חודש אדר והשמחה!! F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

משנכנס אדר מרבים בשמחה" - אלו ימים שנעשו בהם ניסים לישראל: פורים ופסח. לא רק בימי הפורים מרבים בשמחה, אלא "משנכנס אדר" - כל החודש מרבים בשמחה. וכלשון הפסוק במגילת אסתר "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב". כל החודש נהפך מיגון לשמחה.
בספר "שערי קדושה" של ר' חיים ויטל תלמיד האר"י ז"ל, מובא שהשמחה היא מידה נפלאה והיא יסוד מרכזי בעבודת ד'. השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להתדבק בו יתברך, וכתיב: "תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב". כי אם העבודה היא בעיצבון, דומה לעבד העובד את רבו בפנים עצובות וזועפות. וכתיב: ברכת ד' היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עמה. ועל-ידי העיצבון הקב"ה יסתלק מעליו. והראיה לכך מיעקב בחיר האבות אשר נסתלקה השכינה ורוח הקודש ממנו בעשרים ושתים שנה שפירש יוסף ממנו. וכששמח בבשורתו כתיב: "ותחי רוח יעקב" - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רבותינו ז"ל, "אין השכינה שורה מתוך עצבות ואין הנבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע ובבני הנביאים, דכתיב: "ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ד'". וכתיב, "ולפניהם תוף וחליל וכו'". ואפילו בכל עבודת מצוה ותפלה צריך שיהיה בתכלית השמחה. כמו שמצינו באביי שהוה בדיח טובא - היה שמח ביותר, ואמר: תפילין אני מניח. וכן רב ברונא, משום שסמך גאולה לתפלה לא פסק פיו מלחייך ולשמוח כל אותו היום.
עד כאן דברי ר' חיים ויטל בספרו "שערי קדושה" על חשיבות השמחה בעבודת ד'.

על כן בהיכנס חודש אדר הבא עלינו לטובה, נגביר את השמחה הנובעת מאמונה שלמה ברבש"ע אשר כל מעשיו לטובה. גם מה שנראה בתחילה כאילו ח"ו אינו לטובה בעצם הוא לטובה. זה מה שאירע בפורים, שהאיום הנורא נהפך לטובה, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט, א). נס פורים מלמד אותנו, שלא כל מה שנראה רע, הוא באמת רע. מה שהיה נראה רע מכל, נהפך לטוב. לא רק שהרע מתבטל, אלא "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשֹנאיהם" (אסתר ט, א).[/B] בתחילה, לא שלטו היהודים, רק אחר-כך, מתוך הסכנה האיומה, סכנת ההשמדה - להשמיד, ולהרוג ולאבד, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשֹנאיהם". המהפכה היתה לא רק של הצלה ממוות לחיים, לא רק פיזית, אלא גם רוחנית. קודם לכן - היה משבר רוחני חמור, עד כדי שנכשלו בהשתחואה לצלם. היתה התבוללות, ונהנו מסעודתו של אותו רשע (מגילה יב, א), ואחר-כך - "הדור קיבלוה בימי אחשורוש" (שבת פח, א), קבלת תורה מרצון, התעוררות רוחנית אדירה. התעוררות, שהשפיעה על הגויים, "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" (אסתר ח, יז).

מאותו מאורע למדנו לראות את המציאות באופן שונה. למדנו לדעת, שסכנה של השמדה טוטאלית יכולה ליהפך להצלחה ולהתעוררות של חיים מחדש. ואכן, זמן קצר אחר-כך, נבנה בית-המקדש השני. שערו בנפשכם את תחושת היהודים בעת שהזמינה אסתר את המן עם אחשורוש למשתה. היהודים, ודאי היו המומים, איך היא מעיזה לעשות כזאת, כאשר ישראל בצרה? מי יודע מה כוונתה? איך היא מסוגלת להזמין את הרשע הזה, ראש הרשעים, שונא ישראל, שרוצה ועומד להשמידם?!

והנה, למחרת מתפרסם שיהיה עוד משתה, וגם למשתה הזה מזמינה אסתר את המן עם אחשורוש. זה ודאי כבר היה בלתי נסבל, אבל בסוף התברר, שכל ההזמנה היתה על-מנת להפיל את אותו רשע בפח. דוקא בדרך זו, אפשר היה להערים עליו, והוא לא הספיק להכין את עצמו לצרה, שאסתר עמדה להפיל עליו. נוכחנו לדעת כי לפעמים המפגש עם השונא, המסיבות איתו, ההידברות כביכול, היא זו שתפיל אותו, והיא זו שתגרום להצלה מהסכנה, וכל התוכניות המרושעות שלו יתהפכו עליו, הוא ייתלה בעץ שהוא הכין בעצמו. "משנכנס אדר מרבין בשמחה". הכל פתוח, הכל נזיל, הכל יכול להתהפך לטובה. "ורֶוח והצלה יעמוד ליהודים", ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששֹן ויקר".