***גליה - מסרים מעולם האמת*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

מאמר ראשון - מדור: גליה - הסיפור האישי


כותרת המאמר: הסיפור האישי ושיטת התקשור בתמיכה - F.C. תיאור הרקע
שמי שולמית, מורה וותיקה ובכירה במשרד החינוך, גננת לשעבר, כיום עוסקת בתחום החינוך המיוחד. בוגרת אוניברסיטת בר אילן , ב.א. בחינוך וקרימינולוגיה ולמדתי חינוך לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, בבית בספר לחינוך בהר הצופים. בין המרצים אצלם זכיתי ללמוד: פרופ' פנינה קליין, הגב' רחל מורשת, ד"ר צוריאל (ביה''ס לחינוך, אוניברסיטת בר אילן), ד"ר אבימה לומברד , פרופ' זקס (ביה''ס לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים) ועוד.
יש לציין שהייתי חילונית גמורה, רחוקה מאוד מכל הקשור בתורה ומצוות, שרתתי בצה"ל - שירות צבאי מלא, סמלת ביחידת מורות פיקוד דרום.
הנני אם לשלושה ילדים, שני בנים בוגרים וגליה - בת ארבע עשרה וחצי שנים .
כל כך התרגשתי כאשר גליה נולדה לי אחרי שני בנים, דמיינתי לעצמי כיצד אני מלבישה אותה שמלות, קושרת לה סרטים וקוקיות ומטיילת עמה בשמחה והנאה... אך החלום נגוז באיבו! גליה כמעט ולא התפתחה, היא נשארה כמו תינוקת קטנה. כיום גליה בת ארבע עשרה וחצי שנים, אך מתפקדת כתינוקת בת ארבעה או חמישה חודשים מכל הבחינות: מנטלית - שכלית, ריגשית ומוטורית - פיזית. גליה אינה מדברת כלל, אף לא מילה אחת, אינה עומדת על הרגליים, עדיין בחיתולים, אוכלת אוכל מרוסק ואם לא די בכך גם נולדה עם שלושה מומי לב!
גליה מוגדרת כילדה פגועת מוח במצב מאוד קשה וחמור, היא נכה ב100%- וסובלת מפיגור קשה. כאשר גליה נולדה עם מכלול רב של בעיות, אחזה בי תחושה שהנה חיי נהרסים ואיזונם מופר. רק לאחר חזרתי בתשובה התבהר לי, ברוך השם, שגליה נשלחה משמים להצילני בעולם הזה ובעולם הבא. חשבתי לתומי, שהטיפול בגליה במצבה הכה קשה, מהווה עבורי מכה קשה. כיום ברור לי שכל מכה הבאה על האדם, הקלה או החמורה, יש לקבל באהבה כי זוהי מכה של אבא אוהב, אבינו שבשמים אשר בטובו וברחמיו אוהב אותנו, אך לעיתים גם מכה אותנו בניו ובנותיו האהובים, על מנת לעוררנו, לפקוח את עינינו ולהצילנו מן הסכנה המרחפת עלינו, בדומה לאמא אוהבת אשר לעיתים נוזפת ואולי אף מכה את בנה הקט והאהוב למען הצלתו ובמטרה לחנכו, להרתיעו ולהרחיקו ממקור הסכנה .
הילד הקט אינו מבין מדוע! עדיין לא נבנו במוחו הכלים להשגת הסיטואציה. אך לגבי, ה"מכה" - לידתה של גליה, חוללה בי תהפוכות ושינויים מרחיקי לכת בכל דפוסי החשיבה. עיני נפקחו, "המכה" עוררה אותי להתבונן סביבי, זה לא היה יכול לקרות לי לולא המכה הקשה אשר נחתה עלי, ללא גליה שלי, שהגיעה לעולם בצורה כה קשה ונוראית, כה מוגבלת וכה חסרת אונים.
ה"מכה" - היא זו שהחזירה אותי בתשובה, ה"מכה" - הפכה מ"מכה" - למתנה הגדולה ביותר אשר ה' שלח לי בטובו עלי אדמות, על מנת לפקוח את עיני, כדי לצאת מן החשיכה הנוראית בה הייתי שרויה ולהתחיל לראות את כל חלקי הפאזל המבולבלים, מתחברים לפתע לתמונה אחת שלמה, לשלמות ברורה ויפה.
בעבר אמרה לי מאן דהיא כי גליה סתם סובלת בעולם הזה, ללא כל מטרה ותכלית ונראה לה שחייה ממש מיותרים עלי אדמות. ברור שאמרה זאת מחוסר הבנה והתבוננות ומאטימות הרוח. כמה ברור שכל נשמה נשלחה לעולמנו משמים, על מנת למלא תפקיד כה חשוב, תפקיד ייחודי אשר רק היא הנשמה (כל נשמה) יכולה למלאו ולא אף אחד אחר במקומה.
גליה נשלחה לעולמנו למילוי תפקיד עצום וכביר: גליה החזירה את אמא בתשובה! בזכות גליה נעשה זיכוי רבים גדול בכל הארץ! (בהרצאות, ובאמצעי התקשורת), בזכות גליה ובעידודה הרב, כתבתי ברוך השם את הספרים "גליה מסרים מעולם האמת" ומי יודע מה עוד נכון לה?!
עולמנו - עולם שקר זה קרוי "עולם" מלשון העלם, "עולם" המסתיר ומעלים בתוכו את האמת. עלינו מוטל המאמץ, הטרחה, החיפוש והתבוננות עד לגילויה של האמת. האמת צומחת לה בהישג יד, עלינו רק להתבונן , להושיט יד ולקטוף!
מיד לאחר לידתה של גליה, החל מרתון רופאים ענק, מצאנו את עצמנו מתרוצצים מרופא לרופא, מפרופסורים למנהלי מחלקות, מומחים... מדי פעם גליה סבלה מפרכוסים והתכווצויות ואיבדה הכרה, היה צורך להבהילה לבית חולים באמבולנס, לטיפולים, אשפוזים והשגחה. רופאה בעלת שם עולמי אמרה לנו שגליה - היא "תאונה בטבע" וגם אחרי תאונה צריכים להמשיך הלאה. התרוצצנו ב"אמוק" מטיפול אחד למישנהו, מלאי ציפיה ותקוה. כל ימות השבוע היו עמוסי פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול בדיבור, טיפולים וביקורות במרפאות בתי החולים השונים. גליה הייתה בהשגחה, טיפול ומעקב במרפאות חוץ רבות של בתי החולים: המרפאה להתפתחות הילד, מרפאת עיניים, אוזניים, גנטיקה, נוירולוגיה, מכון הלב ועוד. למרות החיפושים הרבים, עד היום אין הרופאים יודעים להשיב מה גרם לגליה שלנו להיות במצב כה נורא. אינם יודעים להצביע על הגורם או התסמונת (סינדרום). מה שברור ללא ספק שגליה אכן פגועת מוח במצב קשה, נכה ב - 100% וכך תישאר האומללה במשך כל חייה. למרבית הפלא, כל הבדיקות שגליה עברה הראו תוצאות תקינות: הכרומוזומים בבדיקה מפורטת - תקינים, חומצות, רפלקסים, שרירים - הכל תקין, אפילו C.T. מוח - תקין! פרט לגליה - הכל תקין!
ברור שאין לרופאים מענה לכל שאלה, אך לאבינו שבשמים, הקב''ה בורא העולם, יש ויש! אם רק נבקש ברצינות הראויה נקבל תשובה לכל שאלה, אני בקשתי ומצאתי, ה' ענה לי ישירות משמים. על כל שאלה ושאלה שהתעוררה בי קבלתי תשובה ואני עדיין מקבלת תשובות על כל שאלותיי הרבות הצצות חדשות לבקרים, והכל דרך גליה היקרה שלי, באמצעות התקשור בתמיכה - F.C.

מאמר נוסף - מדור: גליה - הסיפור האישי

קטעים מתוך יומן אישי אשר כתבתי בצר לי, באותם ימים
..."גליה, לו יכולת להבין הייתי לך אומרת:
גליה, אני מאוד אוהבת לסדר לך בכל בוקר את חדרך המקסים, אני נהנית משטיח התכלת הפרוס בחדרך, מכל הבובות הקטנות והגדולות, הדובים, הכלבים, השפנים, הארנבות, הגמדים והצעצועים הרבים והססגוניים המעטרים את חדרך, הכדורים הגדולים והענקיים המקשטים את חדרך, והכל כל כך מחכה לך. מתי? מתי כבר תוכלי לשחק אתם?! אם בכלל?!
לפעמים את כל כך יפה, עיני הכחול-אפור שלך צוחקות וכולך בועטת ברגליים ובידיים, צוחקת ומשמיעה קולות ממושכים דקים ועדינים, כאלה הגורמים לי הרגשת אושר. גליה, רציתי לומר לך שאני מאוד אוהבת אותך! נורא עצוב לי שאת לא מגיבה, שוכבת אפטית במיטה או בוכה ללא סיבה המובנת לי.
חבל שאינך יכולה לספר לי מה כואב או מציק לך, הייתי מקרבת אותך אלי בחום והכאב היה עובר, או שמא זו שן שכמעט בוקעת ומכאיבה לך בחניכיים?!
גליה רציתי לומר לך שאני מאוד נהנית כאשר אני עוטפת ומחבקת אותך בין זרועותי ואת נרגעת, שמה את הראש על כתפי באהבה ומנסה לחבקני בשתי ידייך הקטנטנות. אך אפילו לחבק את עדיין לא יודעת, אבל את בכל זאת מצמידה את שתי ידייך הקטנטנות לצווארי בלי יכולת להפעיל את אצבעותייך ולחבק את אמא.
גליה, רציתי לומר לך שאני מאוד שמחה כאשר את מתבוננת מקרוב בטלויזיה שבסלון ונהנית מהתנועה והצבעים האינסופיים הזורמים שם, לפעמים את אפילו מחייכת אל ה "איש" המדבר אליך מתוך הטלוויזיה.
רציתי לומר לך שאני מאוד אוהבת לשים לך קוקיות ולקשט את שערך בסיכות יפות, להלביש אותך בשמלה יפה, כי את באמת יפה.
עבורי את התינוקת הקטנה שלי, וכאשר את צוחקת השיניים הקטנטנות והחדות שלך בקושי ניבטות מפיך. כשהכנסתי את אצבעי לבדוק האם צמחה לך שן חדשה, הרגשתי ששינייך הקטנטנות אשר עדיין לא מנוסות בלעיסת מזון, הן כל כך חדות, כמו מסמרים קטנים.
גליה, הייתי רוצה שרק תחייכי ותצחקי תמיד למרות שאינך מתפתחת, שאף פעם לא יכאב לך כלום ולא יציק לך כלום.
אני חושבת שזה לטובה עבורך שאינך מבינה כמעט כלום, כי בעולם הזה יש כל כך הרבה עוגמות נפש, מחשבות עצובות, מדכאות, מכעיסות, מרגיזות... החלטות שיש לקבל, עניינים אחרים ורבים, אז אולי פשוט טוב לך שראשך פנוי מכל זה.
מאוד כואב לי כל סבלך שסבלת והינך סובלת, כל הבדיקות המסובכות, הטיפולים, האישפוזים, האינפוזיות...
גליה רציתי לספר לך שלמרות כל הטיפולים: הפיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול בדיבור... כל הביקורים אצל הרופאים והמומחים... - הכל פשוט לא עוזר ואת לא מתפתחת!
סליחה שאני לא כל כך יורדת אתך לטייל, כי בכל זאת ההרגשה מאוד לא נעימה להסתובב עם ילדה שכל הזמן כולם נועצים בה מבטים ושואלים: למה? ואיך?...
את יודעת גליה, בשמונת החודשים האחרונים כמעט לא ישנת בכל הלילות, כלומר התעוררת בכל לילה לפחות מספר פעמים שלא באשמתך, זה נורא קשה להורים לא לישון בלילה ואחר כך לתפקד כל היום חסרי שינה.
גליה, רציתי לספר לך מהתחלה איך היה כשנולדת: את יודעת גליה, את נולדת כשבועיים אחרי תום 9 חודשי ההריון, לא מיהרת לצאת לאוויר העולם, אך כאשר נולדת ביום ראשון בבוקר, הלידה הייתה קלה יחסית ומאוד קצרה יחסית. שקלת 4 ק''ג אבל היית מאוד מכוערת וזה באמת לא הטריד אותי, כי ידעתי שתתייפי עם הזמן ואכן את באמת יפה היום. אבא שלך חשב שאולי החליפו אותך בטעות?!"...


18.12.86 - גליה בת שנה (אני חילונית גמורה!)
..."בימים כאלה שהדיכאון מציף את כל הנשמה וההרגשה היא של חנק, תסכול, של חוסר הרגשה בעצם, חשבתי לעצמי: חבל שלא כתבתי כשמצב הרוח היה טוב יותר, כשיכולתי והצלחתי לנחם את עצמי בצורה יותר טובה, אז היו לי עבור עצמי נחמות כה רבות, אני מנסה לזכור ולדלות נחמות מימים מנוחמים וטובים יותר, אך בקושי מצליחה לזכור, והנחמות אינן מדברות אלי כלל.
הייתי צריכה להכין לי רשימה של הצדקות, נחמות, רשימה של דברים אופטימים, רשימה שתתן לי משען בימים קשים אלה, כשהראש נאטם ולא מוכן לחשוב על שום נחמה, בימים כאלה שהכל נראה רק בצבע אחד כהה..."
והכל למה? - הכל כי גליה התינוקת שלי בת 13 החודשים מתפתחת בצורה לא טובה, מתפתחת בקצב איטי מאוד, עדיין אינה מתהפכת, אינה רואה, או ליתר דיוק מגיבה כעיוורת. התפתחותה המוטורית מאוד איטית, עדיין אינה יושבת, וכמובן אינה זוחלת. כל כך קשה ומדכא לחשוב שגליה כל כך מוגבלת בהתפתחותה, מה גם שהשבוע, הסתבר שגם אינה שומעת היטב וזה באמת "הקש ששבר לי את גב הגמל"!
לא לראות ולא לשמוע זה ממש איום ונורא, זה ניתוק רציני מהחיים! ממש מדכא. לכן מזה מספר ימים אני ממש מדוכאת, חיה ומרגישה שאיני מרגישה כלום, שקשה לי להנות ממשהו. כל העת המחשבות מתרוצצות לי בראש, מחשבות אפלות ורעות, ואין באופק שום אופטימיות או נחמה.
לפעמים אני מרגישה מסוחררת וזה חולף מעצמו, לעיתים הדופק איטי וקשה לי לנשום. כנראה שההרגשה הנפשית הרעה משפיעה וגוררת אחריה את הגוף לתגובות ולהרגשות כאלה. בכל אופן, איך ילדה שנולדה למשפחה רגילה יכולה לשנות להם את כל החיים! למרות שגליה היא רק חלק מתוך המשפחה, גליה אינה תופסת חלק מתוך מחשבותיי או דאגותיי, אלא את כולם!
ההגיון אומר שישנם דברים רעים יותר בחיים מלאי החידה הללו, ואולי אפשרי להתנחם במחשבה זו, שבעצם תמיד יכול להיות גרוע יותר.
הייתה לנו שמחת חיים ושובבות נעורים, וגליה - שלא באשמתה, שינתה את הכל, החיים, ההרגשה, השמחה והגיל, הכל נטמן והתכהה. כמו נפילה כזו, כמן שקיעה מפחידה, מן הרגשה מאוד כבדה ורצינית, מן פצע בתוך נבכי הנפש, פצע כזה שמגליד ושוב נפתח ושוב מגליד ושוב נפתח וזב דם. מעניין אם אי פעם יוכל להירפא לחלוטין?
הלוואי וזה לא היה קורה, הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור - לחזור בזמן ולחיות לפני שנתיים, להיות לפני ההריון של גליה, לפני שילדתי את גליה, להתעורר ולהרגיש שכל זה אינו קורה לי במציאות, שהכל היה רק חלום. אך גליה כבר נולדה וקיימת, כבר נאהבת, מתוקה, בובה חסרת ישע שלי. אנו בני המשפחה הם האוהבים היחידים שלה, היחידים מהם תקבל אהבה אמיתית גם בעתיד. היא כה תמימה, כה נקיה וטהורה, כה זקוקה לחום ואהבה, כל כך מרגישה את אהבתי, כה שמחה ומאושרת אתי, גליה כה זקוקה לי. גם בני הרכים, המקסימים והאהובים שלי כה מוזנחים נפשית בזמן האחרון, כה חסרה להם ולי האהבה שלי אליהם, תשומת הלב, ההתייחסות, ה"להיות" אתם. גם כשאני אתם איני אתם, אני כאן אך ראשי אינו כאן, המחשבות רצות, נודדות ומתרחקות מכאן.
בכלל, אני יכולה לחלק את חיי לשני חלקים שונים: לפני גליה ואחרי לידת גליה. איך לידה אחת, ילדה אחת קטנה וזכה, שלא באשמתה, יכולה לשנות חיים שלמים של אמא ושל כל המשפחה והסובב? איפה הצדק בכלל? למה זה קרה דווקא לי? למה זה קורה בכלל? למה יש כל כך הרבה צער ומכאוב בעולם? והמחיר כה כבד, כה קשה להבליג ולקבל זאת באופן טבעי.
ואולי לא לדעת זה לא כל כך נורא, אולי עדיף לא לדעת ולא להחכים, אולי לדעת זה רק מייסר, מתסכל ומחדד את חידות העולם הזה.
כאשר חושבים על מכלול החיים בעולם, על החיים החולפים, החד פעמיים, על המסע בארץ החיים, הכל תלוי ב"איך" שהאדם מתכנן את מסע חייו.
כולם פעם ימותו, וגם אני. הייתי רוצה למות בגיל זקנה לאחר שחוויתי חוויות רבות, נחת מילדיי... והכי חשוב - לדעת שיש מי שידאג לגליה, שתוכל לתפקד היטב, שתהיה שמחה בחלקה ומאושרת... בכלל חשבתי, לא לשקוע! להלחם במחשבות הרעות, לקבל את גליה כמות שהיא, לא להיות מתוסכלת ממה שהיא לא, להיות עסוקה גם בטוב, ליהנות ולהתנחם. אך מהיכן לוקחים כוחות פיזיים ונפשיים?
זה מפחיד, מפחיד מאוד לחשוב על הכל, על כך שגליה לא רואה, לא שומעת היטב, לא מבינה כלום, לא לומדת כלום, אינה סקרנית, ובכל זאת לקבל את הכל בשוויון נפש, במחשבה שיש יותר גרוע. האגואיזם של כל אדם מדבר מתוכי, כוח ההישרדות ינצח כנראה בסופו של דבר, כוח זה שהוא כנראה החזק ביותר אשר נברא מעולם, משום מה, עדיין אינו מפגין אצלי את יכולתו במיוחד.
אולי יקרה פתאום נס וגליה שלי תתחיל פתאום להתהפך, לשבת, לזחול, ללכת, לראות ולהבין? הכל יכול לקרות!
גליה עדיין כה קטנה וניתנת לעיצוב, אפילו שיניה עדיין לא צמחו, היא מבשילה כה לאט, אפילו המרפס עדיין פתוח די הרבה, אולי היא "תבשיל" בקרוב ותשגשג? לא נראה לי הגיוני שהיא תשכב כך באדישות כל חייה. רוב בני האדם בסופו של דבר מצליחים ללכת, מדברים ואפילו מעט, מבינים משהו איכשהוא.
מדוע אני כה פסימית לגביה? היא תגדל, תשתנה, תתקדם, תתעצב ותהיה יפה. היא באמת מתייפה מיום ליום והצחוק שלה נותן לי אנרגיית חיים עצומה!...

7.11.87 גליה בת שנתיים
.."קשה לי לחיות עם הבעיות הקשות של גליה, אני זקוקה למעט מנוחה מכל הריצות הללו. אני צריכה לחפש לה באופן דחוף מסגרת מתאימה ליום ארוך, חבל שזה אפשרי רק מגיל שלוש. השבוע גליה בת שנתיים ויש לחכות שנה נוספת. אני די מיואשת עם גליה, אני לא חושבת שהיא תוכל להיות בסדר אי פעם. היא חמודה אך כמעט לא מבינה כלום, יש לה איחור בהתפתחות, רק נס יכול להציל אותה"...

1.12.88 גליה בת שלוש
..."גליה התחילה לבקר במעון יום בכפר סבא.
ביקשנו מהעובדת הסוציאלית לרשום את גליה להמתנה לפנימייה.
קשה לי כל ההתעסקות אתה. למרות שהיא כל כך מתוקה וחמודה, היא בוכה המון, לא ישנה רצוף כמעט אף לילה, חולה רוב הימים, יומיים בריאה ושבוע חולה, זה פשוט איום! לאחרונה גליה אושפזה שלוש פעמים בבית חולים, פעמיים איבדה הכרה מעליית חום לא גבוה ופעם נדבקה בבית חולים בשלשולים ושוב אושפזה במצב של כמעט התייבשות.
מאוד מתיש להיות מבוקר עד לילה עם גליה בבית חולים, זה מדכא, אני כל הזמן בחרדה איומה, בכל פעם שגליה קצת זזה בשינה אני חוששת ששוב תאבד הכרה. איבוד הכרה זה מראה מחריד! האדם נראה כמו מת, העיניים פקוחות ולא זזות, האישונים למעלה, אין תגובה. זה מפחיד! מזעזע! כל הזמן מתח, כל עליית חום מלחיצה וגורמת למתח מחודש.
גליה איבדה הכרה גם אצל המטפלת שהבהילה אותה לבית החולים. המטפלת חששה מהגרוע מכל ולא הסכימה להמשיך לטפל בה, וכך נאלצתי לבקשה ולמסור לידיה אישור בכתב המסיר ממנה כל אחריות ולאחר שכנוע רב הסכימה להמשיך לטפל בגליה שלי.
גליה חולה רוב הזמן ונשארת בבית, השנה היא מבקרת במעון בפעם הראשונה בחייה ונדבקת בכל מה שיש שם. המעמסה מאוד כבדה לטפל בה בבית ללא שינה בלילות, הרגשתי שזה מפרך ובלית ברירה התחלתי לשלוח אותה למעון גם לפני שהבריאה לגמרי.
גליה קיבלה טיפול מונע פרכוסים, למניעת אבודי הכרה. אנחנו מוזמנים לעיתים קרובות למעקבים בבית חולים, טיפולים, ריצות, כבר נמאס! בעלי מתעורר הרבה בלילות על מנת לטפל בה. גליה לא ישנה בלילות, הנוירולוג הציע לתת לה כדור ארגעה לפני השינה, כדי שתישן טוב יותר, אך גם זה לא עזר!
גליה הקטנה והמסכנה שלי נרדמת רק עם כדור ועדיין מתעוררת בלילות! זה נורא לה ולנו. היא כל כך קטנה וחמודה וכל כך מסכנה וסובלת. כשהיא בוכה, נדמה כאילו רוב קבי הסבל של העולם ירדו עליה, הבכי שלה נשמע ונראה כסבל איום ונורא! לפעמים היא גם שמחה וצוחקת, אך זה מאוד נדיר, כי זה קורה לה רק כשהיא בריאה.
למרות העזרה, אנחנו עמוסים לעייפה, הגענו לרוויה. גם הטיפול המינימלי בה הפך לקושי. בעלי אינו עובד בימי ששי אך אינו בבית, גם בימות השבוע הוא חוזר מאוחר, אני מאוד בודדה. גליה בוכה כל הלילה, ובבוקר אני כה עצבנית ומיואשת... ומפתחת "אנטי".
מיום שביקרנו בפנימייה כדי לבדוק אפשרות להכניס לשם את גליה, בריאותי רופפת ומתדרדרת. ראינו מעון סיעודי מדכא ביותר, הילדים שוכבים במיטות כמעט ללא ניע, אין שם שום משחק או צעצוע, אפילו תמונה אחת אינה תלויה על כל קירות המוסד! ריח עובש נוראי נודף בכל המעון, המרצפות שבורות, הבגדים ענקיים, החוסים שם מכל הגילאים, מגיל שלוש שנים ועד גיל 50-60 שנה!...
יום למחרת הביקור במעון קיבלתי סחרחורת קשה. בימים הבאים הרגשתי חולשה, חשבתי שזו אולי שפעת, אך בכל יום המצב החמיר, הרגשתי שאין לי חשק לעשות מאומה ואין לי הרבה עניין בכל מה שקורה, הרגשתי בדידות, עייפות וחולשה, ייאוש מעצם ההתעמתות עם המחשבה שגליה שלי תעזוב את הבית, ועוד לפנימייה שכזו?! החלטנו להמשיך לחפש לגליה פנימייה טובה, רק כך נוכל להמשיך לחיות בשלום עם עצמנו. אם גליה תשהה במקום טוב, יהיה טוב גם לנו, אנחנו כל כך אוהבים אותה. היא כל כך לא אשמה במה שקורה לה, ברור לחלוטין שגליה הייתה רוצה להבין, לדעת, ללכת, לדבר, להיות חכמה כמו כולם, לשמח את אמא ואבא והאחים... אך כך היא וזה הגורל שלה ושלנו.
אבא של גליה החליט "לתת" לה עוד שנה הזדמנות להשתפר ורק אז להכניס אותה לפנימייה ולהתנתק ממנה, קשה לו נפשית. בקיצור הלוואי שלא אשבר לגמרי, אני בבלבול, לא יודעת מה לעשות! אין לי שלווה כלל.
יש לי אכזבה גדולה מגליה, ציפיתי שהיא תהיה בסדר אך היא לא! השקעתי בה את כל לבי ואהבתי, את כל מרצי וזמני, קניתי לה בגדים יפים, צעצועים משגעים, שטיחים, תמונות, מכשירים... אך גליה לא "מחזירה" אפילו 5% מההשקעה, אולי 3% על ידי החיוכים. היא קצת מתחילה להתעניין במה שקורה סביבה, פונה לעבר הקול הקורא לה, מנסה להושיט יד לצעצועים, ילדה בת שלוש וחצי בערך עם התנהגות של תינוקת בת כארבעה חודשים! הפער גדל מאוד, הפיגור שלה עמוק ביותר, אך היא לא אשמה, היא כל כך רוצה להיות כמו כולם. כך ניגזר, הלוואי שזו תהיה הצרה הגדולה ביותר שלי עלי אדמות.
אני מאוד עצובה וכבר לא צוחקת, המשא הכבד עלי מרצין אותי כל כך. חברים טובים התרחקו ואף ניתקו קשרים... אני לחוצה מאוד מעצם העובדה שאצטרך להיפרד מגליה, התפקוד שלה וחוסר השינה בלילות יכריחו אותנו למסור אותה לפנימייה. אנחנו כל כך נשחקים, מטפלים בה כבתינוקת, היא תינוקת כבר יותר משלוש וחצי שנים וזה מאוד קשה! צריך להאכיל, להלביש, לרחוץ, לנחש למה היא בוכה ומה כואב ... היא מתעוררת בלילות... העבודה סביבה כה רבה, אחרי העבודה יש טיפולים ומעקבים בבתי חולים... זה מעבר לכוחותינו.
אך למרות הכל קשה לי להיפרד ממנה, כל גופי מגיב בעוצמות אדירות מעצם המחשבה שנצטרך להכניס את גליה לפנימייה במוקדם או במאוחר. היא בפיגור מאוד קשה, לא מבינה כמעט כלום, היא מחייכת ויפה, בתקופה האחרונה ממש יפתה, כמה חבל שהיא לא מתפתחת, אני לא יודעת איך אוכל להתמודד עם מסירתה לפנימייה, בינתיים מדובר רק בעוד שנה ורק אם יהיה מקום. אני נקרעת לגזרים, אני יודעת שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מכך! ממצב של פיגור קשה כזה כמו של גליה לא משתפרים ואפילו לא מתקדמים לרמת פיגור קל! אם קורה נס, מתקדמים לעבר פיגור בינוני שגם הוא נורא בפני עצמו. בקיצור, נצטרך למסור אותה בסופו של דבר.
ברור לי שלאחר זמן די מועט בפנימייה היא כבר לא תזכור אותנו ולא תכיר אותנו, ואני חושבת לעצמי: כמה טוב לה שאינה מבינה מאומה, אינה יכולה להצטער ולהתייסר על מצבה הקשה.
כולנו בבית כל כך אוהבים את גליה וקשורים אליה. לפחות למשך השנה הקרובה, היא בבית, היא שלי, שלנו! יקרה ואהובה שלנו!
כמה חבל שנולדים בעולם ילדים שלא מותאמים לכוח הנפשי והפיזי של ההורים. הטיפול בהם דורש משאבי כוחות שכמעט אין לשום בן אנוש!"...

10.4.89 גליה בת שלוש וחצי
..."אני צריכה להתעלות מעל עצמי, לא יתכן לשקוע, ילדה כמו גליה עם כל כך הרבה בעיות זו באמת "מכה" איומה, הבעיות מרובות כמו הגרעינים ברימון. גליה לא ישנה בלילות ולא מבינה מאומה, ממש כלום! אפילו את המוצץ היא מכניסה הפוך לפה...
אני שייכת למשפחת החריגים, ליוצאי הדופן. לרוב האנשים אין ילד חריג, בן האדם לא בנוי לטפל בחריגות כזו, הוא יכול להשבר. הטבע בנוי להמשכיות של ילדים ואנשים בריאים, החזקים שורדים החלשים נכחדים.
אני תוהה מה קורה עם גליה שסובלת מפיגור כה קשה? גופה אינו פועל כשורה, אין לה רצונות או מחשבות, מה מפעיל אותה? האם יש לה נשמה? אולי זו נשמה שהגיעה לעולם בטעות? מישהו שאל אותי אם אני רוצה להיוולד? מישהו שאל אותי אם אני רוצה גליה כזאת? זה פשוט הגיע, זה מסוג הדברים שאין עליהם שליטה כלל. למה מגיע לי צער כזה?...

23.9.89 גליה כמעט בת ארבע
..."כל כך קשה לי לטפל בגליה כבתינוקת כל הזמן, היא בקושי מגיבה, רוב הזמן היא יושבת או שוכבת כמעט ללא מעש, אולי קצת משחקת או מקשקשת בצעצועים שלה, אך רוב הזמן יושבת או שוכבת ללא כל מעש או תגובה, ללא סקרנות... יש לה קצב איטי ומיוחד משלה, קצב מעולם אחר!?...
בימים האחרונים מתבהר לי יותר ויותר שיהיה מאוד קשה להמשיך ולטפל בגליה בבית, עם כל האהבה והכאב הגדול שבלב, אני מחכה בכליון עיניים לפתיחת הפנימייה. גליה בכתה בלילה בכי נורא, משהו כאב לה כנראה, גם אני וגם אביה טיפלנו בה במשך כל הלילה ולמרות שהחזקנו אותה על הידיים כל הלילה, גליה המסכנה שלנו המשיכה לבכות. חוסר השינה יכול להטריף את הדעת של כולנו. אני בקושי עומדת בזה, זה מכניס אותי ללחץ אימים וגורם לי להרגיש רע, ישנם בקרים בהם אני מתעוררת בתחושת עילפון, זה פשוט נורא! עייפתי פיזית ונפשית!
מלחיץ אותי מאוד שבחג הסוכות הקרב גליה יוצאת לעשרה ימי חופשה. ממש איום ונורא, אני לא יודעת איך אצליח לטפל בה!? "...

המרתון הבלתי פוסק

במהלך המרתון הבלתי פוסק לרופאים וטיפולים, הקשרים הבין זוגיים שלנו עלו על שרטון והתגרשנו. ומאחר שהנטל אשר רבץ עלי היה כבד מנשוא, החלטתי בלית ברירה ובלב שבור, להפסיק להתלבט ולהכניס את גליה למסגרת פנימייתית טובה.
כאן החל מרתון חדש - מרתון חיפוש פנימייה מתאימה לגליה, בכל מקום שבקרתי חשכו עיני מראות את ההזנחה האיומה אשר שררה בפנימיות לפגועי מוח ומוגבלים במצב קשה, ואת היחס הנוראי אליהם . זה היה איום אפילו לחשוב על אפשרות, שגליה אהובתי הקטנה, התינוקת חסרת הישע שלי, תשהה מחוץ לבית ועוד באחת הפנימיות הללו! לבי נקרע לגזרים ובכה טיפות של דם.
אחת האפשרויות הטובות שעלתה על הפרק, הייתה אפשרות לסידור מוסדי במנזר, שם הנזירות הנוצריות מקדישות את חייהן לטיפול בפגועי המוח האומללים, אך למרות היותי אז רחוקה מאוד מיהדות, לא יכולתי להשלים עם הרעיון שילדתי האהובה תשהה במנזר של נוצרים, עצם המחשבה גרמה לי זעזוע! לא היה לי הסבר לכך.
הישועה לא איחרה לבוא. במרכז הארץ נפתחה פנימייה דתית חרדית לילדים פגועי מוח במצב קשה. ההנהלה, המטפלות והצוות קיבלו אותנו במאור פנים. עושות חסד אמיתי, מטפלות בילדים האומללים הללו במסירות נפש עילאית, בכבוד ואהבה והפנימייה הינה לדוגמא, לתפארת ולשם דבר בארץ ובעולם.
בספר לב אברהם פי"א נאמר: "כה גדולה וטהורה היא הנשמה של אדם שוטה הנמצא בעולם לצורך השלמה ותיקון נשמתו וכמה גדולה הזכות של ההורים שנולד להם בן כזה."
בספר הגהות הסמ"ק בשם "ר' אליהו בעל שם" נאמר: שכל משפחה ועיר נידונות לפי הרוב. ואם רובם צדיקים נידונים כולם לחיים וא"כ, בגלל ילד כזה, יזכו כולם לחיים מאחר והוא צדיק גמור."
החזון איש זצ"ל היה קם ועומד בפני ילד פגוע מוח באומרו: "עוברת כאן נשמה גדולה וטהורה."
זכינו וגליה שלנו התקבלה בגיל שש וחצי שנים לפנימייה הנהדרת, סוף סוף יכולתי להתחיל לישון בלילות. בקרתי את גליה בפנימייה לעתים קרובות, המשכתי לאהוב את גליה שלי ולדאוג לה ככל האפשר. גליה תמיד קרנה מאושר כאשר הגעתי לבקרה, כרכה בחוזקה את זרועותיה הכחושות סביב צווארי וכך ישבנו דמומות וחבוקות, אמא וילדה אוהבות ללא מילים. חשבתי שמזלי שפר עלי, היו הורים אשר נטשו את ילדיהם האומללים בפנימיות ו"שכחו" מהם לתמיד, היו שוויתרו על תינוקם פגוע המוח מיד לאחר הלידה, ללא כוחות נפש להתמודד, ספונים באבלם כל ימיהם על הילד הנורמלי אשר מת בטרם נולד.

התקשור הראשון עם גליה

באחד הערבים, הגעתי באקראי לשמוע הרצאה בנושא "אוטיסטים". ההרצאה התקיימה באולם "מופת" בקרית אונו, המרצה היה הרב יהודה סרבניק מירושלים. ההרצאה גרמה לי למהפך ושינתה לי את כל חיי! לא ניתן לדעת היכן ומתי יתגלה הטריגר אשר ישנה את כל חייך. הגעתי להרצאה, חילונית גמורה,שיער פזור, לבושה מכנסי בד לבנים וארוכים... חצאיות היו אז מחוץ לתחום עבורי!
הרב סרבניק דיבר על כך שאפשר לתקשר עם אוטיסטים ופגועי מוח בשיטת תקשור חדשה - F.C. Facilitated Communication באמצעותה פגועי המוח והאוטיסטים מצביעים בלוח האותיות וכותבים דברים מדהימים, בין השאר הם כותבים שזו אינה הפעם הראשונה שלהם בעולם הזה, הם יודעים לספר מי הם היו בגלגול הקודם, מספרים על העולם הבא, בית דין של מעלה, גן עדן, גיהינום...
ההרצאה הייתה מלווה הוכחות בוידיאו. על מסך גדול הוקרן סרט מארה"ב הממחיש את השיטה ומתעדה באמצעות ילדים אמריקאיים, אשר חלקם התגלו באמצעות השיטה כמחוננים, לומדים מתמטיקה, ביולוגיה, כותבים שירים, מאמרים...
בסיום ההרצאה המרגשת ניגשתי לרב, סיפרתי לו על גליה שלי ושאלתי האם גם אני אוכל להתקשר עם בתי פגועת המוח? הרב ענה בחיוב ומסר לי מספר טלפון של מתקשרת אשר למדה את שיטת התקשור בארה"ב. טלפנתי למתקשרת וקבענו מועד לתקשור עם גליה, המתקשרת אינה מכירה אותי וגם אני לא מכירה אותה.

המהפך בעקבות התקשור הראשון
הנושא לא נתן לי מנוח! בהתרגשות עזה ניסיתי לדמיין איך אתקשר עם גליה שלי ומה אומר לה אחרי עשר שנים של דממה מוחלטת, גליה היתה בת 10 שנים. הכנתי רשימת שאלות: למה הגעת לעולם במצב כזה? מה אוכל לעשות למענך? ועוד שאלות רבות. בראש הדף כתבתי: "גליה אני אוהבת אותך!" היה לי מאוד חשוב לומר לה שאני אוהבת אותה!
יום התקשור הגיע! המתקשרת הגיעה ובידה לוח אותיות, כל אותיות הא"ב, המתקשרת הניחה את לוח האותיות על השולחן לפני גליה, תמכה לגליה את היד וגליה התחילה מיד לדחוף את היד ולהצביע על האותיות בלוח האותיות ולכתוב לי: "אמא אני אוהבת אותך!" אני פרצתי בבכי!
עוד בטרם שאלתי את גליה דבר מה, ועוד לפני שהוצאתי מהתיק את דף השאלות שהכנתי, קרה דבר מדהים! גליה כתבה לי תשובות לכל שאלותיי אשר הכינותי על דף, גליה ענתה לי לפי סדר השאלות שכתבתי, הצביעה על האותיות בלוח האותיות וכתבה: "אמא, אני נשמה של סבתא שמחה שלך שמתה!
נשלחתי משמים לתקן עבירה בחינוך ילדים!
יש לך זכות אבות ונשלחתי משמים להחזיר אותך בתשובה!"
התרגשות עזה הציפה אותי! בכיתי! רעדתי! הרגשתי מסתחררת בסערת רגשות! כמעט עלפון! ברגע הראשון הבנתי שזו תקשורת אמיתית! ברגע הראשון היה ברור שגליה בתי היא הכותבת! אין כל אפשרות שהמתקשרת האמריקאית מכירה את סבתי שמחה אשר נפטרה לפני שנולדתי! אין אפשרות שהמתקשרת יודעת את השאלות שהכנתי לשאול את גליה ועוד ברצף הנכון! אפילו ילדיי אינם מכירים את שמה של הסבתא שמחה שלי ז''ל.
שאלתי את גליה: "האם חוזרים בגלגול על עבירה שנראית די קלה, עבירה בחינוך ילדים?" גליה השיבה: "אמא זה לא קל לצדיקים!"
שאלתי לתומי: "את צדיקה?" גליה כתבה: "אני צדיקה!"
שאלתי: "גליה, מה אני יכולה לעשות למענך? כיצד לעזור לך?"
גליה השיבה: "כלום גופני, אבל רוחנית את יכולה לעשות הרבה, החזרה בתשובה שלך (אם אחזור בתשובה) עוזרת לי, את התיקון שלי!"
התחלתי לחזור בתשובה במהירות מסחררת, תוך פחות מחודש הייתי בכיסוי ראש ולמדתי באופן קבוע במסגרת לימודים תורנית. ה' זיכה אותי לחזור בתשובה במהירות, תודות ותשבחות לבורא עולם על הזכות אשר נפלה בחלקי ועל גליה אשר שלח אלי בטובו להחזירני בתשובה ולגלות לי דברי אלוקים חיים, את האמת ואת האור!

גליה מדריכה אותי בחיים
גליה כיום בת 14 וחצי שנים, פגועת מוח ונכה ב - 100%, מדריכה אותי בחיים מאז היותה בגיל 10 שנים!

תוך מספר חודשים למדתי לתקשר עם גליה בעצמי, למדתי בעזרת מתקשרת אשר למדה את התקשור בארה"ב. מאז שאני מתקשרת עם גליה, היא הפכה לחברתי הטובה ביותר! גליה מעודדת אותי, מחזקת אותי, מדריכה ומלמדת אותי דברים רבים וכותבת לי דברים מדהימים.
בין השאר, גליה כתבה לי דברי תורה מדהימים ביופיים ובעומקם, דברים הזהים לכתוב במשנה, בגמרא, בזוהר, במדרשי חז"ל ועוד... על נשמות, העולם הבא, המשיח, הגאולה, מלאכים, תהילים, מקום קודש הקודשים דרכו יורד כל השפע לעולם הזה ומתחלק לעולם כולו, בית דין של מעלה ועוד... דברים אשר אין לי נגיעה או הבנה בהם, או אפשרות להגיע אליהם ללא מסריה של גליה, בעיקר לאור העובדה שהנני בעלת תשובה בראשית הדרך. דבר זה מהווה את אחת ההוכחות המוצקות לכך שגליה היא הכותבת והוכחה חותכת לאמיתות התקשור בכלל.

גליה: "אמא לא לחכות הישועה מגיעה ואת חייבת להשלים את התשובה שלך, כי אין זמן! אמא אני כל כך דואגת לך, יש גזירה קשה, צריכים להתפלל ולעשות תשובה. השם עושה חשבונות שמים ונותן הרבה אזהרות, מי שלא מבין מפסיד חיים נצחיים. השם שופט צדק ואלה שלא מקבלים עול מלכות שמים לפני הישועה, ימחקו מהחיים הנצחיים! אני אומרת מה שהשם נותן לי להגיד, מקבלת מסרים מהשם!"
שאלתי את גליה: "גליה, כאשר אני שואלת אותך, מי אומר לך מה לענות לי, איך את יודעת מה להגיד לי?"
גליה: "אמא, כשאת שואלת אותי, באותו רגע יוצאת מהשמים בת קול ואומרת לי מה להגיד לך!
אמא, אני מרגישה פחד גדול על היהודים, לפחות חלק גדול מהם ישנים, המצב כל כך קשה ויהיה הרבה יותר קשה! רק אהבת השם יכולה להציל אותנו!
אמא את חייבת לעשות הכל לפי הדרך, מילת השם זה דין! אני לא יכולה להרגע, זה זמן מאוד קשה לעם ישראל, היהודים עיוורים לא רואים את האמת הפשוטה שרבונו של עולם הוא הקובע! לא הפלסטינאים, לא היהודים בממשלה, לא החמאס ולא כל אדם אחר בעולם, רק הקב"ה!"
שאלו אותי בהרצאותי בפני נשים: "כיצד גליה מכירה את הפלסטינאים, החמאס? האם יש לה רדיו בחדר? האם היא שומעת חדשות?"
אנו המוגבלים זקוקים לרדיו על מנת לשמוע את החדשות, אבל גליה יודעת את החדשות ללא רדיו!
גליה: "אמא מה יהיה? כל אחד יכול לראות שאבינו שבשמים לא יכול לתת לבניו להמשיך כך! לא מספיק אהבת השם, לא מספיק אמת, לא מספיק רצון לשנות! אמא, דור מעורב בשקר, לא מבין את האמת, דור אנוכי כל כך וכאשר האמת תתגלה מי יקבל? מעטים! השם שולח כל מיני סימנים לעזור לראות את האמת, אך הרוב לא מבינים! בלי סכנה ופחד אנחנו לא מקבלים באמת עול מלכות שמים! אני צריכה לומר לך שאני מאוד דואגת, אנחנו בסכנה גדולה, סכנה רוחנית! אבל אנחנו לא מבינים."
שאלתי את גליה: "מה זו סכנה רוחנית? האם יתכן מצב שה' ימחק את עם ישראל שלא שומעים בקולו?"
גליה: "סכנה רוחנית זה המצב היום בעולם כולו ובמיוחד בין היהודים! יש צדיקים, אבל לאט לאט אנו גומרים את הזכויות שלהם ולא נשאר לנו מקור אחר חוץ מהתשובה שלנו, זה מפחיד מאוד! אמא השם לא ימחק את כל העם, אבל יהיה מצב שהוא יצטרך לזכך את העם."
שאלתי את גליה: "מה לעשות על מנת לשפר את המצב?"
גליה: "תשובה! שהאדם שובר את הקליפה של העולם הזה ומפרק את החיים שלו ומוציא את הטומאה, ורק אחרי תהליך זה מרכיב את עצמו כאדם חדש, אבל זה כרוך בהרבה סבל ובני אדם רוצים הקלות ולהרגיש טוב ושמח! אין עוד דרך לישועה או שהשם מביא או אנחנו! חלק גדול מהעם נמצא בתרדמה גדולה וחייבים להתעורר, כדי שיהיה מי שיקבל את פני משיח צדקנו בקרוב בעזרת השם!
אמא, אנחנו נמצאים ללא ספק בתקופה מאוד גדולה לעם ישראל ולכל האנושות ואנחנו עומדים לפני גילויים גדולים ומרעישים בדורנו! האנשים חשים זאת בנשמה ויודעים שהולך לקרות משהו, אך לא יכולים להגדיר בדיוק ואף אחד לא יודע מתי הקץ, רק משמים הקב"ה אין עוד מלבדו, מחליט הכל! ברור שזכינו לחיות בתקופה גורלית לעם ישראל ולאנושות כולה. זה זמן גדול מאוד לעם ישראל היקר שלי, וכל מי שחוזר עכשיו בתשובה - ניצל! גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. בזמן התגלות המשיח זה כבר לא יעזור לאף אחד יותר לחזור בתשובה, האמת תתגלה בעולם ותהיה פרוסה לפנינו כולנו. בזמן התגלות המשיח לא יקבלו יותר חוזרים בתשובה! רק עכשיו זה הזמן האחרון שעוד נשאר לאלה שעדיין לא חזרו בתשובה, לקחת את עצמם בידיים, להתבונן ולהבין שאין עוד מלבדו ורק הוא מלך העולם, הוא מנהג את עולמו ואנחנו מצווים לעשות רצונו של מלכנו היחיד, בורא ויוצר האדם וכל העולמות וכל היש בכלל!
אמא, בתקופתנו יש הרבה גילויים משמים, הקב"ה מאיר את עינינו לראות מה שאי אפשר היה לראות בכל השנים של הגלות, השם מוריד לנו שפע עליון לעולמנו זה, ומכין אותנו לגאולה הקרובה שלנו שלא יכולה להיות ללא הכנה. משמים מכוונים להקל עלינו את הגאולה. אמא יקרה שלי, בזמן המשיח שערי התשובה ננעלים! אנחנו בזמן חשוב לנו ביותר והגאולה ממש קרובה לבוא. עלינו לפקוח את עינינו האטומות ולהתבונן סביבנו ולהבין שאנחנו עם ישראל האהוב, חייבים לקיים את מצוות השם יתברך ללא שום תנאי או סייג, ולעובדו באהבה גדולה, כי הוא א-ל חנון ורחום, אוהב אותנו אהבה עזה ביותר ומגן עלינו ומכוון אותנו כל הזמן! אנחנו רק צריכים להתבונן!"

במסכת סנהדרין דף צ''ז נאמר: "אמר רבי יהושע, אם ישראל לא יעשו תשובה, הקב''ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות מהמן שיחריד את כל ישראל."

חשוב לזכור שקיבלנו עלינו את התורה בהר סיני בהסכמה ואהבה, כרתנו ברית עם ה': שאנו נקיים את מצוותיו וה' ישפיע עלינו שפע עצום, אושר וכל המיטב. כל נשמות עם ישראל היו במעמד הר סיני וקיבלו עליהם "נעשה ונשמע".
בתורה בספר דברים, פרשת "כי תבוא" פרק כ"ח נאמר: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך, לשמור לעשות את כל מצוותיו... ובאו עליך כל הברכות האלה: ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בשדה, ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך... יתן ה' את אויביך, הקמים עליך, ניגפים לפניך... יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, את השמים לתת מטר ארצך בעתו...".
והיה אם לא תשמע בקול השם אלוקיך, לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו... ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך! ארור פרי בטנך ופרי אדמתך, ישלח השם בך את המארה... ידבק בך את הדבר, יככה השם בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור ובחרב ובשדפון... ורדפוך עד אבדך!"
בידינו לבחור בטוב ולהתברך בכל הברכות הללו. משה אמת ותורתו אמת! באנו לעולם הזה לקיים תורה ומצוות ה'!
כיום, כל אדם המעוניין בכך, יכול לקבל הוכחות לוגיות-הגיוניות ומדעיות לאמיתות התורה! הדברים נלמדים בסמינרים המתקיימים בכל רחבי הארץ, ע"י מדענים, פרופסורים ודוקטורים אשר חזרו בתשובה, רבנים דגולים... אמיתות תורת ה' מוכחת כיום ללא צל של ספק גם ע"י מה שנחשב כיום כגילוי הגדול ביותר בדורנו: גילוי הקודים המוצפנים בתורה: ע"י דילוגי אותיות בעזרת המחשב, מקבלים שמות, מקומות וארועים הידועים בתקופתנו ואשר מוצפנים בתורה כבר יותר משלושת אלפי שנים, כמו למשל: ארועי המהפכה הצרפתית ודמויות ידועות, היטלר, איכמן, הנאצים, צלב קרס, השואה, איידס, וירוס, ערפאת והמחבלים, רצח ראש הממשלה רבין ועוד, הכל כתוב בתורה בקודים מוצפנים. הנושא נבדק ואושר ע"י גדולי המתמטיקאים בעולם, כמו פרופ' פוטנברג ופרופ' ברנשטיין מאוניברסיטת הרוורד, בין המומחים בארץ בנושא: ד"ר דורון ויצטום, ד"ר כץ, המדען הרב ד"ר ציגלר, אשר מרצה בנושא בכל רחבי הארץ ובסמינרים ליהדות הפתוחים לכל... ואחרים. לאחרונה יצא לאור ספר בנושא Computora ומיד נמכר במליוני עותקים בארה"ב ואף דווח על ידי רשת הטלויזיה CNN האמריקאית אשר ערכה כתבה בנושא.
ניתן להשיג בארץ את הספר "צפונות בתורה" של הרב שמואל יניב, ספרו של ד"ר דורון ויצטום: "ספר הקודים - המימד הנוסף" לא ישאיר ספיקות בלב איש, שהתורה אמת, ניתנה לנו משמים מהקב"ה ולא הייתה יכולה להינתן חס וחלילה ע"י בשר ודם. רק הקב"ה מלך העולם, נותן התורה לעם ישראל ידע במדוייק כבר לפני אלפי שנים מה יקרה באלפי השנים הבאות והצפין זאת בתוך התורה בקודים, שכיום ניתן לפצח בעזרת מחשב!
בכתבה שהתפרסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום 24.9.1999 : דורון ויצטום, מגלה הצופן התנכ''י, מציע מיליון דולר! למי שיערוך ניסוי אשר יסתור את התיאוריה שלו, המבוססת על "דילוגים" בין אותיות התורה, הקודים המוצפנים. עד כה לא נימצא דורש למיליון הדולר המוצעים!

שאלתי את גליה: "איך אפשר לפחוד פחות מהזמנים הקשים? איך אפשר לבטל גזרות קשות?"
גליה כתבה: "תשובה, תפילה וצדקה ולאהוב כל יהודי והמפתח זה חסד, לעשות כמה שיותר חסד!"
חסד אפשר לעשות הן בגופו והן בממונו, המתנהג במידת החסד מן השמים מתנהגים אתו במידת החסד והמקרה הבא ימחיש זאת:
אשה צדקנית, גומלת חסדים מירושלים, מתנדבת אחת לשבוע בבית חולים, גילתה בבית החולים ילד פגוע מוח אשר ננטש על ידי הוריו שלא עמד להם כוחם הנפשי לטפל בו. האשה ריחמה עליו ולקחה אותו אל ביתה, ביחד עם כל בני ביתה טיפלו בו במסירות עצומה, נקשרו אליו בעבותות אהבה והחליטו לאמצו באופן רישמי.
הקב''ה גמל לאשה הצדקנית ולבני משפחתה בחסד גדול וזיכה אותה לתקשר עמו בלוח אותיות. באחד הימים היא הבחינה בכך שכאשר היא מתפללת וקוראת תהילים הילד פגוע המוח המאומץ, מביט מעל לראשה, היא שאלה אותו: מדוע אתה מביט כך מעל לראשי כאשר אני מתפללת וקוראת תהילים? והילד כתב: אני כל כך שמח לראות את המלאכים היוצאים מהתפילה שלך!

שאלתי את גליה: "האם ה' סולח למי שחוזר בתשובה, על כל מה שעשה לפני שחזר בתשובה?"
גליה: "אם אדם חוזר באמת, מתוך אהבת השם, אז החטאים נהפכים לזכויות. אם אדם חוזר מפחד, לא לגמרי כרצונו כמו אדם מאוד חולה לפני המוות ופשוט רוצה להציל את חייו, אז זה חשבון אחר, תלוי במקרה. בשמים מקבלים תשובה אמיתית של כל בן אדם!"
שאלתי את גליה: "האם זה נכון שיש בית דין של מעלה?"
גליה: "בודאי! בית דין של מעלה זה נורא וקשה מאוד לנשמה, אמא תהיי צדיקה זה יציל אותך. כל אדם יכול להיות צדיק, זה הרבה עבודה עצמית, לעשות הכל לשם שמים! זה קשה אבל מקבלים זכות על כמה שמנסים!"
שאלתי את גליה: "האם זה נכון שמכל מצווה נוצר מלאך טוב ומכל עבירה נוצר מלאך רע?"
גליה: "זה נכון ובבית דין של מעלה הכל ברור והנשפט מבין ומקבל את הדין."
בבי"ד של מעלה מראים לאדם את כל מעשיו, המעשה ניצב לפניו. מראים לו כל מילה שאמר, כל מחשבה שחשב!"
מובא בשם ה"תומר דבורה" לרבי משה קורדובירו זצ"ל: כאשר האדם חוטא הוא מרבה טומאה בעולם. מכל עבירה שאדם עובר נוצר כוח רוחני הנקרא משחית! כאשר האדם עושה מעשים טובים, נבראים כוחות קדושה - מלאכים! במשנה במסכת אבות פרק ד' משנה י"א נאמר: "העובר עבירה אחת, קונה לו קטיגור אחד" כלומר: הוא ברא קטיגור בפועל! אותו קטיגור עומד לפני הקב"ה ואומר: "פלוני עשאני", וכתוב בזוהר: עבר אדם על מצוות התורה, אותה עבירה עולה לפני הקב"ה ואומרת: אני מפלוני שעשאני. המשחית אשר נוצר מהעבירה רוצה להתקיים, וזקוק לכוח חיות! ואין בריה מתקיימת בעולם, אלא בשפעו של הקב"ה. ובמה יתקיים משחית זה? מאותה נשמה של עושה העבירה, שיש בכוחה להחיות את אותו כוח שנברא מן העבירה. והיה המשחית יורד מיד ונוטל את נשמתו, אבל אין הקב"ה נותן לו רשות לעשות כן. אלא הקב"ה נושא וסובל את העוון, וכמו שהוא זן את העולם כולו, הוא זן ומפרנס את המשחית עד קרות אחד משלושת הדברים:
א) או שישוב החוטא בתשובה ויתבטל אותו משחית בסיגופיו של החוטא או בצער החרטה על התשובה.
ב) או יבטל שופט צדק את המשחית בייסורים ומיתה של עובר העבירה!
ג) או ילך עובר העבירה בגהינום ושם יפרע את חובו!
הדבר דומה לילד אשר הביא הביתה כלב רע ללא רשות אמו. הכלב הרע רץ, מזיק, נושך... אך האם מחזיקה את הכלב בבית ומאכילה אותו, מרוב אהבתה לבנה. כך הקב"ה, מחזיק ומזין את כל אותם כוחות רעים שבני אדם בראו, עד שתהיה להם ההזדמנות לעוקרם באופן שלא יהרסו את עצמם, עד אשר ישובו בתשובה!
גליה: "הכל משמים, כל הצרות של האדם במיוחד אם הוא לא שומר מצוות הם באים לו בשרשרת אחד אחרי השני, כדי שיתעורר לתשובה ולמעשים טובים. כשהאדם חוטא הוא יוצר לו מקטרג שיש לו רשות להציק לאותו אדם בכל מיני צרות וייסורים.
בעולם הבא לא מראים את העבירות למי שחזר בתשובה כי מוחלים לו, מוחקים לו את כל הטומאה והקיטרוג. ולפעמים הדבר (מחיקת הטומאה והקיטרוג) נעשה בעולם הזה על ידי הייסורים שבאים עליו, זו הסיבה שיש לקבל באהבה גדולה את כל הייסורים הבאים על האדם ולהתקרב מזה ולא ההיפך!"

כיצד ועם מי אפשר לתקשר?

כיצד מתקשרים?
מניחים לפני פגוע המוח לוח אותיות (או מקלדת מחשב ביתי / נישא / נייד) ומדברים אליו כאל מבוגר נורמלי.

כיצד פגוע המוח עונה?
פגוע המוח עונה באמצעות המתקשר, אשר עוזר לו פיזית בתמיכה או ייצוב של היד, פרק כף היד, או האמה - מן המרפק עד קצות האצבעות. במהלך הזמן, חלק מהילדים אינם נזקקים יותר לעזרה הפיזית של המתקשר ומסתפקים בכך שהמתקשר עומד לצדם או נוגע להם בכתף, בראש או בבגד, יש המשתחררים לחלוטין מתמיכת המתקשר וכותבים ללא עזרת המתקשר כלל! מצויות בידי הוכחות לכך בסרטי וידיאו מארה"ב ואוסטרליה!
באמצעות תמיכת היד (או תמיכה אחרת) של המתקשר, פגוע המוח דוחף את ידו לעבר לוח האותיות ומצביע על האותיות , אות מצטרפת לאות ומתקבלת מילה, מילים מצטרפות למילים ומתקבלים משפטים, משפטים מצטרפים למשפטים ומתקבלים מסרים מדהימים, מסרים מעולם האמת! וכך כתבה גליה עד היום מאות דפים בשיטת תקשור זו!
גליה דוחפת את היד לעבר לוח האותיות ומצביעה על האותיות מבלי להסתכל בלוח. רוב הילדים המתקשרים בעולם, כלל אינם מביטים בלוח האותיות בעת התקשור! מצויים בידי סרטי וידיאו מרחבי העולם המתעדים ומוכיחים זאת. מסתבר שהילדים הללו יודעים את כל השפות בעולם. גליה כתבה לי שהיא יכולה לתקשר איתי בכל שפה, בכל גודל של אותיות ובאיזה סדר אותיות שאבחר! בזוהר בפרשת "בא" נאמר: שגבריאל המלאך מלמד לתינוק במעי אמו 70 לשונות (כל השפות שבעולם!). הילדים הללו יודעים קרוא וכתוב מבלי שלמדו מעודם קרוא וכתוב. התקשור הוא עם נשמה, הנשמה אשר הנה חלק אלו-ה ממעל , יודעת הכל!
ישנם פגועי מוח שכאשר "מדפדפים" להם חומר כתוב, הם קוראים במהירות הבזק ויודעים לתאר את החומר הכתוב ולענות על שאלות מתוכו. ישנם פגועי מוח בעלי כישורים פנומנליים, המסוגלים לחשב מספרים בעלי חמש ספרות ולתת תשובה מיידית. מצוי בידי סרט וידיאו המתעד בחור אוטיסט המסוגל לומר מיידית את היום בשבוע בכל תאריך שנישאל, לדוגמא כאשר הוא נשאל :"איזה יום יהיה בתאריך 1 למרס שנת 2044?" הוא ענה מיידית: "יום שלישי!" (זה נכון!).
באחד הימים גליה נרדמה באמצע התקשור, אך המשיכה לדחוף את ידה לעבר לוח האותיות, להצביע בלוח האותיות ולכתוב. שאלתי את גליה: "גליה, איך זה שאת ישנה וכותבת?" וגליה השיבה: "אמא את כותבת עם הנשמה שלי, נשמות אף פעם לא ישנות!"



מאיזה גיל אפשר לתקשר?
לנשמה אין גיל! נשמה היא רוחנית ואינה מוגבלת בגבולות הזמן! מתוך הניסיון אשר נרכש, הסתבר שאפשר לתקשר בכל גיל. בתקשור שהתפרסם בעלון שבועי בבתי כנסת רבים במרכז הארץ, סופר על תינוקת פגועת מוח בת שלושה חודשים מבאר שבע, אשר תקשרה עם הוריה. התינוקת נולדה לאחר ששתי אחיותיה נפטרו שנה אחר שנה .
שאלו את התינוקת: "מה פשר כל הצרות במשפחה?" התינוקת הצביעה בלוח האותיות והשיבה: "אני חוזרת לכאן זו הפעם השלישית אבל הורי אינם משנים את דרכם!" התינוקת "שלחה" את הוריה לרב מסוים, (מסרה שם פרטי ושם משפחה של הרב) וההורים חזרו בתשובה בזכות תינוקת פגועת מוח בת שלושה חודשים!
היכן למדה התינוקת בת שלושה חודשים לכתוב?
נשמה היא חלק אלו-ה ממעל, הנשמה יודעת הכל! אינה מוגבלת בכמות הידע, מהירות הקליטה, ראיה, קריאה וכתיבה. נשמה אף פעם לא ישנה! נשמה אף פעם אינה מזדקנת!...


עם מי אפשר לתקשר?
אפשר לתקשר עם פגועי מוח בכל הגילאים , כולל: אוטיסטים, אנשים לא וורבלים שאינם מדברים כלל או בעלי יכולת מילולית מוגבלת מאוד, פיגור שכלי, תסמונת דאון, תסמונת רט - Rett , שיתוק מוחין - C.P., מחוסרי הכרה במצב "צמח"...
אין הגדרה מדוייקת לאוטיסטים ופגועי מוח. קיים טווח רחב מאוד של התנהגויות המוגדר כיום כאוטיזם ופגיעה מוחית, המכנה המשותף לכולם הוא שקיימת פגיעה מוחית (בדרגות שונות) . המוח - מפקד הגוף נפגע, והחיילים - חלקי הגוף השונים מתנהגים כרצונם! זה יכול להתבטא בתנועות לא רצוניות, התנהגות לא רגילה ופגיעות מוטוריות קשות, דיבור לקוי או מועט מאוד או שאין דיבור כלל, חשיבה נמוכה או שאין יכולת חשיבה כלל, קשיי ריכוז וקשב או חוסר יכולת להתרכז, השמעת קולות סתמיים, התרוצצות ללא מטרה, אין יכולת למקד קשר עין, אין שליטה בצרכים , אין עצמאות בהרגלי ניקיון ואכילה, חוסר יצירת קשר עם העולם החיצון וכמעט שאין תגובה לנעשה מסביב (אוטיסטים ומפגרים קשה!). יש המכים את עצמם, שורטים ופוצעים, אינם מוכנים לקבל שינוי בסדר היום שלהם ויש שאינם מכירים את קרובי המשפחה ואפילו לא מזהים את הוריהם. הסיבה: כל מיני תסמונות, בעיות פיזיולוגיות, פגמים גנטיים ובעיות פסיכוגניות.


מיהו המתקשר?
עד היום אין יודעים במדויק מה נדרש על מנת לתקשר עם פגועי המוח. ילדים מסויימים אשר מתקשרים עם מתקשר מסויים בהצלחה, אינם מוכנים לתקשר עם מתקשר אחר בשום אופן ואפילו לא עם הוריהם. עד היום לא ברור מה בתמיכה שלנו גורם לילדים לכתוב, יתכן שזוהי נתינה נפשית או משהו רוחני - מהנשמה.
גליה כותבת: "השם בוחר לפי הצורך וזה תלוי בשם".
ילד אוטיסט כתב: "אנחנו משתמשים ביכולת שפתית וידע שאסף המוח. יותר קל להביע רעיונות דרך אדם גמיש ופתוח, גם חשוב שהוא יהיה ירא שמים, כי זה הבסיס! המתקשר צריך להיות חזק מבפנים, אי אפשר להסביר רק צריך להרגיש את זה מבפנים. יש בני אדם שמבינים ומכירים את זה כי הם מאוד רגישים לדבר."

האתר מגיש לקורא מסרים מעולם האמת! מסרים מדהימים של גליה פגועת המוח, נכה ב - 100% וסובלת מפיגור שכלי עמוק. כיום בת 14 וחצי שנים ומתקשרת עם אמה (אקדמאית ומורה וותיקה במשרד החינוך), באמצעות שיטת תקשור מדהימה אשר התגלתה בשנים האחרונות בכל רחבי העולם: התקשורת בתמיכה (המסייעת) -.C .F - Facilitated Communication , תקשורת חלופית המאפשרת לפגועי מוח ליצור תקשורת.
התקשורת בתמיכה התגלתה באופן מקרי לפני כ - 14 שנים, בו זמנית בארצות ויבשות שונות, אותה שיטה על ידי אנשים שונים אשר ללא קשר ביניהם הגיעו לאותן תוצאות: בשבדיה ב - 1985 , קנדה - 1982 , דנמרק - 1988 , אוסטרליה - 1986 על ידי רוזמרי קרוסלי, בארצות הברית בארבע מדינות שונות, על ידי אנשים שונים: קארול לי ברגר ב - 1987 , פרופ' סקוהלו חתן פרס נובל לפיסיקה אשר גילה את השיטה עם בנו האוטיסט ב - 1985 , L. V. ב - 1990 , הגב' אופנהיים ב - 1974 בארצות הברית גילתה את השיטה בכתיבה בעפרון/עט בלבד, עדיין ללא הצבעה על האותיות בלוח אותיות או במקלדת כפי שהתגלה מאוחר יותר.
ויקטור הוגו: "שום צבא בעולם ואפילו כל הצבאות שבעולם לא יכולים לעצור רעיון שהגיע זמנו להתגלות."
הגב' רוזמרי קרוסלי מגלת השיטה באוסטרליה, הקימה במלבורן את המרכז לתקשורת בתמיכה "DEAL " Dignity trough Education And Language .
באוסטרליה עלתה שאלת אמינות השיטה והעניין הגיע לבית המשפט בטענה שתקשורת זו הינה תרמית. בית המשפט העליון של ויקטוריה (אוסטרליה) בדק את הנושא, הכריע לטובת רוזמרי קרוסלי והגדיר את התלמידים כמחברי מה שכתבו ואת התקשורת כאמיתית.
הגב' רוזמרי קרוסלי מרצה בכל העולם, חיברה מאמרים רבים וספרים המוכיחים את אמיתות השיטה ותיעדה את ההוכחות בוידיאו.
הגב' קארול לי ברגר ממדינת אורגון בארה''ב ואחת ממגלות השיטה בארה''ב הקימה את "המכון הלאומי למחקר, אוטיזם ותקשורת" - The National autism and Communication research institute, חיברה מאמרים וספרים בנושא וקלטות וידיאו המתעדות את השיטה.
פרופ' דאגלס ביקלין הידוע כאחד המומחים בעולם בתחום זה, בדק את השיטה בארה''ב ובאוסטרליה וריכז את החומר. פרופ' ביקלין הקים את המכון לתקשורת בתמיכה באוניברסיטת סרקיוז במדינת ניו יורק בארה''ב: Facilitated Communication Institute .
אתר המכון לתקשורת בתמיכה באינטרנט: http://soeweb.syr.edu/thefci
חשוב לציין שמצויים באינטרנט מאות אתרים נוספים המדווחים על שיטת תקשור מדהימה זו, ומספקים אינפורמציה רבה ועדכנית בנושא.
באמצעות אתר "המכון לתקשורת בתמיכה" (ואתרים אחרים), ניתן לקבל קטלוג ולהזמין מגוון רחב של חומר קריאה וקלטות וידיאו בנושא "התקשורת בתמיכה", וכמובן לקבל רשימה ביבליוגרפית ארוכה.
טלפון המכון בארה''ב: 315-443-9657
כתובת במכון: Institute Facilitated Communication
University Syracuse
Huntington Hall, Syracuse, New york370
13244-2340
A. S. U.

המכון מקיים באופן קבוע הרצאות, וועידות, אימונים, הדגמות וסדנאות בכל רחבי ארה''ב ובעולם. בין השאר: באיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה, התאחדות הנכים, האיגוד האמריקאי לשמיעה, דיבור ושפה, האיגוד האמריקאי לפיגור שכלי, המכון העולמי לחינוך מיוחד - יוקוסוקא יפן, הוועידה העולמית לעזרה טכנית להורים וושינגטוןC. D. , החברה לאוטיזם באמריקה ועוד.
שיטת תקשור זו דווחה באמצעי התקשורת המקומיים בארה''ב, הארציים והעולמיים כמו:
"מהדורת הערב" עם דן רטר ברשת הטלויזיה C.B.S. ב - 21.7.1993.
ב - C.B.S. בתוכנית "כיצד הם עושים זאת" ב - 17.9.1993.
ברשת ה - P.B.S. בתוכנית "קו הגבול", 19.10.1983.
בתוכנית הידועה "60 דקות" בפברואר 1994 ועוד.
בעיתונים וכתבי העת: ה"ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", פוסט סטנדרט", "הרולד ג'ורנל" ועוד.
באחד המאמרים אשר ניתן לקבל גם באמצעות האינטרנט נאמר:
"מספר בתי משפט בארה''ב כבר מקבלים כיום עדות הניתנת בתקשורת בתמיכה, כעדות קבילה בבית משפט!"
מובאים מקרים מבית המשפט בוויצ'יטה במדינת קנזס בארה''ב ומבית המשפט העליון במדינת ניו יורק.
בוויצ'יטה במדינת קנזס, התקשורת בתמיכה התקבלה כעדות קבילה בבית המשפט בתיק התעללות בילד פגוע מוח. חבר המושבעים מצא את הנאשם אשם. (רנדל, מרס 1993). המקרה הוסרט בסרט קולנוע אשר הוקרן ברחבי העולם וגם בארץ (בכבלים).
בנוסף, בית המשפט העליון אישר בקשה במדינת ניו יורק אשר קבעה שעדות הניתנת בתקשורת בתמיכה חייבת להיבדק כל מקרה לגופו.
במשפט לוז פ. בתאריך 14.1.1993 ניבחנה לוז פ. פגועת המוח והצליחה במבחנים שונים המעידים על אפשרותה לומר את מחשבותיה שלה על ידי תקשורת בתמיכה, עדותה בהצבעה בלוח אותיות בתקשורת בתמיכה, התקבלה כעדות קבילה בבית המשפט העליון במדינת ניו יורק!
להלן הקטע המעיד על כך, כפי שהובא בעיתונות האמריקאית וגם באינטרנט (מתוך מאמרים מפורטים בנושא, המתארים עדות הניתנת בתקשורת בתמיכה כעדות קבילה בבית משפט):

SOME COURTS ARE NOW ACCEPTING TESTIMONY GIVEN THROUGH FACILITATED COMMUNICATION.

Testimony was given in an abuse case in Wichita Kansas, a jury found the accused guilty (Randall in Wichita Eagle, March 30 and 31, 1993) Also, the Supreme Court Appellate Division in New York state ruled that testimony given by such alternative means must be evaluated in each individual case (In the Matter of Luz P. Opinion & Order, January 14, 1993. Martin, 1993) to prove her competence to be a witness in her own case, Luz P. took and passed tests verifying her ability to communicate her own thoughts through facilitation (see Martin “Facilitation theory tested”, The Times Heraled Record, July 31, 1993).


שיטת התקשור בתמיכה מוכרת ונימצאת בשימוש ברוב מדינות העולם המערבי. בארה''ב משתמשים בשיטה זו ב - 38 מדינות.
באוניברסיטת סרקיוז במדינת ניו יורק בארה''ב, לומדים כיום שבעה אנשים לדוקטורט בשיטה זו.
למרות ששיטת תקשור זו עדיין לא הוכחה מבחינה מחקרית, קיומה הוא עובדה אשר כיום כבר קשה מאוד להתעלם ממנה! מכוני F.C. נפתחים ומתווספים ברוב מדינות העולם המערבי.
כיום מצויות עדויות מתועדות של אנשים אשר נחשבו למפגרים שאינם מסוגלים ללמוד מאומה והסתבר שבאמצעות שיטת תקשור זו, הם התגלו כמחוננים, לומדים מתמטיקה, ביולוגיה... בבתי ספר רגילים, כותבים שירים ומאמרים המתפרסמים ברחבי ארה''ב.
בארץ נכתבה בקיץ התשנ''ח - 1998 עבודת מחקר חלוצית M.A. בנושא התקשורת החלופית הזו, ע''י הגב' חני חוקת, בתו של פרופ' סימפסון, ראש החוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת בר אילן ("עמדות הורים ביחס לילדם הרב נכותי בהשפעת חשיפת ילדם לערוץ תקשורת חלופית").
עבודת המחקר התקבלה ע''י הסגל האקדמי הבכיר של בית הספר לחינוך (פרופ' ודוקטורים). עותקי העבודה זמינים לעיון בספריית ביה''ס לחינוך באוניברסיטת בר אילן ברמת גן.
בעבודה ניתן לראות בין השאר טבלה בה מתארת הגב' חוקת ילדים בפיגור עמוק אשר נחשפו לתקשורת החלופית בתמיכה - F.C. ולאחר חשיפה זו רובם הוערכו על ידי אנשי המקצוע כבעלי אינטליגנציה תקינה! (ראה הטבלה בעמוד 34 בעבודה הנ''ל).
עבודת M.A. נוספת נימצאת בשלבי סיום, באוניברסיטת תל אביב בביה''ס לתקשורת.
שיטת התקשור בתמיכה הובאה לארץ לפני כשבע שנים מארה''ב, ע''י שתי מתקשרות אשר למדו את השיטה בארה''ב.
בארץ, בנוסף לתקשור היומיומי, הילדים פגועי המוח כותבים מסרים רוחניים מדהימים ודברי תורה גבוהים אשר אין למתקשרות כל הבנה בהם. (ראה המסרים של גליה).
התקשור הרוחני העמוק מאוד יחודי לארץ, למרות שידוע על שני ספרים שיצאו לאחרונה לאור בארה''ב וכוללים מסרים רוחניים : "ילד של נצח" ניכתב ע''י קריסטי ג'ורדי - אם לילדה פגועת מוח והספר "זכרונות של ילד אוטיסט".
ספר נוסף אשר ראה לאחרונה אור בצרפת : "אני בוחר את ידך כדי לדבר" - ניכתב ע''י קלינאית התקשורת אנה מרגריטה ווקסיו, המדווחת על תקשורים טלפטיים ונושאים על טבעיים באמצעות התקשור בתמיכה בשיטת F.C..
בספרים הללו הילדים פגועי המוח מספרים בטכניקת ה - F.C. על חייהם הקודמים בעולם הזה, מתארים את קיומו של עולם רוחני אחרי המוות, כותבים שיש אלוקים ויש לבני האדם אחריות על מעשיהם.
בספר "ילד של נצח" כתבה הילדה פגועת המוח לאמה, שאחת המטרות להגעתה לעולם הזה היא להטות את ליבות בני אדם לאהוב את ה', כמו כן כתבה על חשיבות אהבת הבריות...
התקשורת בתמיכה (התקשורת המסייעת) - F.C. - Facilitated Communication
הינה שיטה חלופית המיועדת לעזור לפגועי מוח ליצור תקשורת. השיטה משמשת בהצלחה ילדים ומבוגרים פגועי מוח בכל הגילאים: אוטיסטים, קשיי שפה ודיבור וחוסר ורבליות, פיגור שכלי (כולל פיגור עמוק, תסמונת דאון...), תסמונת רט Rett, שיתוק מוחין C.P. , מחוסרי הכרה במצב "צמח".
פגועי המוח הלא ורבליים או בעלי יכולת מילולית מוגבלת מאוד, מתקשרים את מחשבותיהם ורצונותיהם באמצעות תקשורת זו, ע''י הצבעה בלוח אותיות, מחשב ביתי או מחשב נייד/נישא.
הילד פגוע המוח, דוחף את היד לעבר לוח האותיות ומצביע על האותיות בלוח האותיות. על ידי צירוף אות לאות מתקבלת מילה, מילים מצטרפות למילים ומתקבלים משפטים. כך כותבים פגועי המוח בכל רחבי העולם (בכל גיל), ע''י הצבעה בלוח אותיות או מקלדת מחשב, מאות שירים ומאמרים בנושאים רבים ומגוונים, לומדים מתמטיקה, ביולוגיה, יכולים להזמין ארוחה במסעדה ע''י הצבעה על המילים הכתובות בתפריט וכו'.
הילדים פגועי המוח בארץ כותבים גם מסרים רוחניים מיסטיים מדהימים, מסרים מעולם האמת! לומדים תורה עם אברכים בישיבת אוטיסטים וכותבים חידושי תורה. והרי נאמר בגמרא במסכת בבא בתרא: "מיום שחרב בית המקדש נבואה ניתנה לשוטים ותינוקות..."
המתקשר תומך פיזית (לא בכל מקרה) את ידו של פגוע המוח, ע''י החזקה או ייצוב של היד, פרק כף היד או האמה. ומכאן שמה של התקשורת בתמיכה.
במהלך הזמן, ישנם פגועי מוח אשר לגביהם אפשר להקטין את תמיכת היד ויש שאינם נזקקים יותר לעזרה פיזית זו של המתקשר ומסתפקים בכך שהמתקשר יעמוד לצידם או יגע להם בכתף, בראש, ביד או בבגד. ישנם פגועי מוח המתקשרים ללא צורך בתמיכת ידם כלל וללא כל תמיכה אחרת מכל סוג שהוא. הדברים מוכחים בסרטי וידיאו אשר מוקרנים ברחבי העולם, מידי פעם גם בטלוויזיה בישראל, בערוץ המדע ובטלוויזיה החינוכית.
מצויים בידי סרטי וידיאו המתעדים פגועי מוח מארה''ב, אוסטרליה, אנגליה וקנדה וביניהם המתקשרים בפומבי וללא תמיכת היד, בפני קהל אלפים בכנס אשר התקיים באוניברסיטת סרקיוז במדינת ניו יורק ב - 1993 ועוד.
אני אישית פגשתי בארץ בחור פגוע מוח במצב קשה, נכה ב - 100% ומרותק לכסא גלגלים המתקשר באופן עצמאי, מצביע בלוח האותיות, כותב את מחשבותיו ורצונותיו ללא עזרת מתקשר כלל!

גילוי השיטה בארה"ב
התקשורת בתמיכה F.C.התגלתה באופן מקרי בכל רחבי העולם, בארצות ויבשות שונות והגיעו לאותן תוצאות (ראה המבוא).
בארה"ב התגלתה השיטה בארבע מדינות שונות ע"י אנשים שונים. אחת ממגלות השיטה בארה"ב ב1987- הינה הגב' קארול לי-ברגר regreBeeLloraC ממדינת אורגון אשר תיארה את גילויה המדהים במאמרים רבים, בין השאר בכתב העת האמריקאי kooltuOnoitacinummoC בסתו 1992 במאמרה: hguorhtkaerBehtnoitacinummoCdetatilicaF וב1993- בספרה המפורט: ediuGnoitacinummoCdetatilicaF .
הגב' קארול לי ברגר גילתה במקרה תגלית מהממת: שאפשר לתקשר עם תלמידים שלה אשר נחשבו לאוטיסטים ומפגרים בפיגור קשה.

ריצ'ארד - תקשור ראשון בארה''ב
הגב' קארול לי ברגר הושיבה את ריצ'ארד מול המחשב. ריצ'ארד ילד אוטיסט בן 7 שנים, סובל מפיגור חמור: לא מדבר, מסתובב בכיתה ללא מטרה, מחזיק את אוזניו ומשמיע קולות מוזרים...
מחשש שמא הילד יזרוק את מסך המחשב או המקלדת על הרצפה, הניחה קארול מאחורי הילד כסא וישבה מאחוריו, כדי שתוכל לשלוט בתנועות ידיו ולהראות לו את המקלדת. היא אחזה בידו וביחד הקלידו את שמו, קארול העבירה את ידו על כל האותיות.
כעבור מספר ימים שוב ישבה קארול עם ריצ'ארד ואמרה לו: "הבה ונכתוב את שמך." לפני שקארול הספיקה להזיז לריצ'ארד את היד, היא הרגישה שהוא מזיז את היד בעצמו אל אותיות שמו! היא חשבה שהיא מדמיינת! ריצ'ארד המשיך והשלים את כתיבת שמו.
קארול הציגה לו במחשב תמונה של כלב ואמרה לו: "גע בכלב!" ריצ'ארד הזיז את ידו למילה "כלב", אשר היתה כתובה בתחתית המסך (מתוך 3 מילים שונות) ונגע במילה "כלב". קארול הראתה לו תמונה של דלעת ואמרה: "גע בדלעת!" ריצ'ארד נגע במילה "דלעת", מתוך שלוש המילים אשר היו כתובות בתחתית המסך. קארול הציגה לו תמונה של שער וכך המשיך ריצ'ארד לנגוע במילה במקום בתמונה, והצליח לזהות עשרות מילים מבלי שלמד אי פעם לקרוא!
קארול ניסתה זאת עם כל תלמידיה פגועי המוח והאוטיסטים וזה הצליח ב100%- עם כל התלמידים. מאז הצליחה קארול לי ברגר לתקשר בהצלחה עשרות אלפי פעמים עם ילדים פגועי מוח.
קארול לי ברגר כתבה בספרה: ediuGnoitacinummoCdetatilicaF טכניקת התקשורת בתמיכה .C.F לא התפתחה במקום אחד מבודד בעולם, אלא התגלתה באמריקה, שבדיה, קנדה ואוסטרליה ע"י אנשים אשר הונעו ע"י הדחף למצוא דרך לעזור לאנשים אוטיסטים לתקשר. כיום אנו עדים להסרת התווית השגויה מאנשים שהוגדרו כאוטיסטים. אלה שבמשך שנים לא יכלו לשתף רגשות, הרגשות, רצונות ואף את צרכיהם היומיומיים. כעת, ע"י מילותיהם הכתובות אנו רואים את ההשתנות.
האם יחס זה הוא שביטל או הכשיל גילוי קודם של היכולות הקוגנטיביות של אנשים אשר הוגדרו כ"מפגרים שכלית"? האם השקפות חדשות על מוגבלויות מהווה מתקפה על שיטת התקשורת בתמיכה? האם החברה כל כך טמועה בערכים מיושנים, שהיא מסרבת לקבל כל פתרון אפשרי או גילוי אשר לא הוכח כנכון מבחינה מדעית? טכניקות רבות בבתי ספר מתקיימות באופן ספונטני, ללא הצורך להצדיק כיצד הן עובדות ופועלות או אם הן בכלל עובדות. מדוע כה מעט קורסים מוקצים לחינוך מיוחד?
ידוע שהתקשורת בתמיכה עזרה ליותר אנשים מאשר חשבו שאפשרי וגם השיגה הצלחה הרבה יותר גדולה מכל שיטה קודמת!

גילוי השיטה ע''י
ד"ר ארתור וד"ר אורליה סקהולו עם בנם האוטיסט - ארטי
בנם ארטי אשר נולד ב1956-, לא הגיב להוריו ובגיל 5 הוגדר כאוטיסט, ההורים פתחו בחיפוש בלתי פוסק לעזרה על מנת לטפל בבנם. "בגיל 5 כאשר אובחן בנם ארטי כאוטיסט, הרופאים הציעו להורים להכניס את ארטי למוסד ולשכוח ממנו" , מתאר אביו - ד"ר סקהולו, חתן פרס נובל לפיסיקה ואחד ממציאי הלייזר!
הפרסום הרב, הוא שאיפשר לזוג סקהולו לחפש עזרה לארטי בכל מקום בעולם שאליו הם הגיעו. בגיל 27 ארטי עדיין לא דיבר, והדרך היחידה שלו לתקשור היתה ע"י מחוותיו ותנועותיו. עיקשים ולא מוכנים לוותר בחיפושם אחר דרכי תקשורת עם בנם, ב1981- כאשר שהו בשטוקהולם ,שוודיה, לטקס פרס נובל, הם נפגשו עם ד''ר קארין סטנסלנד ג'נקר, פסיכולוגית ואם לילד אוטיסט. ד"ר ג'נקר סיפרה לזוג סקהולו על אדם בן 24 שביקר יום אחד במשרדה, הוא נראה כאוטיסט טיפוסי, ישב לו ונראה כמתעלם מהסביבה. אך הוא השתמש במתקן כתיבה קטן כדי לתקשר. הזוג סקהולו חשבו שחדשות אלה מסעירות וכשחזרו לארה"ב קנו מכשיר קנון - nonaC אשר שימש את הילד האוטיסט. ארטי לעומת זאת הקיש רק על מספר אותיות שוב ושוב כמו אאא פפפ, ולא הקיש מילים ממש, את המכשיר שמו בצד לכמעט שנתיים.
אמו ד"ר אורליה סקהלו ניסתה ללמד את ארטי לקרוא. "מצאנו שארטי יכול לבחור כל מילה בדף של הספר, אפילו יותר מפתיע, הוא יכל לבחור מילים מדף של מגאזין (ירחון) ואפילו מילים מסובכות", הזוג סקהולו לא הבינו אז שארטי מסוגל להרבה יותר מאשר לבחור מלים מספר.
מספר שנים לאחר מכן כאשר השתמשו בשיטות תמיכה שהם פיתחו אתו, גילה להם ארטי: "למדתי לקרוא כשהייתי בן 10".
ההודעה עצמה שווה מחקר מעמיק! כמה מאתנו יכולים לומר בדיוק מתי למדו לקרוא? האם זה אכן אפשרי שהוא למד לקרוא ללא שנים של אימונים ותרגולים?
אחרים הסובלים מאוטיזם ואשר גם הם מתקשרים בפעם הראשונה בשיטה זו, מדווחים על רכישת מיומנויות הקריאה ומיומנויות מתימטיות דומות.
הזוג סקהולו רכשו את המחשבון הראשון. ארטי גר אז בבית חולים מחוזי והצוות שם לא התיר זאת, אך בכל הזדמנות היו הזוג סקהולו מביאים מחשב קטן עם בטריות. הם השתמשו בתוכנה קצרה בביסיק, שתוכננה להראות מילה על המסך כאשר כל אחת מאותיותיה מודגשות בקו. ארטי היה צריך להתאים את האות הבאה של המילה המוצגת על המסך. כשהמילה הושלמה, היא הודפסה במדפסת שחוברה למחשב. "בפעם הראשונה שניסינו זאת, הוא עשה זאת בהתלהבות ליותר משעה עד שהקלטת נגמרה ואז הוא דחף את הקלטות המודפסות אל כיסו" זוכר ד"ר סקהולו.
יום אחד בבית החולים, החל ארטי לנופף בזרועותיו ולהצביע לכיוון מסויים, במקום לנסות לנחש, הביאו הזוג סקהולו את מחשבון הקנון שלא היה בשימוש כבר יותר משנתיים, "לא ממש ציפינו שזה יעבוד, אבל אורליה לקחה את ידו והוא הדפיס: "נעליים" ובהחלט, היתה חנות נעליים בצד השני של הרחוב. לקחנו אותו לשם וקנינו לו נעליים. מאוחר יותר הדפיס מה רצונו לאכול ולאן ללכת, ארטי באמת היה מסוגל לתקשר את צרכיו, רצונותיו ואת האינטליגנציה שלו. בקשתו האחרונה באותו היום הדגימה גם את רגשותיו: "תשארו איתי" הוא התחנן! כאשר הם התכוונו ללכת, "אני רוצה ללכת הביתה!" ארטי הלך הביתה באותו יום! ולעולם לא חזר לבית החולים המחוזי הזה שוב! בני הזוג סקהולו השאירו אותו בבית עם קבוצת ילדים כמוהו היושבת בצפון קליפורניה.
בני הזוג סקהולו ניסו לגרום לארטי להשתמש במחשב באופן עצמאי "ולפעמים הוא היה משתמש בו אם הוא היה מאוד רוצה" אמרה ד"ר אורליה - אמו, אך רוב הזמן הוא רצה יד על ידו לחיזוק ועזרה, לתמיכה.
ב1985- כיכב ד"ר סקוהלו בסרט אירופי אשר הופק על זוכי פרס נובל. כאשר צוות ההסרטה הגיע לארה"ב, ד"ר סקהולו הזמין את אנשי הצוות לבקר את בנו. אף אחד מאנשי הצוות לא פגש קודם לכן באנשים המוגדרים כאוטיסטים. ארטי הוציא את מחשבון הקנון שלו ושם אותו על השולחן. כמעט מבלי להסתכל על המקשים כלל, הוא לקח את ידה של אמו והחל להקליד הודעות. אורליה הסתכלה על המצלמה ואמרה: "אל תשאלו אותי איך הוא עושה זאת, אבל הוא עושה את זה בלי להסתכל, אולי יש לו ראיה סלקטיבית או משהו כזה". אנשים עם אוטיזם ופיגור שכלי, לא חייבים להסתכל ישירות על המקלדת, או שהם משננים אותה כמעט מיד!
הזוג סקהולו: "אנו משוכנעים שהסיבה העיקרית שאוטיסטים מבוגרים רבים נראים כלא יכולים ללמוד היא מכיון שכה מעט אנשים מנסים להגיע אליהם וללמד אותם.
הוריו של ארטי פרסמו ב - 1983 וב - 1985 כתבות בעיתונים אודות הצלחתם בשימוש בטכניקה של עזרה פיסית בתמיכת ידו של ארטי בנם האוטיסט, וב - 1985 הם הציגו את הנושא בועידה העולמית לאוטיזם בלוס אנג'לס .
ד"ר סקהולו מדבר בהתרגשות על הפעם הראשונה שבנו ארטי תקשר אתם כעל הרגע המאושר ביותר בחייו: "התקשור עם ארטי היה יותר חשוב לי מאשר הזכיה בפרס נובל!" אמר ד"ר סקהולו!

חשוב לזכור!

א) למרות שהנשמה של פגועי המוח יודעת הכל ללא מגבלות החומר והזמן, גופם מאוד מוגבל והם מאוד זקוקים לעזרתנו לצורך תפקודם היומיומי, ועל ידי כך הגוף הגשמי שהוא הכלי המכיל בתוכו את הנשמה, יוכל לשמור על הפקדון היקר - הנשמה, ולהחזירה לבורא העולם בבוא העת.
ב) אין לתקשר עם פגועי מוח ואוטיסטים ללא הסכמה מפורשת בכתב מהוריהם! אחרת אפשר להסתבך בפלילים!
ג) אין לתקשר עם פגועי מוח על במה לעיני קהל, או להפוך זאת למופע בידור ומושב ליצים. יש לתקשר אך ורק בצנעה ובחדרי חדרים, בפרטיות, בנחת ובנועם, ללא קהל צופים ובכבוד הראוי לכל אדם.
גליה היטיבה להגדיר את הדברים:
גליה: "להגיד לכולם שאנחנו פגועי המוח בני אדם כמו כולם! ויש לנו צרכים ואנחנו מאוד אוהבים שמתייחסים אלינו בכבוד ודואגים לנו ונותנים לנו תשומת לב, כי יש לנו רגשות וגם צורך לקבל אהבה, כמו לכל אדם נורמלי! אז שישנו אלינו את הגישה המקובלת שאנחנו לא מבינים כלום, כי אנחנו מבינים הכל ויודעים הכל - בנשמה! אבל לא בשכל! והנשמה גם היא יכולה להיפגע מיחס לא הוגן אלינו! אנחנו סובלים בלאו הכי סבל גדול במוגבלות הקשה שלנו, והתלות המלאה שלנו בכם גורמת לנו להרגיש נורא! מגיע גם לנו לחיות בכבוד! אנחנו כל פגועי המוח בני אדם! כולם שוכחים את זה!"
ד) כל המסרים חייבים להבדק ע"י רב מוכר וידוע לפני פרסומם ברבים, שמא נבוא חס וחלילה לידי טעות וקלקול.
ה) פגועי המוח אשר רואים את האמת ואת העולמות הרוחניים ללא הסתרה או מסך ושומעים את בת הקול היוצאת בשמים ומודיעה את אשר עתיד להתרחש בעולמנו, מוסרים לנו רק את המותר להם משמים. תחזיותיהם הקשות אינן חייבות להתגשם! בשמים הכל דינמי ונתון לשינוי! ובזכות התורה, המצוות, התפילות, היושר וההגינות, החסד וכל מעשינו הטובים - יתבטלו מעלינו בעזרת ה', קטרוגים וגזירות שאינן טובות והקב''ה יגזור עלינו גזירות טובות! אמן


מאמר ראשון - מדור: המסרים לעם ישראל

תחילת התקשורים

תוך מספר חודשים למדתי לתקשר עם גליה בעצמי! האושר היה עצום ונישגב! מזכיר את תגובתו של פרופסור סקוהלו, חתן פרס נובל לפיסיקה ואחד ממגלי שיטת התקשור בתמיכה, כאשר נשאל על הרגע המאושר ביותר בחייו, השיב: הרגע המאושר ביותר בחיי היה הרגע בו הצלחתי לתקשר עם בני האוטיסט ארטי, ולא רגע הזכייה בפרס נובל! גם אני הרגשתי שזכיתי בהרבה יותר מאשר פרס נובל! זכיתי בבתי האהובה! גיליתי את גליה שלי!
אחת ההוכחות החותכות ביותר לאמיתות התקשור עם גליה: שאני כבעלת תשובה בראשית הדרך לא יכולה, בשום אופן לדעת את הדברים שגליה כותבת לי בלוח האותיות! (אני מתקשרת עם גליה בעצמי).
הסתבר לי שגליה אינה מחדשת דבר למי שמצוי בעולם התורה והמצוות! אך לגבי שהייתי רחוקה מאוד מעולם התורה והמצוות (ולגבי כמוני) - התקשורת והמסרים של גליה גילו ופקחו את עיני! הם היו עבורי כ"גילוי אמריקה"! לתדהמתי הרבה הרב אשר בדק את המסרים של גליה אישר שהמסרים אכן כתובים בגמרא, במשנה, בזוהר, בחז''ל ובמקורות הקדושים... דברים אשר אין לי בהם שום שמץ של מושג או הבנה!
התקשור עם גליה הוא עם הנשמה של גליה, לא עם השכל! גליה בשכל מבינה כתינוקת בת מספר חודשים בלבד! הנשמה הינה חלק אלו-ה ממעל, הנשמה יודעת הכל! יודעת כמובן גם את הכתוב במקורותינו הקדושים וזה בא לידי ביטוי במסריה המדהימים של גליה, עובדה היכולה לחזק כל יהודי באשר הוא! הנשמה יודעת את כל השפות בעולם, יודעת קרוא וכתוב למרות שלא למדה זאת מעולם, אינה מזדקנת, רואה הכל ושומעת הכל... בזוהר פרשת "שמות" נאמר שהשוטים אשר אין בהם דעת, שומעים את הבת קול היוצאת בשמים ומכריזה מה הולך לקרות בעולם! מגבלת השוטים הינה פיזית בלבד! אך אנו הבריאים, מוגבלים בראיה הרוחנית, מוסתרים על ידי המוח הבריא. התקשורים הנפלאים עם גליה פקחו את עיני וגרמו לי לחזור בתשובה מתוך שמחה ואהבת ה'!


המסרים של גליה מובאים עפי''ר לפי סדר מסירתם. ניתן לראות כיצד המסרים אשר היו בתחילה קצרים ופשוטים, הולכים ונעשים כל העת ארוכים יותר, מורכבים ועמוקים.
מסרים רבים של גליה (יותר מ - 60 עמודי מסרים), הובאו גם בספרו של הרב יהודה סרבניק "ונפשי יודעת מאוד".

על התקשורת הזו

אמא: "התקשור אתך זו נבואה?"
גליה: "התקשור אתי ועם פגועי המוח זו מעין נבואה אבל לא ממש נבואה. אלה דברים הנאמרים ע"י השמים והעם צריך לקבלם ברצינות רבה, כי אלה דברי אלוקים חיים!"
אמא: "מותר לי לשאול אותך הכל?"
גליה: "כן! אבל לא מותר לי לענות הכל!"
אמא: "גליה איך אני אצליח ללמוד לתקשר אתך, אני מנסה ולא מצליחה?"
גליה: "סבלנות! אין לך מספיק!"
אמא: "את יודעת לקרוא?"
גליה: "כן ולא! לא כמו אדם רגיל כי אני פגועת מוח, אבל הנשמה שלמה ויודעת הכל!"
אמא: "איזה פרשות שבוע הקראתי לך כבר?"
גליה: "להפסיק לבחון אותי! זה לא המבחן! אני עוברת דרך המתקשרת ומה שסיפרתי על אבא והמשפחה, זו האמת שאת יודעת בלב."
אמא: "אני מדברת אתך עם המוח שלך או עם הנשמה?"
גליה: "את תמיד מדברת עם הנשמה שלי!"
אמא: "מה הבעיה הרפואית שלך?"
גליה: "מכת שמים, זה הכל!"
אמא: "למה כשאני מנשקת אותך, נראה שאין לך סבלנות? את לא אוהבת נשיקות?"
גליה: "אני אוהבת מאוד אבל קשה לי להגיב."
אמא: "האם לא לנשק אותך יותר?"
גליה: "אמא, כל נשיקה שלך מצילה אותי! האהבה שלך נותנת לי כוח להמשיך! אמא, אני מרגישה שאני שוב בעולם של החיים! לתקשר אתך זה עושה לי קשר עם העולם הזה!"
אמא: "אם יתקשרו אתך בלוח אותיות באנגלית, האם תוכלי לכתוב באנגלית?"
גליה: "אני יודעת לכתוב בכל שפה שהמתקשר יודע! בעולם הבא יש רק שפה אחת!"
אמא: "למה אני לא מצליחה לתקשר אתך?"
גליה: "אמא את צריכה רק לדעת שאני מאוד רוצה לתקשר כי כך נתקרב, אבל את צריכה סבלנות ושאלות לעניין!"

גליה: "אמא תגידי לאבא שסבא..."
אמא: "איך קוראים לו?" (הסבא נפטר לפני שנים).
גליה ,דרך מתקשרת: "מנחם." (זה נכון!).

גליה: "אני תמיד שמחה לדבר אתך כי אני אוהבת וחייבת, זה דבר שאני חייבת לעשות, וזה משחרר אותי וגם קושר אותי אתך וגם עם העולם הזה."
אמא: "את מתקשרת עם נשמות של חיים או גם של מתים?"
גליה: "של חיים, מקבלת מסרים מהשם בקשר לנשמות בעולם הבא. אין לי קשר עם נשמות שעזבו את עולם השקר הזה."
אמא: "איך זה שאת ישנה וכותבת?"
גליה: "זה לא קשור, כי הפנים של כולנו לא ישן והחוץ קשור למתקשר. אמא את כותבת עם הנשמה שלי, נשמה אף פעם לא ישנה."
אמא: "באיזה צורה החוץ קשור למתקשר?"
גליה: "האנרגיה של המתקשר והידע מפעילים את הגוף שלנו!"
אמא: "איזה אדם צריך להיות המתקשר כדי שיוכל לתקשר?"
גליה: "אדם עם אמונה, אבל לא כל מאמין מצליח. השם בוחר לפי הצורך!"
אמא: "אפשר לתקשר עם כל ילד מוגבל כמוך, אוטיסט ופגוע מוח?"
גליה: "כן!"
אמא: "אז המשפחות שלהם פשוט לא מנצלות את האפשרות הזו?"
גליה: "נכון!"
אמא: "כל הילדים פגועי המוח מבינים ופשוט נראים כלא מבינים?"
גליה: "כן!"
אמא: "זה מדהים! ממש מדהים!"
גליה: "מה מדהים אמא? הנשמה שלנו כמו הנשמה שלך, רק אנחנו בגוף מגביל. אבל האמת היא שמוח בריא מגביל יותר!"
אמא: "אז יש לך זכות שאת מתקשרת כך, נכון גליה?"
גליה: "יש לי תיקון!"
אמא: "את חייבת למסור את המסר על ידי התקשור או שאת יכולה לא להסכים למסור את המסר?"
גליה: "חייבת! אין לי זכות בחירה בזה!"
אמא: "מה לעשות על מנת לתקשר אתך יותר טוב?"
גליה: "סבלנות ולדעת שאני מאוד רוצה לכתוב אתך!"
אמא: "גם אני מאוד רוצה לכתוב אתך גליה!"
גליה: "אמא, אני כל כך שמחה שאת מתקדמת לכיוון האמת! בראבו!"
אמא: "מה יותר טוב לתקשור, לוח קטן או גדול?"
גליה: "לי לא משנה!"
אמא: "יש לך דעה משלך?"
גליה: "כן אבל מעט, זה תלוי בשמים!"
אמא: "זה שאת מתקשרת אתי האם זה גורם לך איזה שהוא קושי רגשי או נפשי?"
גליה: "לא!"
אמא: "איך אפשר לשמח אותך?"
גליה: "ללמד אותי תורה."
אמא: "המלאך מלמד את התינוק בבטן את כל התורה, אז מה את צריכה ללמוד תורה, את כבר יודעת?"
גליה: "אני בן אדם כמוך, הגוף צריך חסד! אמא לעזור להקים ישיבה גם לבנות!"
אמא: "ישיבה שלומדים תורה בתקשור?"
גליה: "כן."
אמא: "לא שמעתי שיש ישיבה של בנות!"
גליה: "תקראי לזה מה שאת רוצה, מקום שגם הילדות לומדות תורה."
אמא: "איך את מצליחה לכתוב על לוח האותיות בלי להסתכל על האותיות ואת אפילו כותבת מתוך שינה?"
גליה: "מהמתקשרת אני מרגישה את האותיות!"
אמא: "אבל את לא מסתכל על האותיות?"
גליה: "לא דרך העינים! אני מרגישה אותם!"
אמא: "את כאילו מרגישה אותם בדמיון?"
גליה: "לא תביני אמא!"
אמא: "איך אני יכולה להגיע לתקשור עמוק כמו שהמתקשרת עושה אתך?"
גליה: "הרבה תשובה והרבה עבודה עצמית ולתקשר עם ילדים."
אמא: "למה את מכה את הצואר שלך, יש לך שם פצע!"
גליה: "יש לי פצע כי אני לא שולטת בתנועות שלי כל כך! אני רוצה להגיד לך אמא, שאני כל כך נהנית שאת למדת את התקשור הזה!"
אמא: "למה היום את דוחפת חזק את היד?"
גליה: "כי אני מאוד שמחה לכתוב אתך, להגיד לך שאני אוהבת אותך! להגיד לך שאת הולכת בדרך הנכונה אמא ולא לפחוד משום דבר!"
אמא: "האם לתקשר עם ילדים אחרים (ברשות הוריהם כמובן) זה חסד?"
גליה: "אמא, לתקשר עם הילדים האלה זה ממש חסד גדול! כי יש להם צורך גדול להביע את המחשבה שלהם וקשה להם להיות סגורים בתוך עצמם כל הזמן!"
אמא: "אם את מאוד תרצי לתקשר אתי, איך אני אוכל לדעת? יש לך איזה סימן?"
גליה: "אם ארצה לתקשר אתך, את תרגישי את זה!"
אמא: "איך זה שכל הילדים המתקשרים אומרים דברים דומים? האם הם מקבלים אינפורמציה מאותו מקור?"
גליה: "אמא כל הילדים אומרים אותו דבר, כי הם מקבלים את כל הידע שלהם משמים! כי כך השם אומר להם להגיד!"
אמא: "את אוהבת לתקשר? מה זה נותן לך?"
גליה: "אמא, אני מאוד אוהבת לתקשר כי זה נותן לי הרגשה של שייכות לעולם הזה!"

אמא: "למה את דוחפת ומושכת את היד, את לא רוצה לכתוב היום?"
גליה: "אמא אני רוצה לכתוב אתך אבל אין לי שליטה כל כך טובה בגוף שלי! אמא אני אוהבת לכתוב אתך! אני רוצה להגיד לך שאת אמא נהדרת, כי את דואגת לי ובאה לבקר אותי ולא שוכחת אותי וזה עושה לי טוב!"
אמא: "תגידי גליה, האם אני יכולה להבין מה שאת רוצה להגיד לי בלי התקשור הזה דרך לוח האותיות? את יכולה להעביר לי מסרים ישר לראש? למחשבה? שמעתי שילד אחד מתקשר כך עם אבא שלו, האבא בארצות הברית והילד בארץ?"
גליה: "אמא את יכולה אבל זה יותר מסובך לך, כי את לא תהיי בטוחה שזה מה שאני אומרת, אבל בהזזת האצבע שלי את בטוחה שאני כותבת!"
אמא: "למה את דופקת כל כך חזק באצבע על הלוח?"
גליה: "אמא, אני מאוד שמחה לכתוב אתך וזה ממש מרגש אותי בכל פעם מחדש! אמא את עושה לי נחת! אני נהנית לכתוב אתך אפילו שאני ישנה, נהדר להרגיש את השמחה שלך כשאת כותבת אתי!"
אמא: "גליה, מאז שאני מתקשרת אתך אני ממש בן אדם חדש. אני יותר שמחה, יותר רגועה, יותר מאושרת. מה לך זה עשה, כל התקשור הזה?"
גליה: "אמא, אני שוב מרגישה שאני חיה מחדש בעולם הזה בזכות התקשור הזה! קודם הרגשתי כמו בן אדם מת! ועכשיו אני שוב בחיים וזו הרגשה נהדרת לחיות שוב!"

אמא: "גליה את רוצה לכתוב?"
גליה: "אמא, אני תמיד רוצה לכתוב אתך!"
אמא: "גליה, האם יכול להיות שחלק מהתקשור בא ממך וחלק ממני?"
גליה: "אמא, אני הכותבת לך הכל! זו רק אני גליה שלך!"
אמא: "גליה, תגידי, כל מה שאת אומרת לי זה כמו להיות מחוברים לאינטרנט, למקור אינפורמציה עולמי ולקבל אינפורמציה דרך המחשב הביתי?"
גליה: "אמא, אני מחוברת לאור הקדוש והקדוש ברוך הוא משפיע שפע של ידיעות לברואיו וכך אני יודעת להגיד לך דברים! הכל תלוי בשם והכל בא מהשם ושום דבר הוא לא מאתנו! המקור של כל הידע שיש בעולם הוא אלוקי! השם הוא המקור לכל הידע והחוכמה בעולם!"

אמא: "למה את מושכת את היד היום, את לא רוצה לכתוב?"
גליה: "אמא אני תמיד רוצה לכתוב אבל לא תמיד הגוף שלי נשמע לי!"
אמא: "אני יכולה לשאול אותך גם במחשבה או שאני צריכה לשאול בקול רם?"
גליה: "אמא את יכולה לחשוב על שאלה ותקבלי את התשובה, כי נשמה לא מוגבלת לשמוע פיזית את השאלה של המתקשר!"
אמא: "האם לפני שאת מוסרת לי מסרים את מקבלת רשות?"
גליה: "אמא, אני לא אומרת כלום בלי רשות שמים! באותו רגע שאת שואלת אותי, יוצאת בת קול מהשמים ואומרת לי מה להגיד לך!"
אמא: "לא נעים לי להטריח את הבת קול כל הזמן!"
גליה: "אמא את לא מטריחה אף אחד! זה פשוט נמצא בכל שאלה שלך - התשובה! ואני פשוט מעבירה לך את התשובה כי לכל שאלה יש כבר את התשובה מראש. קשה לך להבין, אבל זה פשוט ולא מסובך ומיד לכל שאלה באה התשובה שלה ומיד מתייצבת! לפעמים אני לא מקבלת רשות להעביר את התשובה, אז אני לא מעבירה!"
אמא: "ממי את מקבלת רשות (או לא)?"
גליה: "בתשובה יש כבר את הרשות או אין! את לא יכולה להבין איך זה פועל בשמים, זה נשגב מבינת אנוש!"
אמא: "זה בסדר שאני באה לתקשר אתך לעיתים קרובות? זה לא מפריע לך? זה לא אסור מבחינת שמים?"
גליה: "אמא, אני נהנית מזה מאוד ואין לך איסור לתקשר איתי, אחרת הייתי אומרת לך וגם את לא היית מצליחה לתקשר אתי אם זה היה אסור!"

אמא: "מה נותן לך כל התקשור הזה?"
גליה: "אמא, התקשור הזה נתן לי להרגיש שאני בן אדם חי! שיכול להביע את עצמו וליצור דו שיח ולהנות מזה! שאת אמא היקרה שלי יכולה סוף כל סוף לדבר עם הבת שלך והבת שלך יכולה סוף סוף לדבר עם אמא! זה נותן לי הרגשה נפלאה!"
אמא: "אולי את יכולה להסביר לי קצת יותר על התקשורת הזו?"
גליה: "אני אומרת לגוף הפיזי שלך מה לכתוב ואז את כותבת! בלי שהנשמה שלי תגיד לגוף שלך, את לא יכולה לכתוב את המסר שלי!"
אמא: "התקשור שלי אתך גורם לך למאמץ? זה קשה לך?"
גליה: "אמא, את התעלה שדרכה אני מעבירה אינפורמציה! את גם האפיק שדרכו אני יכולה לבטא את עצמי ואני נהנית מזה! אחרת, אני בתוך עולם של שתיקה! את שוברת לי את השתיקה הזאת וזה מאוד קשה להיות בעולם של שקט וחוסר יכולת להתבטא! התקשור אתך מאוד מקל עלי ועוזר לי!"

אמא: "גליה, למה אני כל הזמן כל כך פוחדת שיגמרו לי השאלות אליך?"
גליה: "אמא כי את לא יודעת כמה זמן נוכל לתקשר, את רוצה לדעת מה שיותר ופוחדת שזה יפסק בינינו. אל תדאגי אמא יקרה!"
אמא: "גליה האם התקשורת הזו תתגלה פעם כאמיתית?"
גליה: "אמא זה יתגלה ולא בעוד הרבה זמן! אז כולם יתייחסו לזה אחרת!"
אמא: "איך את יודעת להגיד לי דברים כאלה?"
גליה: "אמא אני מעבירה לך את המסר שיש לך משמים! אני רק הצינור שדרכו עובר המסר הזה אליך! משמים אומרים לך הכל, אני רק כלי מעביר!"
אמא: "זה משנה לתקשור אם אני מדברת אתך לאט או מהר?"
גליה: "אמא את יכולה לדבר אלי איך שאת בוחרת ורוצה, כי לנשמה זה לא משנה באיזו מהירות מדברים איתה, הנשמה קולטת בכל מהירות!"
אמא: "גליה, אני מתקשרת אתך רק עם הנשמה או גם עם השכל?"
גליה: "אמא יקרה, רק עם הנשמה שלי כי השכל פגוע ולא מתפקד כמעט!"
אמא: "לאחרונה אני מרגישה שאני לא צריכה לכתוב את המסר שלך עד לסוף המשפט כי אני כבר יודעת את סוף המשפט מבלי לכתוב , מה את אומרת על זה?"
גליה: "אמא את יודעת בנשמה שלך את מרגישה את המסר שלי, זו הסיבה שאין לך צורך לסיים את המשפטים! הנשמה שלנו מחוברת ביחד ואת מרגישה את המסרים שלי."

אמא: "מה זה נותן לך התקשורת הזו שלנו? למה זה גורם לך? כמה זה חשוב לך?"
גליה: "אמא יקרה שלי, התקשורת הזו היא פתח לעולם הזה! היא פתח בתוך כל ההסגר הזה! היא מנהרה של אור בשבילי! היא הדרך שאני יכולה לקרוא לך "אמא"! והיא הדרך שאנחנו יכולות לדבר בינינו על כל הנושאים שבעולם הזה וגם הבא! אז אמא, התקשורת הזו היא אושר גדול בשבילי ופתח לעולם יפה, לעולם שלך עכשיו! קודם הייתי מנותקת ועכשיו ברוך השם, אני חלק מחייך ואת חלק מחיי! זכינו שיש לנו את התקשורת הזו ברוך השם!"

תקשורים על שיטת התקשור

אמא: "את יכולה להגיד לי עוד על התקשורת?"
גליה: "אמא את משמשת לי כלי מעביר של התקשורת הזו ואני מעבירה באמצעותך את המסרים שעלי להעביר משמים!"
אמא: "התקשור מעייף אותך , את הגוף? את הנשמה?"
גליה: "אמא הנשמה לא מתעייפת בכלל אף פעם, אבל הגוף הוא גשמי ומאוד מתעייף, אז הנשמה שנמצאת בו, לא נוח לה כשהוא עייף והיא גם צריכה להשמע לו ולהפסיק על מנת שינוח!"
אמא: "זה בסדר שאני מתקשרת אתך מתוך שינה לפעמים? "
גליה: "אמא זה טוב לי ואם זה לא טוב, אני אומרת לך! אמא את האושר של חיי! והתקשור הזה בינינו גורם לי תענוגות עצומים, כי הנה אנחנו יכולות לדבר אפילו לא בפה! השם ריחם על שתינו ואיפשר לנו לדבר המון! כמה שאנחנו רוצות! אז מה אם אנחנו מדברות בצורה שונה מהמקובל בעולמנו הזה עם בני אדם? העיקר הוא אמא יקרה שלי, שאנחנו יכולות לדבר ולא חשוב איך!"
אמא: "גם אני חושבת כמוך ואני מאוד נהנית ומבינה שאת מאוד נהנית לתקשר!"
גליה: "אמא זה תענוג עילאי עבורי גליה שלך!"
אמא: "גליה תגידי, את כותבת לי בשפה כזו כי את משתמשת באוצר המילים שלי או את כותבת לי במילים כאלה כי כך אומרים לך משמים לכתוב, כדי שזה יתאים לכל רובדי הציבור?"
גליה: "אמא, אני מתקשרת אתך במילים שלך שיש לך במחסן המוחי שלך! כי לנשמה אין מילים ממש כמו לבני אדם, אבל היא מתקשרת באמצעות המילים שלך והמילים שלך מתאימות לכלל ומובנות לרוב!"

גליה: "צריך להבין שהנשמה יודעת הכל, אין לה מגבלות של כלום, במיוחד הנשמה שלי שכל הגוף שהיא בתוכו קרוע לגזרים, אז יש לה הרבה מקומות מאיפה להציץ החוצה ולראות, כל הקרעים האלה הם כמו חלונות שהנשמה רואה דרכם ולאדם נורמלי יש שני
חלונות - העיניים שלו! אבל אמא, לי יש הרבה חלונות, זה אולי גם קצת מצחיק, אבל זה נורא עצוב שהכל קרוע ככה!"

אמא: "אפשר לתקשר אתך עוד?"
גליה: "אמא אני מאושרת מכל אות ואות שאני כותבת לך. לו יכולת לראות את האותיות מבחינה רוחנית, היית רואה שכל אות שאני כותבת לך, מקושטת כולה במלמלות ומתנפנפת לה ומתעופפת לעברך , כולה זוהר ואור יקרות! לכל אות יש כנפיים זעירות המטיסות אותה למטרתה, וזו הנאה גדולה מאוד לראות את האותיות כיצד הן עפות אלייך!"


עוד תקשורים על שיטת התקשור
אמא: "אם ארצה לתקשר עם אוטיסט מסויים, נראה לך שהוא יסכים?"
גליה: "אמא ודאי, את בספרך מייצגת גם אותו ואת כל פגועי המוח והאוטיסטים. הספר שלך מדבר בשם כולנו, הוא הפה שלנו, הוא אומר לכולם את מה שאנחנו רוצים להגיד ולא מצליחים, אז השם שלח אותך להיות לנו לפה ולדבר במקומנו ולהסביר את הרגשתנו ואת קשיינו ואת יכולתנו להבין ולדעת ולראות דברים גלויים ונסתרים."


אמא: "באחד הלילות האחרונים חלמתי שאני רוקדת עם איזה ילד פגוע מוח אך הוא לא יודע לרקוד, הוא בקושי זז ובקושי מזיז את הרגליים אבל הוא מאוד שמח וגם אני ושנינו צוחקים ומאושרים."
גליה: "אמא, הילד הזה הוא בעצם הספר שלך המדבר עלינו פגועי המוח. הוא הפה שלנו! את מאושרת לעשות זאת וכל פגועי המוח המיוצגים על ידי הילד הזה מאושרים שסוף סוף קם אדם כמוך ומייצג אותם כמו עורך דין המסנגר על האדם לפני כולם, ככה את!"

תקשור ממימד אחר

אמא: "גליה, את יודעת מה האבסורד בכל התקשור הזה? שאני האמא ואת הילדה, אני הנורמלית ואת המוגבלת ואני היא זו המרגישה נחותה לעומתך! זה לא אבסורד?"
גליה: "אמא נכון, זה חלק מהשקר של העולם הזה."
אמא: "גליה, הרי הנשמה גבוהה יותר מהשכל האנושי, אז איך נשמה שהיא ממימד אחר מדברת עם השכל שהוא ממימד אחר? איך זה מסתדר ששני מימדים שונים מתקשרים ביניהם?"
גליה: "אמא אין כאן הרבה מה להתאמץ להבין, כי את התקשור הזה לא ניתן להבין בכלים שכליים, יש כאן בעצם מימד רוחני המתקשר עם מימד גשמי ומצליח להעביר לו את הדברים בהבנה שלו. המימד הרוחני מבין את הגשמי והגשמי לא מבין את הרוחני, אז כאן ישנו מצב שהרוחני מצליח לעבור לגשמי וזה הפלא הגדול. אמא התקשור הזה פועל ומצליח על בסיס בטחון עצמי מאוד יציב ומבוסס, כל ספק ולו הקטן ביותר סוגר את המעברים."

תקשור מאושר

גליה: "אמא יקרה, אני מאושרת שבאת אלי היום, נפלה בחלקנו זכות גדולה מאד. הלוואי שנדע לכלכל את מעשינו במשנה זהירות על מנת לא להכשל."
אמא: "מה הסיבה שבתחילת התקשור בינינו לפני כשלוש שנים, תקשרת אתי תקשורים קצרים ורצית לסיים מהר ועכשיו ברוך השם את מתקשרת אתי תקשורים ארוכים ואף פעם לא מבקשת לסיים?"
גליה: "אמא יקרה, בהתחלה היית בצעדייך הראשונים. אי אפשר לקפוץ ולתת המון אור למי שהיה המון זמן בחושך! היית צריכה להבין ולהפנים את הדברים בהדרגה וגם אני הייתי מחוברת יותר לגוף, היום כבר כמעט ואיני מצויה בגוף כלל. בכל פעם החוט הדק הזה המחובר לגוף מגביל אותי ומחזיר אותי לעולם הזה."
מאמר נוסף - מדור: המסרים לעם ישראל

הוכחה מדעית?

אמא: "למה כל כך קשה לאנשים להאמין שהתקשורת אמיתית?"
גליה: "אמא, האדם בנוי להאמין במה שהוא רואה, נשמה לא רואים!"
אמא: "למה המחקרים עדיין לא מצליחים להוכיח את אמיתות התקשור הזה?"
גליה: "כי השם מבלבל את האמת כדי להסתיר! רק יחידים יקבלו הטבה מזה כי יש זכות בחירה עדיין! אפשר להוכיח את זה אבל לא כך! השם מרחם על העיוורון הרוחני שלנו, לכן נותן לנו להציץ ולראות אמת, אבל האמת מסתתרת מהלא מאמינים!"
אמא: "את מתכוונת שאם הם ידעו את האמת, אז ה' ישפוט בצורה חמורה את מי שלא ילך בדרך האמת?"
גליה: "כן! אמא אני הכותבת לך, זו האמת ולא אחרת! שום מחקר עוד לא הוכיח את אמיתות התקשור הזה, כי מהשמים החליטו שעוד לא הגיע הזמן להוכיח זאת. כשיגיע הזמן יוכיחו."
אמא: "את חושבת שפעם יצליחו להוכיח?"
גליה: "אמא כן! הכל עניין של זמן והכל בידי שמים. רק בשמים מחליטים מה לנו לדעת ומתי זה יתגלה. אמא כפי שהסברתי לך, כל עוד שיהיו תקשורים תמורת כסף או פרסום אישי של הורי האוטיסט, או שהתקשור לא ייעשה לשם שמים בטהרה ובחרדת קודש והאנשים ישאלו שטויות שמכעיסים את השמים, אז תהיה התערבות של הסטרא אחרא ויהיו תשובות לא אמינות ושיקריות, אשר יעמידו את אמיתות התקשור במבחן. התקשורים עם פגועי המוח, כשהמסרים מאושרים לפרסום על ידי רבנים ידועים, הם ללא צל של ספק תקשורי ומסרי אמת, ועליהם חל העניין שאם לא יקיימו תורה ומצוות כפי שזכו לראות את האמת היורדת לעולם, הם ישפטו לפי חומרת הדין! הרבה יותר מאשר אלה שעדיין לא זכו לכך."

נשמות ו גלגולים
אמא: "איך זה שאת נשמה כל כך חכמה וגופנית את אפילו לא מדברת?"
גליה: "זה השקר! כשהופכים להיות עבדי השם ועושים מצוות לשם שמים ומבטלים את האגו, אז אפשר לראות את האמת!"
אמא: "נשמות ישנות בלילה?"
גליה: "לא!"
אמא: "גליה, האם גם הנשמה שלי יודעת דברים?"
גליה: "כל נשמה יהודית יודעת הכל!"
אמא: "את יכולה לתקשר עם הנשמה שלי?"
גליה: "כן והרבה פעמים הרגשת את זה."
אמא: "את מתכוונת לזה שהרגשתי לפני כמה ימים שאנחנו כאילו מרחפות ביחד בשמים?"
גליה: "זהו זה!"
אמא: "נשמה מזדקנת?"
גליה: "לא!"
אמא: "נשמות אף פעם לא חולות?"
גליה: "יש מחלות לנשמה, אבל הן מחלות רוחניות שצריכות תיקון!"
אמא: "האם גם נשמות של צדיקים בגן עדן יכולות להיות חולות?"
גליה: "לא!"
אמא: "במה זה תלוי שנשמות חכמות יותר או פחות? האם מי שחכם יותר פה הוא חכם גם בעולם הבא?"
גליה: "לא! מי שלא קיבל עול מלכות שמים ולא למד ולא שמר שבת ולא עשה חסד, אדם כזה גורם פיגור לנשמתו וזה המפגר האמיתי! אך אם הוא עבד השם הנשמה שלו תהיה בריאה ושלמה ומסוגלת להנות מהאור הקדוש! אם הוא צדיק ועבד השם בעולם הזה, הוא יגיע למקום מצויין בעולם הבא."
אמא: "מה זה האור הקדוש, מותר לך להגיד?"
גליה:"השם."
אמא:"מה יקרה בשמים, לנשמה של אלה שלא קיבלו עליהם עול מלכות שמים? האם היא תשאר חסרה?"
גליה: "תעלם לגמרי!"
אמא: "גליה, איך ולמה החזרה בתשובה שלי עוזרת לך?"
גליה: "כי הנשמות שלנו קשורות ולכן אני לא שלמה אם את לא שלמה!"
אמא: "האם אחרי המוות הנשמה נשארת באותו אופי שהיתה בחיים?"
גליה: "בודאי!"
אמא: "יש לך זכות בחירה במחשבה? האם את יכולה לחשוב על מה שאת רוצה?"
גליה: "גם אני בן אדם. גם לי יש איזה שכל ועם השכל הזה יש לי בחירה, אבל זה לא הרבה! אין לי אפשרות לדעת הכל לפי בחירתי, כי מהשמים מחליטים מה אני יכולה לדעת ומה להגיד והכל לא תלוי בי כי לנשמות אין יכולת החלטה עצמית, הכל מוכתב להן משמים! אני כנשמה כפופה לרצון שמים."
אמא: "האם אחרי שמתים, כל הנשמות כפופות לרצון שמים?"
גליה: "כן! חלק הנשמה שקרוב לשם יכול לפעול לשם שמים, אין לאדם בחירה. יש יותר בחירה בחלק היותר מעורב עם הגוף!"
אמא: "יש בנשמה חלק שיותר מקורב לה' וחלק שהוא יותר מקורב לגוף?"
גליה: "לא בדיוק , אבל בערך!"
אמא: "את שומעת מתוך שינה? "
גליה: "הנשמה לא ישנה אף פעם רק הגוף ישן!"
אמא: "את מתקשרת עם עוד נשמות?"
גליה: "אני אף פעם לא לבד! לפעמים אני מתקשרת עם ילדים אפילו שהם נמצאים רחוק, הנשמה לא מוגבלת במרחק כלל!"
אמא: "האם הנשמה נמצאת לבד בשמים?"
גליה: "לא! היא נמצאת עם מלאכים ועוד נשמות! ההנאה הרוחנית היא ההנאה הכי גבוהה שיש!"
אמא: "אחרי שהאדם מת, האם לנשמה שלו יש חושים ורגשות כמו לבן אדם חי?"
גליה: "אמא לנשמה אין חושים כמו לאדם חי, אבל היא מרגישה הכל ויודעת הכל ורואה הכל ושומעת הכל!"
אמא: "כשבן אדם בא לעולם הזה ומסיים את התיקונים שלו, האם הוא הופך לצדיק?" גליה: "אמא זה לא כך! גם אם הוא מסיים את התיקון שלו, הוא לאו דווקא צדיק אלא נשמה שהשלימה את עצמה, ויש כאלה שהשלימו את עצמם והם לא צדיקים!"
אמא: "איפה הם יהיו בשמים?"
גליה: "הם יזכו לגן עדן אבל לא יהיו במקום של צדיקים, הכל עניין של זכות שיש לכל נשמה ונשמה."
אמא: "גליה, האם גם בעולם הבא יש לאדם אמא ואבא או רק בעולם הזה?"
גליה: "אמא, בעולם הבא רק השם הוא אבא של כולנו. רק בעולם הזה יש דבר כזה אמא ואבא, שם הם לא אמא ואבא, שם הם נשמות כמו כולנו ואין הבדל. ההיפך הוא הנכון, לפעמים הילד הוא נשמה גדולה יותר משל האבא שלו כאן!"
אמא: "כל מי שצובר זכויות האם זה מצטבר לאותו שורש נשמה שלו, לאותו מקור?"
גליה: "כן אמא, זיכוי רבים מזכה את העושה ואת כל משפחתו, גם אלה שחיים וגם אלה שכבר נפטרו!"

אמא: "גליה, האם הגוף נשמע לכל מה שהנשמה אומרת לו?"
גליה: "אמא הנשמה אומרת לגוף מה לעשות, אבל הגוף מוגבל ולא יכול לעשות מה שהנשמה אומרת לו, כי הוא גשמי והנשמה היא רוחנית וזה לא אותו דבר."
אמא: "אם אומרים לנשמה לעשות את המוטל עליה בעולם הזה לצורך תפקידה כאן והיא רוצה לעשות אבל הגוף לא נשמע לה, אז איך היא תוכל לעשות את תיקונה אם הגוף לא נשמע לה?"
גליה: "אמא, הנשמה יכולה לעשות את התיקון שלה כי היא המכוונת את הגוף, אפילו אם היא לא שולטת עליו פיזית היא מכוונת לו את המחשבות לכיוון התיקון שלה. הכל בא מהמוח והמוח אומר לגוף מה לעשות ואז הגוף עושה, וכך הנשמה שולטת בגוף ואומרת לו מה לעשות! הכל דרך המוח של האדם!"
אמא: "מה עם מוח של אדם פגוע מוח שהמוח שלו לא אומר לגוף שלו כלום, כי אין לו מספיק שכל להגיד לגוף כלום?"
גליה: "אמא, אז התיקון שלו זה בעיקר הסבל שלו!"
אמא: "גליה, האם הנשמה שלך יותר רגישה מאדם שאינו מודע לנשמה שלו? יכול להיות שיש לך נשמה רגישה במיוחד? ( את בוכה כשאת שומעת דברים עצובים ), האם כל הנשמות הן רגישות כאלה?"
גליה: "אמא כל נשמה היא רגישה יותר מאדם רגיל! ויש נשמות שהן יותר רגישות כמו שלי!"
אמא: "זה טוב או לא טוב להיות רגיש? הרגישים רק נפגעים, לא?"
גליה: "אמא זה טוב רק בשמים אחרי החיים, אז הנשמות הרגישות רוחנית הן כלי קיבול גדול יותר להנאות הנצח והאינסוף! הן כלי קיבול גדול לכל השפע האלוקי הממתין לנו לחיי הנצח שלנו!"
אמא: "מאיפה את יודעת את כל מה שאת אומרת לי?"
גליה: "אמא נשמה של כל יהודי יודעת הכל, מהשמים אומרים לה!"
אמא: "מי אומר לך מה להגיד?"
גליה: "אמא, בת קול אומרת לי מה להגיד לך!"
אמא: "לפעמים כשאני באה לבקר אותך את כבר ישנה. האם למרות שאת ישנה את יודעת שבאתי לבקר?"
גליה: "אמא, למרות שאני ישנה הנשמה שלי ערה כל הזמן ואני מאוד שמחה כשאת באה לבקר אותי! אפילו כשאני ישנה אני מאושרת לראות איך אני כל כך חשובה למישהו בעולם הזה! אני מאוד חשובה לך וזה עושה לי טוב שאת מתעניינת בי כל הזמן ודואגת לי מאוד וזה גם חסד גדול שאת עושה אתי!"
אמא: "גליה, רציתי לספר לך שאחרי שביקשתי סליחה מא' היא התקשרה אלי מיוזמתה וזה מאוד שימח אותי, כי זה מהווה סימן שהכל נסלח!"
גליה: "אמא אני מאוד שמחה. אסור שיהיה לו לאדם מישהו שלא סלח לו כי בשמים יש לו משפט על זה. אם כולם סלחו לו בעולם הזה הוא לא נשפט על זה, יותר קל לנשמה בבית דין של מעלה כשכולם סלחו לה, אחרת היא מאוד סובלת בשמים!"
אמא: "איך זה שאת יודעת הכל?"
גליה: "כי הנשמה היא חלק גבוה, חלק של השם יתברך ואין לה מגבלות של כלום וגם לא של ידע!"
אמא: "במה זה תלוי שיש בעולם הזה אנשים יפים ומכוערים? הרי כל אדם שואף להיות יפה."
גליה: "אמא משמים מכוון איך האדם יראה והכל לפי מה שהוא צריך לתקן בעולם הזה! אין שום מקריות כאן בעולם השקר הזה, הכל משמים!"
אמא: "גליה,האם יש קשר בין השכל של אנשים חכמים לבין הנשמה שלהם? האם למי שחכם יש נשמה גדולה יותר? פרט לפגועי המוח שאינם חכמים בשכל אך יש להם נשמות גדולות וחכמות!"
גליה: "אמא, את בעצמך ענית על השאלה שלך! כי יש נשמות גדולות מאוד של בני אדם לא חכמים, אין כל קשר בין שכל ונשמה!"
אמא: "בכל זאת מדוע יש חכמים וטפשים?"
גליה: "אמא, הכל לצורך התיקון של כל אדם! הכל מכוון משמים שהאדם יתקן את נשמתו וישלים אותה הכי טוב והכל לנצח נצחים!"
אמא: "בסה"כ חיים פה בעולם הזה במשך כשבעים או שמונים שנה, האם יתכן שכל מה שעובדים פה זה לנצח נצחים? נראה לי שמשך החיים כאן מאוד קצר יחסית לכל השפע האינסופי אשר מקבלים אחר כך לנצח נצחים!"
גליה: "אמא נכון, זה החסד שהשם עושה אתנו ואנחנו לא מבינים שהחיים הקצרים האלה נותנים לנו אפשרות להנות לנצח נצחים!"