חג סוכות+ זמני החג F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

ב"ה אנחנו מגיעים לחג הסוכות דברים רבים נאמרו ופורשו על החג הנפלא הזה

אני התמקד בפירוש של הרבי מילובביץ על ילקוט שמעוני שכתב על חג הסוכות (ילקוט שמעוני זה לקט מדרשים על התנ"ך)

"כל המקים מצות סוכה בעולם הזה זוכה לישב בסוכת עורו של לויתן לעתיד לבוא"

בזכות המצווה של ישיבה בסוכה המדרש אומר שינתן לנו בע"ה השם את שכרו של אברהם אבינו .

אברהם אבינו בספר בראשית קיבל בהכנסת אורחים 3 מלאכים שבאו אליו (שם נאמר לו על סדום ועמורה ועל זה ששרה תלד את יצחק)

אברהם אבינו הושיב את המלאכים תחת עץ ונתן להם אוכל ושתיה.

פירושו של הרבי אומר כך:

יש 3 סוגי סוכות: 1. העץ של אברהם אבינו , 2. הסוכה שאנחנו יושבים בא בזמן הזה , 3. "סוכת עורו של לויתן" שבה נזכה בע"ה לשבת בעתיד לבוא.

החלוקה הזו מקבילה ל3 דרגות בקיום מצוות 1. המצוות שעשו אבותינו קודם שניתנה להם התורה, 2. המצוות שאנו מקיימים היום , 3. המצוות שנזכה לקיים בעתיד לבוא.


1. אבותינו קיימו מצוות קודם לכך שעם ישראל קיבל את התורה ואת הציווי לכך. מצד אחד מעלתם גדולה שהם היו נאמנים לשם בהתבטלות מוחלטת
ומצד שני הם היו מוגבלים כי לא היה ציווי לדברים ולכן הם לא יכלו לעלות בזכות המצוות למעלה מהטבע. הדבר בא בסמליות עם העץ שנמצא חזק באדמה
ולא יכול להתעלות גבוה יותר(כלומר יש לו גבול)

2. לאחר מתן תורה מכיוון שהמצוות נעשו עפ"י צו של הקב"ה יש אפשרות לאדם לעלות ממגבלותיו ולמעלה מהטבע ולהתחבר לקב"ה והרמז לכך הוא
הסכך שבסוכה שאינו מחובר ממש ויכול להתנתק מן הסוכה.

3. ההתקשרות לעתיד לבוא , למרות שניתן לנו בזמן הזה אופציה להתחבר לקב"ה מעל הטבע ע"י התורה והמצוות עדין אנו חשים את המציאות הגשמית שמפריע לנו לדבוק בשם ללא עוררין. אך לעתיד לבוא הדבקות תהיה מוחלטת ונזכה בע"ה לראות את זיו השכינה.

דבקות זו באה לידי ביטוי במילה לווייתן מלשון " הפעם יילווה אישי אליי" (מספר בראשית) שזה לשון של התחברות , עוד נוסיף שהלווייתן חי במים ששם אין טומאה
וזה ממחיש לנו את העתיד לבוא.

אך בשביל להגיע לרמה הזו חז"ל מלמדים אותנו שאנחנו צריכים לבצע מצוות כמו מצוות סוכה שבזמן הזה נשב בסוכה ובעתיד לבוא נזכה בשל כך לשבת בסוכת

עורו של לויתן!

לסיום סיפור חסידי על כמה מצוות החג חשובות :

חג הסוכות הלך והתקרב, ובכל העיר ברדיצ'וב אין אפילו אתרוג אחד לקיים בו את המצווה. אין אתרוג לצדיק, רבי לוי יצחק, ואין אתרוג אף לאחד מיהודי העיר.

עצוב רבי לוי יצחק וככל שמתקרבים ימי החג, מעמיק צערו. שליחים נפוצו בכל הסביבה. ביקרו בכל השווקים, חיזרו על כל בתי היהודים באיזור, ארבו בדרכים, אולי ייתקלו ביהודי הנושא עימו אתרוג לחג הסוכות.

המאמצים נשאו פרי. נמצא יהודי שהיה בדרכו לביתו, ובידו, ממש לא ייאמן: אתרוג מהודר. ולא זו בלבד, ברשותו של היהודי גם לולב, הדסים וערבות. מי היה מעלה על דעתו מציאה מושלמת ונפלאה כזו?

בשמחה גדולה ביקשו השליחים מהיהודי למכור להם את האתרוג. הציעו לו מחיר גבוה ומפתה. אולם היהודי מסרב. האתרוג אינו למכירה. שלו הוא. גם הוא יהודי המחוייב בנטילת ארבעת-המינים.

לא הועילו הפצרות ותחנונים. השליחים ניסו לבקשו שיואיל לפחות להתעכב בברדיצ'וב ולשהות עימם בימי חג הסוכות, כדי שיוכלו גם בני העיר לברך ולצאת ידי- חובת המצווה בזכות האתרוג היחיד שבידו.

היהודי לא ניאות. מתגעגע הוא אל אשתו ואל ילדיו. זה זמן רב שנעדר מביתו ובדעתו לחגוג בחיק משפחתו. אך בני ברדיצ'וב לא ויתרו. במאמץ שיכנוע אחרון התחננו בפניו: לכל הפחות ייכנס נא אל הצדיק רבי לוי-יצחק. לזאת נענה היהודי.

"זכות גדולה נפלה בחלקך", ניסה הרבי לשכנעו. "כל הקהילה הגדולה תוכל בזכותך לקיים את המצווה החשובה". אך היהודי בשלו: ברצונו לשוב לביתו ולעשות את החג במחיצת בני- משפחתו.

כשראה הצדיק שדבר לא יזיזו מדעתו אמר לו: "אם תשאר כאן לחג הסוכות, אני מבטיח לך שתהיה איתי במחיצתי בגן-עדן". להבטחה שכזו אי-אפשר לסרב. הבטחה מפורשת להיות בגן- עדן יחד עם הצדיק רבי לוי-יצחק! היהודי נענה ל'עיסקא' ונשאר בעיר. מפה-לאוזן עברה הבשורה, וכהרף עין שבה השמחה לשכון בלבבות היהודים המתכוננים לחג הממשמש ובא.

אחרי תפילת ערבית, בלילו הראשון של החג, סר היהודי האורח לעבר הסוכה הצמודה לאכסניה בה השתכן. הוא היה במצב-רוח מרומם מאוד. הכבוד הגדול שזכה לו מבני- העיר והמחשבה על גן-העדן המובטח לו סיפקו לו די והותר סיבות להיות שמח. בלב גדוש שמחה עמד להיכנס לסוכה ולקיים את מצוות הישיבה בסוכה. הפתעה מאוד לא נעימה ציפתה לו. בנימוס אך בתקיפות הסביר לו מארחו, כי הכול הוא יכול לתת לו, רק לא לשבת בסוכה. היהודי נדהם. "מה זאת אומרת?!", תמה, "אני רוצה לקיים את מצוות סוכה". אך המארח בשלו: אין הוא יכול לאפשר לו את הכניסה לסוכה.

"מארח מוזר", חשב האורח בליבו ופנה לבית השכן. חשב לבקש מהשכנים להתארח בסוכתם. למרבה פליאתו, גם משפחה זו סרבה לפתוח בפניו את דלת סוכתה. תוצאות דומות השיג לתדהמתו הגוברת גם אצל יתר השכנים. אט-אט החל היהודי להבין שאין אלו סתם מקרים. הרבי, כך מסתבר, ציווה על בני הקהילה שלא יכניסוהו בשום פנים ואופן לסוכה. אך מדוע הוציא הוראה מוזרה כל-כך?!

מיואש ומבולבל כיוון פעמיו לעבר בית הצדיק. "האם כך משלמים לי עבור הטובה שעשיתי?!", קבל. "נעתרתי לבקשתכם ונשארתי כאן, במקום זר, במשך כל ימי החג במקום לבלות בנעימים עם משפחתי, על-מנת לזכותכם במצווה, ואתם מונעים ממני מצווה חשובה לא פחות, מצוות ישיבה בסוכה?!".

"זהו הדין", מרגיעו הרבי. "אם אין אתרוג - אין מברכים עליו. אם אין סוכה, פטורים גם מן החיוב לשבת בה".

"אין סוכה?!", דברי הרבי הקפיצו את האיש. "הרי בעיר אלפי סוכות!"

"מה אפשר לעשות?", נענה הרבי באדישות מעושה.

"רבי", זעק האיש בעיניים דומעות, "אנא רחם עלי ותן לי לשבת בסוכה. אני מוכן לתת את כל הוני כדי לא להפסיד את המצווה".

"אם תוותר על ההבטחה שנתתי לך, בדבר חלקך בגן-עדן, אתן לך מיד לשבת בסוכה", אמר הצדיק בקול שלוו ומתון.

היהודי האורח קפא על עמדו כשהוא נבוך. מלחמה פנימית קשה התלקחה בליבו. האם יוותר על ההבטחה הנפלאה רק כדי לקיים מצוות סוכה? ואולי כדאי לשלם את המחיר הגבוה, לוותר על הסוכה, כדי לזכות בגן-עדן?

והוא החליט. "רבי", אמר בקול בוטח ונחוש. "אני מוותר על הבטחתך. מה בצע לי בגן-עדן אם אינני יכול לחיות כיהודי ולקיים את מצוות סוכה ככל עמנו בני- ישראל. אנא הנח לי לקיים את מצוות סוכה"!

חיוך לבבי זרח על פניו של הרבי. "הנך מוזמן לסעוד עמנו בסוכה. ועכשיו אני שב ומבטיחך: מקומך בגן-עדן שמור לך, עמי במחיצתי. לא רציתי שתזכה בגן-עדן רק בזכות חושך המסחרי. רציתי שתהיה ראוי לכך. ועכשיו, כשהוכחת מסירות-נפש על קיום מצווה, הינך ראוי באמת להיות עמי במחיצתי בגן-עדן!"


שהיה לכם ולמשפחתכם חג שמח ושנה טובה ולזכור! שמסוכות השמחה מתחילה מראים לקב"ה שאת המצוות והאמונה אנחנו עושים בשמחה כנגד ימי התשובה!


נכתב :



לעילוי נשמת הלל רודיך

ולרפואת אליהו בן תמר

ולרפואת רומן בן אלה

ונצחיה בת שמחה

ומנשה בן כרימה

וכל שאר חולי עמו ישראל !

זמני השבת:


http://www.yeshiva.org.il/calendar/

תודה רבה,
חג סוכות שמח!!