היחיד ומעשיו הפרטיים "נבלעים" בתוך הכלל, וגם מצד הדין, הבחינה היא כללית וממילא מקלה יותר עם הפרט.

כמה מן המפרשים מזכירים בדבריהם שהכופר "ונתנו איש כופר נפשו" שהוזכר בפסוק, מרמז כבר מתחילת הפרשה על חטא העגל, לומר שמחצית השקל באה בכדי לכפר בעיקר על חטא העגל. עיון מהיר בפרשה אכן מראה כי רובה ככולה עוסקת בחטא העגל ובהתרחשויות שבאו בעקבות החטא: משה ששיבר את הלוחות, תחינתו לאחר מכן לסליחה מאת הקב"ה, הקב"ה שנעתר לתפילות ונותן בידי משה רבנו לוחות שניים... גם באופן זה מובן שכאשר פתחה התורה בפרשתנו "כי תשא את ראש בני ישראל" ולא "כי תפקוד" היתה כאן כוונה מיוחדת להדגיש רעיון נוסף.

"כי תשא את ראש בני ישראל" מורה על "נשיאת ראש" במשמעות של התנשאות ומעלה יתרה. כפי שאומר פירוש ה"כלי יקר": "בכל מקום הזכיר נשיאת ראש אצל המספר, לפי שע"י המספר ישראל מנושאים ביתר שאת על כל האומות. כי כל מספר מורה על המעלה הפרטית שיש לכל איש ואיש..." אולם הסברנו קודם לכן (כפי שראינו ברבנו בחיי) ש"בהיות כל יחיד ויחיד, וכל מעשיו נפרטין - אי אפשר מבלתי עונש..." ועוד אמרנו ש"כי תישא את ראש" הובא בהקשר של חטא העגל. אם כן, "נשיאת הראש" של בני-ישראל מראה כי לבני ישראל ישנה מעלה גבוהה ביותר ואילו בהמשך - באים הם בחטא העגל לירידה גדולה ונוראית של עבודה זרה, שאין למטה ממנה.

נראה שזהו הרעיון הנוסף הטמון בלשון "כי תשא". נשיאת ראש יכולה לרומם ולנשא, אך עלולה גם להוריד לשפל תחתון, כעבודה זרה. הסבר פשוט ומובן הוא שכאשר נושאים ראש מתוך רצון להרים-לרומם את הראש והדעת, מתוך שאיפה להתעמקות בתורה והבנה "שכלית" ברמות "גבוהות" יותר, אזי הראש אכן מנושא ומתעלה. אולם כאשר "נשיאת הראש" היא מצד גאווה, התנשאות על האחר ורוממות חיצונית בלבד, אזי בסופה להוריד את המתנשא ולהשפילו עד עפר. אולם, בהקשר של עבודה זרה כחטא העגל, ישנו הסבר העמוק יותר אותו מביא האדמו"ר האחרון של חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון (ספר השיחות ה'תנש"א כרך א, עמ' 363). הסבר זה עוסק במעלה שהיא "למעלה מן השכל והדעת" כלשונו.

עניינה של הרמת ראש הוא הגעה למדרגה גבוהה של שכל והבנה, כפי שראינו. אולם, אומר הרבי, ישנה מדרגה שהיא למעלה מהראש, והיא האמונה. בכח האמונה - גם אנשים שבהסתכלות עליהם כיחידים, כפרטים, נראים פשוטים - יכולים לעבוד את הקב"ה ולהגיע למעלות גבוהות מאוד. ידועים סיפורים רבים כיצד אנשים פשוטים, "עמי הארץ" ממש, מסרו את נפשם על קידוש ה' מכח אמונתם. מכאן מובן, אומר רבי מנחם מנדל שניאורסון, שגם אם נניח בצד את הראש כלומר את השכל, ונפעל מכח האמונה בה', די בכך בכדי לשלול אפשרות של עבודה זרה. [כך למדנו בעניין שירת הים, ששפחה על הים ראתה מראות א-לוקיים, שאפילו יחזקאל הנביא לא ראה, ובכח זה הגיעו כל העם לאמונה שלימה בקב"ה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו"]. אולם הרבי מבקש לחדש בשיחתו ששלילת העבודה הזרה אפשרית גם על-ידי הרמת ראש מצד התעמקות בלימוד התורה ותבונתה.

כל עוד אדם לומד תורה כדבר של מה בכך, ללא רצון להתעמקות אמיתית, עדיין איננו יכול לשלול באמצעות לימוד זה את מציאותה של עבודה זרה, שכן האדם עלול להשתמש בדברי התורה שלמד ברפיון, כדי להסיק מסקנות הפוכות מאחדות ה' ושלילת עבודה זרה. אך בשקידה אמיתית על התורה ושאיפה להבנה מעמיקה, יכול האדם להגיע לנשיאת הראש - בלימוד התורה, ומכאן בכוחו לשלול עבודה זרה הן מצד האמונה שבנפשו, והן מצד השכל וההבנה. כעת, אם נחזור ונתבונן שוב בפתיחה לפרשתנו "כי תשא את ראש בני-ישראל" ונאמר שכוונת התורה היתה לקשור את הדברים לחטא העגל, כפי שראינו, שמחצית השקל באה בכדי לכפר בעיקר על החטא, מובן עפ"י דברי הרבי, שהתורה שפתחה "כי תשא את ראש" ולא "כי תפקוד", הקדימה בכך רפואה למכה.

* קרדיט: יעקב סופר

שבת שלום!

לעילוי נשמת רבינו ועטרת ראשנו הגר"ע יוסף בן ג'ורג'יה זצוק"ל

לעילוי נשמת ילדינו היקרים:

יעקב נפתלי בן רחל הי"ד

גילעד מיכאל בן בת גלים הי"ד

ואייל בן איריס תשורה הי"ד

לעילוי נשמת הלל רודיך



ולרפואת רומן בן אלה

ונצחיה בת שמחה

ציון בן מרגלית

סיון בת שבע מזרחי בת ציפורה

וכל שאר חולי עמו ישראל !


זמני השבת:
http://www.yeshiva.org.il/calendar