***שכרה של מצווה- סיפור אמיתי*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

שכרה של מצווה- סיפור אמיתי מהרב ניסים יגן זצ"ל.
הסיפור אמיתי בהחלט!

כתוב: "לא מחשבותי מחשבותיכם" (ישעיהו נה'', ח'').

המשנה באבות לימדה אותנו יסוד גדול לגבי השכר על המצוות: "אי אתה יודע מתן שכרן של מצוות".
לא אחת אנו עושים מיון במצוות ונותנים סדרי עדיפויות לא נכונים, אך מחשבתו של הקב"ה הם חשבונות שמיים ואינם חשבונות בשר ודם.
להבנת החשיבות לשכרה של מצווה קטנה-קטנה, נלמד מהמעשה הבא:
במושב שורש, ליד ירושלים, הוחלט להקים מנין לתפילת מנחה גדולה. כמובן, שלרעיון זה דרוש אדם שידאג ויארגן אנשים שיגיעו לתפילה. את היוזמה נטל על עצמו בחור צעיר שעבד כמשגיח כשרות במקום. שיחות רבות דיבר הבחור עם אנשי המקום שיגיעו לתפילת מנחה וסופו של דבר מאמציו נשאו פרי והוא אכן הצליח במשימתו והמנין
החל קורם עור וגידים. באחד הימים הגיעו רק תשעה אנשים לתפילת מנחה. ניסיונות לגייס עשירי עלו בתוהו. הבחור חשש שאם לא יהיה מנין יחדל הציבור מלהגיע ומיד רץ אנה ואנה ברחובות המושב לחפש עשירי. לאחר התרוצצויות רבות פגש הבחור בידידו שלמה, שאינו שומר תורה ומצוות, וביקשו מאד להגיע להשלים מנין. שלמה אמר שתוך חצי שעה הוא יגיע לבית הכנסת.
"לא! זה מאוחר! אתה חייב להגיע עכשיו תוך שתי דקות!" – התחנן אליו הבחור.
"אל תלחץ עלי. אני רוצה להתקלח, להחליף בגדים ואח"כ אני אשלים לכם מנין". ענה שלמה.
לאחר לחצים נעתר שלמה והגיע לבית הכנסת. מיד עם בואו החלו בתפילת מנחה והנה לאחר שתי דקות הגיע אחד המתפללים.
"אני יכול ללכת עכשיו?" – שאל שלמה את הבחור.
"אתה יכול, אך אינך חייב ללכת". – ענה לו בחיוך.
"עזוב אותי, יש לכם עשרה. אני רואה שזה מספיק. להתראות!" ובלוא אומר קם שלמה ויצא.
לאחר כמה שנים נפטר שלמה והגיע בחלום לבחור משגיח הכשרות וכה אמר לו: "דע לך, שהרשו לי בית-דין-של-מעלה לבוא אליך בחלום ולומר לך שבאותו יום שבאתי לבית הכנסת ואפילו לא הספקתי לומר אמן או להתפלל, רק ישבתי שתי דקות עד שהגיע העשירי, על זה משמיים נתנו לי שכר עצום שהיצילני מדינים ועונשים קשים ביותר. אנא ספר לחיים, לאלה שעוד יכולים לנצל את הזמן שנותר להם, איזה שכר עצום יזכו לקבל אם ילמדו תורה. אני לא יכול לתאר לך. אם היו נותנים לי רשות הייתי מפרט לך. ספר להם שאני ניצלתי מגזירות קשות בגלל כמה רגעים שזכיתי לשבת בבית הכנסת.
ואנא, בקשה נוספת לי אליך: כפי שהנך יודע, לאחר שנפטרתי בני בקושי ישב עלי שבעה והוא אינו יודע מה זה קדיש. הוא לא עשה לי אזכרה לא בשלושים, לא בשנה ועד היום אין לו קשר לתורה ולמצוות. אנא, מהשמיים הרשו לי לומר לך את כתובתו. גש אליו ואמור לו בסבר פנים יפות איזה נחת-רוח הוא יכול לעשות לי! אנא!"
וב"ה זכה אותו נפטר שבניו חזרו בתשובה.
ופלא הדבר: אדם זה המתין בביה"כ בסה"כ שתי דקות, לא יותר!
איזה שכר אפשר לקבל על שתי דקות של המתנה והוא אפילו לא הספיק להתפלל. רק על שכר ההמתנה הקצרה קיבל שכר כה גדול בשמיים!
מבהיל!!! נותנים לאדם מרגלית יקרה והוא זורקה לים! הקב"ה מאפשר לנו לקיים תורה ומצוות כאוות נפשנו, ללא הפרעות כמעט. אין לנו איסור על לימוד תורה, מילה, שבת או קיום כל מצווה שתחפוץ נפשנו. ואנו איננו יודעים כמה יהלומים אנו זורקים לים במו ידינו. כל רגע שאינו מנוצל הולך לאיבוד! אין לו תקנה!
כל לימוד תורה, אמירת תהלים וכו'', הכל נרשם בספר הזכרונות וביום פקודה רק אז נדע את הערך האמיתי של כל רגע לימוד, תפילה וכו''.
רק אז נבין את הביטוי: "בן אדם למה תדאג על הדמים (הכסף) ולא תדאג על הימים, כי הימים אינם חוזרים". הבה נבחן את עצמנו מה מטריד אותנו יותר – הדמים (הכסף) או הימים שאינם מנוצלים כדבעי. אפשר להציל רק את הזמן שנותר לנו.

אנא! חיסכו מצוות בתוכנית החיסכון עם התשואה הגבוהה ביותר!