"שפך חמתו על עצים ואבנים" F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד


ישנו משל נפלא שכמדומה מאיר לנו את כל הענין של "שפך חמתו..." באור אחר.
משל לצייר, אומן מומחה אשר כמנהג הציירים ביקש לצייר ציור אחד נפלא, בו ישקיע את כל כישרונותיו וישקיע עבודה מאומצת.
הוא עלה על הר גבוה שממנו נראה נוף רחב מרהיב עין. ישב שם וצייר ימים ולילות בדייקנות גדולה. את כל מהותו הוא השקיע ביצירה זו, עד שהוציא מתחת ידיו יצירה מיוחדת להפליא, ממש יצירת חייו.
והנה בהיותו שם על ראש ההר יחד עם חברו, כשהגיע סוף סוף לסיום עבודתו, ביקש אותו צייר לבדוק עד כמה התמונה נפלאה ועד כמה היא משקפת את כל הנוף הרחב, ומאחר ומקרוב לא ניתן כל-כך להבחין בכללותה של התמונה, לכן הניח את הציור על כן-הציור והחל לפסוע אחורנית תוך כדי ריכוז והתבוננות מרחוק על יצירתו המופלאה. וכך פוסע הוא פסיעה אחורה, ועוד אחת, ואינו שם לב כי מאחוריו, במרחק כמה פסיעות, תהום פעורה...
חברו זועק לעברו "עצור! יש תהום". ואילו הוא כל כולו מרוכז בציור שלפניו, ביופיו ובהדרו. הוא פסע עוד פסיעה אחורה ולא שועה לזעקות חברו. כשחברו רואה שאינו יכול להוציאו מריכוזו בציור, והוא נמצא בסכנת חיים, לא נותר לו אלא להתנפל על הציור, ולקרוע אותו לגזרים!... בראותו כך, קפץ עליו הצייר בזעקות שבר: "מה עשית? הרסת את עבודת חיי!"
אמר לו חברו: "בוא וראה מה עשיתי, התבונן מאחור, עוד פסיעה אחת ומתוך ריכוז בציורך, היית נופל לתהום!".

בזמן שבית המקדש היה קיים, כלל ישראל שקעו בעבירות. (בבית ראשון – ג"ע, ע"ז, שפ"ד, בבית שני – שנאת חינם).
לכלל ישראל היה בית שבו כביכול היה גר עמם בקרבה נוראה ה' אלוקי ישראל, אבינו אב הרחמן. והיה משפיע עליהם שפע אין סופי של חסד ורחמים: ביום כיפור התכפרו להם כל עוונותיהם ע"י השעיר המשתלח. ובמשך השנה – יהודי שעבר עבירה, הביא קורבן ונתכפר לו, וידע היהודי כי במקרה הגרוע ביותר מעשהו 'יעלה לו בקרבן'... והיו שקועים כל כולם בתוך החטא בלי לחוש זאת, כמו אותו צייר, חיו בתחושה שניתן לעשות כל העולה על רוחם וביהמקד"ש יכפר... כך התרחקו כלל ישראל אחורה מהקב"ה פסיעה אחר פסיעה והקב"ה צעק "עצרו! עצרו!" וללא הועיל, מאחר וכך היה המצב, לא נותר לקב"ה אלא לשפוך חמתו על עצים ואבנים – להחריב את ביהמקד"ש.
(הר' פינקוס זצ"ל – גלות ונחמה)

שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן!

תודה צדיקה