פרשת וישב + זמני השבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השבת בע"ה נקרא את פרשת וישב.

נאמר בפרשה: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען".

אמרו רבותינו, ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף, אמר הקדוש ברוך הוא, לא דיין (לא די להם) לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים לישב בשלווה בעולם הזה. והנה דברים אלו קשה להבין אותם, וכי מה איכפת לו לה' יתברך שיהיו הצדיקים יושבים בשלוה גם בעולם הבא וגם בעולם הזה, וכיצד נותן הדין שיהיה צדק בדבר שיסבלו הצדיקים השלמים בעולם הזה? וביותר קשה הדבר, שכן ברור שלא ביקש יעקב לישב בשלווה סתם לשם תענוגות העולם ח"ו, אלא בלי ספק כוונתו לישב בשלווה היתה בכדי שיוכל לעבוד את בוראו בלימוד התורה וקיום מעשה המצוות ביתר שאת, ואם כן בודאי שהיה מן הראוי לאפשר ליעקב לישב בשלווה, כאשר כל כוונתו לשם ה'.

וכן אנו, אם נתבונן איך אנו רואים את עצמינו עולים מעלה מעלה במעלות התורה ויראת ה', הלא בלי ספק נענה, כי השאיפה היא שיהיה לנו בית נאה, ונהיה מסודרים מבחינה כלכלית, ולא יהיו לנו כל דאגות, וכך נוכשר ביותר לקיים את התורה כראוי. ואם כן קשה מאד הדבר, על מה ולמה לא זכה יעקב לישב בשלווה גם בעולם הזה.

להבנת הענין יש לעשות הבחנה, כי יש מושג של "שלווה", ויש מושג של "מנוחה". ומושגים אלו סותרים זה את זה. "שלווה", הוא מצב בו אין לאדם כל דאגות, ולא יחסר לו שום דבר, ותהיה לו כל הגשמיות שבעולם, ולא תבא כל דאגה בלבו כלל ועיקר. ובהיותו עולה מעלה מעלה, ומתכבד בין הבריות כבוד גדול, ובריאותו טובה, ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח, הרי ניתן לומר עליו כי הוא "שליו", והשלווה נסוכה עליו. ועל כגון זה אמר שלמה המלך בספר משלי, "ושלוות כסילים תאבדם".

והנה כוונת שלמה המלך בזה, שאם אדם מגיע למצב של תלות בעניני העולם, ואינו יכול לעבוד את בוראו אלא כאשר אין לו שום בעיה בעולם הזה, אז חייו הרוחניים בסכנה, כי אם יארע איזה שינוי לרעה במצבו, מיד הוא מרגיש חוסר בטחון נורא שגורם לו לדכדוך ולשקיעה בבוץ עצמי המביא אותו לרשלנות בעבודת ה'.

ולעומת זאת, אדם החי ב"מנוחה", מנוחת הנפש, אין הכוונה בזה שלא יחסר לו כל טוב, אלא אף אם יחיה בחסרון כלשהו, עדיין אין הוא חפץ ורודף כל העת אחר מה שיש לחבריו, ואינו מתאווה כל כולו לעניני העולם הזה, והרי הוא מרגיש כי ברוך ה' הכל אצלו בסדר, והוא דומה לאדם הבא לקבל את השבת כאשר הכל מוכן אצלו, שאף שאילו היה נמשך יום ששי עוד כמה שעות עוד היה לו מה לעשות והיה מאריך יותר בהכנות השבת, מכל מקום באשר הוא שם, הוא מרגיש כי הכל מוכן אצלו לשבת, והוא מקבלה כשהוא שמח ונינוח.

וזו כוונת המדרש "ביקש יעקב לישב בשלווה", שביקש יעקב לבנות את עצמו בדירה נאה, ובשאר עניני העולם, סוף סוף אחרי כל ההרפתקאות שעברו עליו כאשר שנים רבות חי במצוקה נפשית קשה. ואז בודאי יוכל יעקב לישב להתעלות בתורה ויראת שמים מתוך שלווה.

אומר לו השם יתברך, לא דייך במה שמוכן לך בעולם הבא, שאתה מבקש לישב בשלווה גם בעולם הזה, הלא לימוד התורה וקיום המצוות מעצם מהותם בנויים כך שיוכלו להתקיים אף מתוך קושי ודוחק, בכל תנאי, בכל מצב.

אנו סמוכים לחג החנוכה, כאשר אנו מתבוננים במהות החג, רואים אנו, מה רצו היוונים הרשעים מעם ישראל. היוונים ידעו את ערך התורה, הם היו החכמים שבאומות, והיו להם פילוסופים שחכמתם היא לאין חקר כמעט, בכח מחשבתם העצמאית הצליחו להגיע להישגים עצומים בכל התחומים, במדע ובפילוסופיה. לא היתה להם התנגדות לעצם הענין של תלמוד התורה, אדרבא, הם העריכו את לימוד כל החכמות. אך צרם להם מאד האופן בו כולם לומדים ומקיימים תורה, אף מתוך עניות, סבל וקושי, אמרו היוונים, בואו ונבנה לכם ידידינו היהודים בתי ספר מפוארים, מגרשי ספורט למנוחת הגוף, והכל בכדי שיהיה לכם טוב להמשיך להשתלם בלימוד התורה. הם ניסו לעצב לתורה מעמד מחודש, של חכמה גדולה, ולא של ערך נעלה, הם טענו באזני היהודים, וכי למה לכם מקוואות טהרה, אנו נקים לכם בריכות שחיה משוכללות יותר, ללא מים עכורים במערות. היוונים לא רצו להרוג בעם ישראל, הם גם לא רצו להפסיק את התפתחות ההשכלה של היהודים, הם ביקשו לרצוח את מהות נפשו של עמינו, את קדושת התורה, את קדושת מעשה המצוות.

וכן היה כאשר נכנסו היוונים לבית המקדש, הם לא שרפו את המקדש, הם רק בקשו שהשמן בו ידליקו את המנורה, לא יהיה זה שמן טהור, אלא די לכם להסתפק בשמן רגיל, והמנורה הלא תמשיך להאיר את המקדש שלכם ברוב הוד ויקר, ואם כן למה לכם דוקא שמן טהור. אך המכבים הבינו את הסכנה הטמונה ברעיון היווני, והם שהודיעו כי תורה שבאה דוקא מתוך "שלווה", אין לה ערך. גם תורה שבאה על מנת להביא לשלווה אין לה כל ערך. התורה הנלמדת ומקויימת מעצם קדושת התורה, בקדושה שהשפיע השם יתברך על עמינו במעמד הר סיני, ולא מחמת שום דבר אחר.

וזה הדבר שנתן כח בידם של המכבים, שהלכו מעטים ממש להלחם נגד רבים, ונצחום, והחזירו את הקדושה לישראל למשך שנים רבות, ועל ידם מתקיימת התורה עד ימינו אנו.

וזהו שאנו אומרים ב"על הנסים", שרצו היוונים "להשכיחם תורתך", פשוט, רק להשכיח את התורה מישראל, לא לעקור בכח, לא לגזור גזירות שמד והרג ואבדן, רק לתת ליהודים להבין כי התורה היא ככל החכמות וכל הדתות, וכך ממילא תשתכח התורה מישראל, כמו כל הדתות שנכחדו מאז ומעולם. זו היתה מטרת היוונים, אך ברוך ה', זכינו שהעמיד ה' לנו באותו הדור את גדולי הדור ההוא, שהעמידו את הדת על תילה, והחזירו עטרה ליושנה, החזירו נשמה לישראל.
ולזכר ניסים אלו, נצטוינו להדליק נרות חנוכה מבחוץ, להפיץ את האור הרוחני של קדושת התורה לכל עבר, שכל העולם יאיר באור הנרות, "כי נר מצוה ותורה אור".


שבת שלום.

לעילוי נשמת רבינו ועטרת ראשנו הגר"ע יוסף בן ג'ורג'יה זצוק"ל

לעילוי נשמת ילדינו היקרים:

יעקב נפתלי בן רחל הי"ד

גילעד מיכאל בן בת גלים הי"ד

ואייל בן איריס תשורה הי"ד

לעילוי נשמת הלל רודיך



ולרפואת רומן בן אלה

ונצחיה בת שמחה

ציון בן מרגלית

וכל שאר חולי עמו ישראל !


זמני השבת:
http://www.yeshiva.org.il/calendar

תודה רבה
שבת שלום.