***הדברים שלא יודעים על השופר *** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

תקיעת שופר



''ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם, יום תרועה יהיה לכם'' (במדבר כט, א). נצטוינו בתורה לתקוע בשופר בראש השנה, ואע''פ שזה גזירת הכתוב, רמז יש בו: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל- הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טוב'' (רמב''ם הלכות תשובה).

תקיעת שופר זו המצווה הגדולה והמרכזית של החג. התקיעות מתקיימות בתפילת הבוקר וחשוב לשמוע אותן היטב. גם הנשים נוהגות לשמוע תקיעת שופר.

עשרה העניינים של תקיעת שופר:

א. מפני שראש השנה הוא תחילת הבריאה שבו ברא הקב''ה את עולמו ונעשה מלך, וכן נהוג אצל המלכים שבתחילת מלכותם תוקעים לפניהם בחצוצרות להודיע על ההמלכה. כן אנו ממליכים את בורא עולם.

ב. מפני שראש השנה הוא היום הראשון לעשרת ימי תשובה, ותוקעים בו בשופר להזהיר בו בתחילה. כדרך שהמלכים מזהירים את העולם בתחילה בגזרותיהם- וכל העובר על הגזירות אח''כ אין לו טענה.

ג.להזכירנו מעמד הר סיני שנאמר בו: ''וקול השופר חזק מאוד''- ונקבל עלינו ''נעשה ונשמע'' כמו אבותינו במעמד קבלת התורה.

ד. להזכירנו דברי הנביאים שנמשלו בתקיעת שופר: ''ושמע השומע את קול השופר ולא נזהר…(יחזקאל לג).

ה. להזכירנו חורבן בית המקדש וקול תרועת מלחמות אוייבנו כדי שנבקש מ-ה' על בנין בית המקדש.

ו. להזכירנו בתקיעת שופר של איל את עקדת יצחק שמסר נפשו, ותמורתו נשחט איל. וכך גם אנו נמסור עצמינו על קידוש ה' ויעלה זכרוננו לפניו לטובה. אמרו חכמינו: ''תקעו לפני בקן של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ויעלה זכרונם לפני''.

ז. כדי שהתקיעה תעורר אותנו ונירא מלפניו שנאמר: ''אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'' (עמוס ג).

ח. להזכירנו יום הדין הגדול והנורא שנאמר: ''קרוב יום ה' הגדול קרוב ומהר מאוד יום שופר ותרועה'' (צפניה ב).

ט. להזכירנו קיבוץ נדחי ישראל והשתוקקות אליו, שנאמר: ''והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור (ישעיה כג).

י. להזכירנו תחיית המתים ולהאמין בה שנאמר: ''כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו'' (ישעיה יח).

ראש השנה נקרא יום תרועה ולא יום תקיעה משום שתרועה מלשון שברון לרמוז על שברון הלב וחרטה ותשובה.

אין תוקעים בשופר ביום הראשון של ראש השנה כאשר הוא חל בשבת, אלא תוקעים ביום השני.