חודש אלול F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

הלכות לחודש אלול מפי מרן הגר"ע יוסף זצוד"ל.



היום יום שלישי, בו חל ראש חודש אלול (ויש שני ימים שהם ראש חודש אלול, היום ומחר), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות.

המקור לימי חודש אלול
שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את הלוחות, ועשה (שהה) ארבעים יום במחנה, עד ששרף את העגל וכתתו (וטחן אותו) כעפר הארץ, והרג את כל (מי) אשר נשק לעגל, והכרית עבודת העגל מישראל, והתקין כל שבט במקומו. ובראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה, עלה אלי ההרה, שסלח הקדוש ברוך הוא לישראל. והעבירו שופר בכל המחנה, להודיע שמשה עולה להר, שלא יטעו עוד אחרי עבודה זרה. עד כאן. ומבואר אם כן שביום ראש חודש אלול החל הקדוש ברוך הוא לסלוח לעם ישראל. וכך הדבר לעולם, שהימים הללו מסוגלים ביותר לסליחה וכפרה ולחזרה בתשובה.

מנהג הסליחות
מכיון שביום ראש חודש אלול, אמר הקדוש ברוך הוא למשה שיעלה לקבל לוחות שניות, שסלח לעדת ישראל, נהגו הספרדים ובני עדות המזרח, להשכים לבית הכנסת בכל יום לומר סליחות ותחנונים, מיום ראש חודש אלול, עד יום הכיפורים, שבו ירד משה רבינו מן ההר והביא לוחות שניות. ובליל ראש חודש עצמו אין לומר סליחות. על כן בשנה זו, (תשע"ד), שחל ראש חודש אלול בימים שלישי ורביעי, יחלו באמירת הסליחות רק מליל יום חמישי, אחר חצות. ומימים ימימה היו נוהגים כולם, לקום באשמורת הבוקר ממש לשם אמירת הסליחות, והיו עולים ומתעלים בימי חודש אלול, ומתעוררים לשוב בתשובה שלימה על כל מעשיהם, עד לימי ראש השנה ויום הכפורים, שאז היו מגיעים כולם למעלה רוחנית גדולה, וממש נרגשת היתה באויר האוירה המיוחדת של קדושת הימים הללו, מתוך תפילה ותשובה. ואף הילדים בני החינוך היו מתאספים יחד עם אבותיהם לבתי הכנסת בכל בוקר באשמורת, וכך יראת שמים מיוחדת היתה נסוכה על פני הבריות. ועתה בעונות הרבים, רק בדור האחרון ממש, הולך ונחלש תוקפו של המנהג הנפלא הלז, ועל כל אחד ואחד לעורר את עצמו ואת בני ביתו להתחזק בימי חודש אלול בתשובה ובתפילה.

עדות האשכנזים לא נהגו לומר סליחות מראש חודש אלול, אבל נהגו לתקוע בשופר בכל יום מימים אלו (מיום א' אלול, כלומר, מחר יום רביעי), אחר תפילת שחרית, כדי להזהיר את ישראל שיעשו תשובה, שנאמר (עמוס ג.) "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". גם נהגו כן כדי לערבב את השטן, ויש מקומות שתוקעים גם כן בתפילת ערבית.

ומנהג האשכנזים להתחיל לומר סליחות מליל ראשון (מוצאי שבת) שלפני ראש השנה, ואם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי, מתחילים לומר סליחות מליל יום ראשון שבוע שלפניו. ולכן בשנה זו (התשע"ד), שיחול יום ראש השנה ביום חמישי, יחלו האשכנזים באמירת הסליחות החל מליל יום ראשון כ"ו באלול, שהוא מוצאי שבת פרשת "נצבים וילך."


כתב מרן הרב זצ"ל, חסד גדול עשה ה' יתברך עם עמו ישראל, כאשר גילה להם, כי יום המשפט הוא יום א' בתשרי. (כי באמת, גם אומות העולם נדונים ביום זה, אבל אין להם ידיעה על כך, ולכן אינם מתכוננים כראוי ליום זה, ומפסידים טובה הרבה). וכמו שנאמר, תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגינו, כי חוק לישראל הוא, משפט לאלהי יעקב. כי בנוהג שבעולם, מי שעבר על החוק, ונתפס אצל שוטר והלה יקחהו באופן מיידי לפני שופט, להשפט בצורה מהירה, הלא קרוב לודאי שלא יוכל להתמודד מול האשמות שהוא מואשם בהן. מה שאין כן אילו תנתן לו האפשרות לדעת את מועד המשפט, ויוכל להתמודד ולהתיעץ עם עורך דין טוב, בכדי שידע מה לטעון במשפט ומי יסנגר עליו, שאז בודאי יש תקוה שיוכל לצאת זכאי במשפטו.

כמו כן אנו, מיום ראש חודש אלול, מריעים בשופר וקמים לסליחות ומתכוננים ליום הדין שאומרים בו הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם, ואז מתחילים גם כן לומר בתפילה, המלך הקדוש, המלך המשפט, ובאלול אנו מתכוננים כראוי להכין פרקליטים גדולים לפני הקדוש ברוך הוא, ואלו הם פרקליטיו של אדם, תורה ומצוות ומעשים טובים (שבת לב.), ובתוספתא אמרו, צדקה וגמילות חסדים, פרקליטים גדולים הם בין ישראל לאביהם שבשמים. וכן שנינו באבות, כל העושה לו מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. ואם הפרקליט הוא גיבור ואיש מלחמה, כגון שהוא נוצר מפי תלמיד חכם העוסק בתורה, בודאי שאז אותם המקטרגים לא יהיו אלא כשועלים קטנים מחבלים כרמים, שגערה אחת מאת סנגור כזה תשתק את כולם. וכמו שאנו אומרים בסליחות, חתום פה שטן ואל ישטין עלינו, ויעמוד מלאך ומליץ טוב בעדינו, הוא יגיד יושרנו. הרי פתח רחב להוציא אותנו זכאים לפני ה' יתברך, וכמו שאמרו במסכת ראש השנה, על הפסוק, כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו, כה' אלקינו בכל קראנו אליו.

רבינו האר"י ז"ל כתב בשער הפסוקים, על הפסוק העוסק בבריחת הרוצח לעיר מקלט, ששם לא יאונה לו כל רע, וכפי שנאמר "אנה לידו ושמתי לך" (מקום אשר ינוס שמה). ראשי תיבות "אלול", לרמוז כי חודש אלול ניתן לתשובה, ושב ורפא לו. והכל צריכים לחזור בתשובה, וכן אמרו על הפסוק: ומל ה' אלהיך "את לבבך ואת לבב" זרעך, ראשי תיבות אלול, לרמוז על הבא ליטהר, מסייעין אותו. ובפרט בענין התשובה שהקדוש ברוך הוא אמר לישראל, פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. וזוהי הסיעתא דשמיא לחזור בתשובה.

ועוד נרמז חודש אלול בפסוק, ומשלוח מנות "איש לרעהו ומתנות לאביונים", ראשי תיבות אלול. כי זהו הזמן הראוי ביותר למצות הצדקה, שמכפרת עוון. וכמו שאמרו במדרש, הקרבנות אין מכפרים אלא על השוגג, והצדקה מכפרת בין על השוגג ובין על המזיד.

תודה רבה על המידע