השגחת השם על עמו F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השגחת השם על עמו
הרב משה צוריאל

אוסף מדברי מרן הראי"ה זצ"ל

בטחון בה’ הוא עיקר העיקרים שבמצוות התורה. כך לשונו של הגר"א: "ועיקר נתינת התורה לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה’ וכו’ כי עיקר הכל הוא הבטחון השלם. והוא כלל כל המצוות!" (ביאור הגר"א על משלי כב, יט). "בטחון הוא המעלה היותר גדולה" (גר"א על ישעיה י, כ). ועוד אמר: "בא חבקוק והעמיד כל התורה על [מצוה] אחת, והיא הבטחון כמו שנאמר ’וצדיק באמונתו יחיה’ (חבקוק ב, ד) וכו’ ’מגן הוא לכל החוסים בו’ והוא מגן לבל יכשלו בשאר המצוות כי כולן נכללות במדה זו" (גר"א על משלי ל, ה).



הרבה ענינים יש במצוה זו, אבל בדיוננו זה נברר נקודה חשובה הנוגעת אלינו בתקופתנו הקשה. עלינו לדעת כי למרות טעויות בני אדם, למרות חטאיהם וסטייתם מהדרך הנכונה, עדיין עיני ה’ פקוחות להביא אותם אל הייעדים שהוא קובע להם מראש. כלומר על כל בן תורה לחשוב מחשבה מורכבת, בשני מישורים. באופן המעשה חייב אדם לעשות "השתדלות" ככל אשר לאל ידו. אבל יש תמיד לדעת כי התוצאה הסופית לכל פעילותינו נגזרת ע"פ החלטת הקב"ה. הרחיב בזה רבנו בחיי בהקדמתו לפרשת שלח, ומפרש יותר: "כי דרך התורה לצוות על האדם שיעשה כל יכולתו בדרך הטבע, ומה שיחסר הטבע בהן, ישלים הנס" (בראשית ו, טו. ומקורו בדברי רמב"ן על איוב לו, ז) . וכן כתב רמב"ן: "כי הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס, אבל יצוה בנלחמים להחלץ ולהשמר ולארוב" (תחילת פ’ שלח, עמ’ רמא). וכמו כן כתב רבנו יונה (משלי כא, לא). אבל מוטל עלינו להיות חדורי הכרה שיש שתי זויות ראיה. מצד המעשה בפועל חייבים עלינו לעשות כל מאמץ כאילו זה תלוי אך ורק בנו. אבל מנקודת האמונה בה’ עלינו לדעת כי יש השגחה מלמעלה, וה’ מביא התוצאות כפי אותה גזירה שגזר (עיין רמב"ן, בראשית לז, טו: "הגזירה אמת").



ובכמה מקומות ראינו בתורתנו שחייבים להתבונן במאורעות חיינו במחשבה שהיא מורכבת. כי כך כתב מהר"ל כאשר דן בשאלה אם החוטאים בישראל נקראו "בנים" למקום או לא (קידושין לו ע"א). והזכיר שיש בחינה אחת מצד העלול, ויש בחינה אחרת והיא הפוכה מהנ"ל זו שמצד העילה ית"ש ("נצח ישראל", פרק יא, עמ’ סז). וכן בבעיה הסבוכה של "ידיעת הקב"ה מראש" מול בחירה חפשית של כל אדם, אדמו"ר ר’ צדוק הכהן ("ספר הזכרונות", עמ’ 63) יישב הדברים ע"פ דברי אריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף" (שיש נקודת ראיה מצד ו"ק, ויש מבחינת ג"ר). הרי שצריכים להבין דבר והיפוכו כפי מאיזו בחינה אנו מדברים. ושניהם אמת.



כן במצבנו הלאומי היום בישראל, שאנו רואים הידרדרות קשה גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית, ויצר הרע מפתה כל אדם להתייאש מהגאולה. מה נאמר ומה נענה?



כמה מקדמונינו עמדו על עקרון זה. כך כותב רמח"ל: "ודבר זה יראה בבירור למי שישים לב אל כל הנולד בעולם, שימצא שלא יולד דבר, לא לטובה ולא לרעה, שלא ימשך ממנו תועלת וטוב לעולם" ("דעת תבונות", פסקא קסח). ועוד כתב: "שאין לך מעשה קטן או גדול שאין תוכיות כוונתו לתיקון השלם, וכענין שאמרו ’כל מאי דעביד מן שמיא, לטב’ ("דעת תבונות", פסקא נג).



וכן כתב המלבי"ם: "בענינים הגזורים מאת ה’ וקצובים מאת ההשגחה, כמו בענינים הכוללים הנוגעים לכלל עם, גוי ומדינה, אז הגם שצריך האדם לעשות את שלו ולהכין ההכנות הטבעיות, כמו בעניני מלחמה שצריך שיכין תכסיסי מלחמה וסוס ורכב, בכל זאת עצת ה’ היא תקום ולא תועיל השתדלות האדם" (מלבי"ם על משלי כא, לא).



המקובל הגדול ביותר בדורו של מרן הראי"ה היה בעל "לשם שבו ואחלמה". והוא כותב: "כל המאורעות של ישראל הם כולם בעצה עמוקה מגדול העצה ורב העליליה ית"ש וכו’ והכל גזור מלפניו ית"ש מאז ומקדם. (והגם) [ולמרות] כי רובם נראים שבאו ע"י סיבות, אך גם הסיבות עצמן הם כולם בגזירת נורא עלילה על בני אדם" ("ספר הדע"ה", ח"ב עמ’ 223 עיי"ש הוכחותיו. וכן כתב שם בעמ’ 148 ד"ה "והנה לנו מבואר מכל המדרשים הללו כי כל המאורעות כולם אשר מפורש בתורה סיבתם, הנה הסיבה הראשונה להם הוא רק בגזירה, והן הסיבות הם כולם מסתרי הנהגתו ית"ש").



כעת נעביר לעיין בדברי מרן הראי"ה, מה לימד אותנו בנושא זה:



להמשך
http://www.moriya.org.il/Art/artid.asp?id=956&re1=השגחת%20השם%20על%20עמו

תודה

תודההההה

בס"ד

תודה