***כוונת פסוק " שמע ישראל "*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

נחלקו רבותינו הראשונים אם מצוות צריכות כוונה או שמצוות אינן צריכות כוונה, וכגון אדם האוכל מצה בליל הסדר, שאז אכילת המצה היא חיוב מן התורה, ואינו מכוין למצות אכילת מצה, אלא אוכל בכדי להשקיט את רעבונו, שאז לדעת הסוברים שמצוות אינן צריכות כוונה, אדם זה יצא ידי חובת אכילת מצה בליל פסח, שהרי קיים מצות בוראו ואכל מצה, ואילו לדעת הסוברים שמצוות צריכות כוונה, אדם זה חייב לאכול שוב מצה בליל הסדר, מפני שהעדר הכוונה במצוה מעכב, ושוה הדבר כאילו לא קיים המצוה כלל. ויש בנדון זה אריכות רבה בדברי הפוסקים הנוגעת לכמה ענינים.

ומרן השולחן ערוך (בסימן ס), פסק להלכה שמצוות צריכות כוונה. ועל פי דרכו כן היא דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמצוות צריכות כוונה, ואם עשה מצוה ולא כיון לקיימה, כגון שנטל לולב כדי להגביהו ולא כדי לקיים בו מצוה, לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור לקיים המצוה, (אלא שאינו חוזר לברך על המצוה, מפני שיש כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", והרי יש מן הפוסקים שסוברים שאף שלא כיון יצא ידי חובתו, ואם כן אין לו לברך שנית.)

ומן האמור אנו למדים לגבי אדם הקורא קריאת שמע, שצריך שיכוין קודם הקריאה, שקורא בכדי לקיים מצות קריאת שמע, ומלבד ענין זה, בקריאת שמע יש עוד חיוב נוסף, לכוין בפסוק הראשון להבין מה שמוציא בשפתיו, וכוונה זו היא תנאי הכרחי לקיום מצות קריאת שמע, כי בלא כוונה זו לא יצא ידי חובת קריאת שמע, וחייב לחזור לקרותה, ובעבר הזכרנו את עיקר הכוונה בפסוק זה, ובהלכה הבאה בעזרת השם יבואר סדר הכוונה בפסוק ראשון של קריאת שמע לפי מה שנתבאר לנו מתורתו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ואיך ינהג מי שלא כיון בפסוק זה.

נוהגים לכסות העינים ביד ימין בשעה שקוראים פסוק ראשון של קריאת שמע, בכדי לרכז המחשבה בכוונה, שלא להסתכל בדברים אחרים המפריעים את הכוונה (ומעוד טעמים על פי דברי המקובלים).

הזכרנו שצריך לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע, להבין מה שמוציא בשפתיו, ונביא כאן את סדר הכוונה בפסוק "שמע ישראל" על פי מה שכתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, ולאחר מכן נביא את מה שנראה לנו בזה מעיקר הדין על פי דברי מרן הרב שליט"א.

"שמע ישראל ה' אלוהנו ה' אחד".

"שמע" – פירושו קבלה, וגם פירושו הבנה, דהיינו שכשאומר "שמע ישראל" יכוין פירוש הפסוק "קבל והבן ישראל", כלומר, קבל דברים אלו והבינם ותדעם שתאמין בהם, ומה הם דברים אלו? "ה' אלוקינו ה' אחד", כלומר, ה' הוא אלוקינו, וגם ה' הוא אחד.

וכשמזכיר שם הוי"ה (שם ה') בקריאת שמע, יכוין פירוש קריאתו – שהשם יתברך הוא "אדון הכל" ופירוש כתיבתו, שהשם יתברך "היה הווה ויהיה" (כי שם ה' נקרא בלשון אדנות, ואילו כתיבתו היא מלשון הויה, באותיות יו"ד וה"א וו"ו וה"א). וכשאומר תיבת "אלוקינו", יכוין שהשם יתברך הוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם".

"אחד"- כשאומר אות אל"ף של תיבת "אחד" יכוין שהשם יתברך הוא אחד, וכשאומר אות חי"ת, יכוין שהשם יתברך יחיד בשבעה רקיעים וכן בארץ. (שביחד הם שמונה, כמנין ח'), וכשאומר אות דל"ת של אחד, יכוין שהשם יתברך מושל בארבע רוחות העולם.

וכל זה הוא על פי מה שכתבו גדולי הפוסקים והמפרשים בדורות המאוחרים, אולם רבותינו חכמי הש"ס, לא ביארו לנו כלל פסוקים אלו, רק כתבו שכל אדם חייב לכוין בפזוקים אלו, ושאם לא כיון לא יצא ידי חובתו. ומכאן אנו למדים, כי אין חיוב מעיקר הדין לכוין בכל הכוונות שכתבנו, ועל כן, מי שקשה עליו הדבר, די לו בהחלט, שיכוין רק הכוונה הפשוטה ביותר של פסוק זה, דהיינו, שמע (עם) ישראל, ה' שהוא אלקינו, ה' הוא אחד. ודיו בכך. וכן הורה לנו מרן הרב שליט"א לענין כוונת הברכה הראשונה של תפילת העמידה, שאין חיוב מן הדין לכוין בכל שם ה' "אדון הכל היה הווה ויהיה", רק די מעיקר הדין לכוין שהוא שם ה' כפשוטו, כמו שאר הכינויים לה' יתברך, ודי בזה מן הדין.

ולסיכום: מי שלא כיון בפסוק ראשון של קריאת שמע (וכן באמירת ברוך שם כבוד מלכותו כמו שנבאר), לא יצא ידי חובתו במצות קריאת שמע. והכוונה שיש לכוין בז הבכדי לצאת ידי חובה, היא הכוונה הפשוטה, כלומר, שמע (עם) ישראל, ה' שהוא אלקינו, ה' הוא אחד.



נמצאת כוונת פסוק זה כך היא: "שמע" – קבל והבן, "ישראל"- "ה' " - אדון הכל היה הוה ויהיה, "אלוקינו" – שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, "ה' " – אדון הכל היה הוה ויהיה, "אחד" = א' – ה' הוא היחיד, ח' – יחיד בשבעה רקיעים ובארץ, ד' – מושל בארבע רוחות העולם.



כוונה זו אינה מסובכת כלל וככל שמתרגלים אליה היא נעשית בנקל.

חזק וברוך

תודה רבה