''גם כי אלך בגיא צלמות ...'' F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד
''גם כי אלך בגיא צלמות ...''

סיפור גבורה בתוך חשכת השואה

מתוך הספר אמרי משה

שמעתי פעם מאחד מניצולי השואה, שסיפר שהיו מחלקים להם במחנה ריכוז מעט מרגרינה, ומרגרינה זאת היתה מאוד חשובה, היות וזה השומן היחידי שהיו מקבלים. והיו מורחים אותה על הלחם ואוכלים.שמעתי פעם מאחד מניצולי השואה, שסיפר שהיו מחלקים להם והוא סיפר שבתא שלו, הגיעו לסיכום שלא לאכול את המרגרינה כמה חודשים לפני כסלו, על מנת שיוכלו לקיים את מצות הדלקת נר חנוכה.

כל אחד כשהיה מקבל את מנת המרגרינה שלו, היה לוקח ומגלגל אותה, ושם אותה מתחת לדרגש שעליו היה ישן, ובקור של אותו המחנה היתה המרגרינה נשארת מוצקה. וכך כל אחד היה שומר את המנה השבועית שלו. וכשהגיע חנוכה לקחו את כל המרגרינה שהטברה, המיסו אותם בפח, ולקחו כפתורים מכתונת הפסים שלהם, ובכפתורים אלו היה שקע שבו היו מכניסים את המרגרינה הנוזלית. ומחוטי הכתונת שלהם עשו פתילות, ואותם הכניסו דרך הנקב של הכפתור. הדליקו את הנר וברכו '' להדליק נר חנוכה, שעשה ניסים לאבותינו וברכת שהחיינו''.

באותה חשיכה מצמררת ומבהילה, היו שרים לאור הנרות הקטנים הללו את שירת הגבורה היהודית: ''מעוז צור ישועתי''! גם בחשיכה הנוראית הזאת, בלילות האפלים הללו, זרחו הנרות הללו, עם האורות העצומים של תעצומות הנפש היהודית.

סיפר אחד מניצולי השואה, בשעה שנלקח מביתו עם משפחתו למחנה השמדה, היו עימו אביו ואימו אחיו ואחיותיו, והעמידו אותם ל''סלקציה'' הידועה לשמצה, ורק הוא בחסדי ה' ניצל ונשלח למחנה עבודה, והנה כל אלה שניצלו לפני שהעבירו אותם למחנה העבודה, היו צריכים לעבור חיטוי, העמידו להם הנאצים ימ''ש שם בור מלא בחומר כימי הנקרא בשם ''קרובל'' והיו פושטים בגדיהם וטובלים בחומר חריף זה ויוצאים מיד.

ומספר אותו אדם, ברגע שפשטתי בגדי ונכנסתי לאותו הבור, הגם שאותו חומר חריף ואי אפשר היה לסבול אותו ולו לרגע אחד, זכור הייתי שעצמתי את עיני ואמרתי לה' יתברך: ריבונו של עולם, פעם היו לי אב ואם אחים ואחיות, וכעת אין לי הורים ואין לי אחים, וגם בגדים לעורי אין, אולם דבר גדול יש לי ונשאר לי תמיד והוא, את הקב''ה, וכשהקב''ה נמצא איתי אזי לא חסר לי דבר בעולם, ''גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, כי אתה עמדי''.

והנה גם בשעה שהייתי נתון בתוך ''הקרבול'' הנורא לא הרגשתי את חריפותו, ואת הצורך לצאת משם מיד ומאושר הייתי באותם הרגעים הגדולים שבו התייחדה נשמתי עם קונה והרגשתי חזק וגיבור לעבור את כל המשברים והקשיים...

מה החזיק את היהודים הללו? איך הם לא נשברו? ''לולי תורתך שעשועי – אז אבדתי בעוני'' מה ששמר על עם ישראל נתן להם את החוזק, נתן להם את החוסן והכוח, לעמוד בפני כל המשברים, זו התורה הקדושה.

כל הכבוד אחי איזה אמונה אהה היה לו