***נפלאות הבייביסיטר*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

נכתב ע"י רבקה

אתמול, כשהלכתי לשמור על ילדי השכנים, כרגיל התינוקת לימדה אותי על נפלאות החיים.
היה זה כאשר ביקשה לשחק בהשחלת עצמים-צעצועים בצורות שונות, אל תוך קופסה שעל גבה פתחים בצורות תואמות.
כך העיגולים נכנסים אל החורים העגולים, המשולשים לחורים המשולשים, ולא תאמינו- אף הריבועים נכנסים אל תוך הפתחים המרובעים התואמים להם.
שמחה וששון.
עיניה אורו בראותה את הקופסה הצהבהבה בעלת המכסה הכחול. בורקות היו עיניה כשהחלה שופכת את תכולתו בעלת העצמים השונים, בעלי הצורות המשונות.
סגרה היא את המכסה בחזרה, נטלה בידה את הצעצוע המשולש, ובכל כוחה ניסתה להכניסו אל הפתח העגול.
תחילה, עוד חיוך נשאר על פניה, אך במהרה הפך הוא לחתום.
פיה כמו התכווץ לפתע, עיניה התאמצו. עוד שניה ותבכה היא-חשבתי. אולי אעזור לה.
אך קול לא מובן בתוכי זעק "לא! תני לה לבד, היא מסוגלת!"-הרגשתי שעליי לשמוע לקול, ובלב כבד מעט, שמעתי לו-
ולא עזרתי.
ואכן, במהרה הבינה הקטנה, ביזע ודמעות, כי הצעצוע שחפצה להכניס אינו מתאים- וכי יש עוד אפשרויות. מיהרה היא לנסות גם את הפתח המשולש. חייכתי אליה בגאווה "כן!" אמרתי לה "כל הכבוד!"
-והצמדתי נשיקה דביקה לראשה המבושם בשמפו התינוקות.
חייכה היא אליי, במין גאווה לעצמה, חזרה אל הקופסה- ושוב התאמצה.
לא ידעה היא כי אילו רק הייתה מכניסה את הצעצוע לאורך, במהרה היה עולה בידה הדבר- כי מלבד צורה מתאימה,
צריך זווית והתאמה.
שוב כמעט ועלו דמעות בעיניה. הביטה בי כמבקשת "עזרי נא לי!" בפרצוף שכמעט ולא יכולתי לעמוד בו, כמעט והושטתי ידי להטות הצעצוע- והנה, שוב הקול. "תני לה לבד! היא מסוגלת!"
ואכן, בנחישות ובמאמץ, בזע ו(כמעט) דמעות, בסופו של דבר- הצליחה. ועלה בידה לעשות.

כך אנחנו, בני האדם, חשבתי לעצמי.
לעיתים אנו משקיעים מאמצים, כוחות ומעשים בדבר לא נכון- ואז לפתע אנחנו נתקלים בקשיים.
לא עולה בידינו הדבר, ואנחנו כושלים.
ולעיתים אנחנו אח"כ מנסים להשקיע את אותם המאמצים, הכוחות והמעשים- בדבר אחר, ושם הוא המקום הנכון, אך לא תמיד אנחנו מצליחים- ולא עולה בידינו הדבר- כי איננו עושים זאת נכון.
אנו למדים מכל המכשולים והכישלונות כיצד להתמודד, לשפר, לשנות ולעשות...
אנחנו למדים עם השנים כיצד להכניס את היעד ולהשחיל אותו, על הצד הטוב ביותר, בדרך למטרה.
כי אותם המכשולים הם הם הפוקחים עיניים עיוורות, הם הם הנחוצים לנו כדי להתפתח ולהיבנות!

מי ייתן ונזכה ללמוד זאת במהרה,
ועד אז- השתדלו במעשים, ואם אין דרככם צלחה, אל תתייאשו- נסו את הפתח הבא, או לפחות- לפתח גישה שונה, ולנסות להחליף קצת זווית...

רבקל'ה תודהההה!!

אשרייך מאמי..