התקון F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

ספור נאה עם מוסר השכל על קבלת תורה אישית שקבל עליו חיל בצבאו של נקולאי העריץ מ'החפץ חיים'
ארבע כנפות - דור דור ודורשיו \ הרב גדליה פניאל



הספור שלהלן אירע בתקופה בה היה נוהג בעל 'החפץ חיים' לנדוד ממקום למקום לצורך מכירת ספריו ולעורר את לבות בני האדם מתרדמתם הרוחנית, על ידי דרשות מוסריות אותם היה מוסר בבתי הכנסיות.
פעם נקלע לאחת מן האכסניות בוילנא והנה נכנס אל האכסניא יהודי חסון ומגושם העושה רושם של פועל וסבל ומיד נתישב בגסות ליד השלחן תוך כדי שהוא פוקד על המלצר שיגיש לו נתח אווז צלוי וכוס משקה חריף. משזה הגיע לשלחנו חטף בתאוותנות את נתח האווז והכניסו לפיו בלא ברכה, כשלאחר מכן הוא מקנח במשקה החריף, כשבין לבין הוא מתיחס גם אל המלצר בצורה מזלזלת ומחפירה.
'החפץ חיים' ישב כל אותו הזמן בפנה אחרת של החדר, כשהוא נדהם עד מאד מהמחזה, לו היה עד ראיה ומיד החליט כי עליו לנסות לגשת אל אותו זולל וסובא על מנת להעיר לו על קלות דעתו ולהעמידו על מקומו.
משנוכח בכך בעל האכסניא, עלה חשש כבד בלבו מפני שערוריה רבתי העלולה להיווצר במצב כזה ואף שמא חלילה אותו הדיוט יעז להרים את ידו על הצדיק ולהכותו מכות נאמנות. אי לכך, הקדים לגשת לעבר רבנו 'החפץ חיים' כדי למונעו מצעד מביך זה.
פנה בעל האכסניא ל'חפץ חיים' ובקש ממנו: ''אנא, רבי, הנח לו, אין עם מי לדבר, הלא מדובר בחיל ששירת בצבאו של ניקולאי העריץ המושחת. כבר בהיותו בגיל שבע נחטף לצבא מתוך ידי אמו העניה, נסחב עם החיילים המכים למדינות סיביר הקפואות ושם סבל רבות תחת מגפו של העריץ. עד לגיל שמונה עשרה התגורר בין אכרי האזור המגושמים ומשם ואילך שירת כעשרים וחמש שנה את הצר הצורר.

נמצא, שכבר קרוב לארבעים שנה עברו מאז נחטף והופסק חינוכו. ארבעים שנה של צרות צרורות וכי היה ביכולתו ללמוד משהו? וכי פלא שזה מה שיצא ממנו - אדם גס ומגושם פרא והדיוט, הלא כל נושא היהדות היה כל כך רחוק זר ומנוכר ממנו, אפילו אות אחת מן התורה לא ידע. מוטב רבי, שלא תתחיל להתעסק עמו''. פסק בעל האכסניא את פסוקו.

לשמע הדברים הללו, אורו פניו של 'החפץ חיים' ופנה לבעל האכסניא ואמר לו: ''אם כך, כבר עולה בדעתי איך לדבר ולשוחח עמו ואני תפילה שאכן תצמח מזה תועלת לקרב את לבו לאבינו שבשמים''.
ניגש אליו רבינו 'החפץ חיים' בצעדים בוטחים, הניח את ידיו הטהורות על כתפיו של החיל המגושם ופנה אליו באמירת ''שלום עליכם'' לבבית וחמה והתישב לידו כאחד מרעיו הקרובים.
פתח 'החפץ חיים' את פיו ואמר לו: ''האם אמת הדבר אשר שמעתי עליך, שבהיותך ילד קטן ורך נחטפת מהוריך באכזריות כה נוראה ע''י קלגסי העריץ, נסחבת עמם לסיביר הרחוקה גדלת רוב ימי ילדותך בין גוים ערלים, ערלי לב וערלי בשר, לא זכית ללמוד תורה כלל וכלל, עברת יסורי תופת יסורי גיהנם עלי אדמות, סיוטים קשים היו מנת חלקך, צרות ורדיפות מכות ושאר ענויים נוראים. הלא הרשעים בודאי אמרו לך לא פעם ולא פעמיים להמיר את דתך, אילצוך לאכול בידים נבילות וטריפות ואף על פי כן עמדת בכל אלו בגבורה רבה ונשארת יהודי גאה בעמך ובמקורך. הלא מאושר הייתי לוּ היו לי זכויות כה גדולות כמו שיש לך והייתי זוכה גם כן להיות בן העולם הבא כמותך. הלא מקומך מובטח לך בין צדיקים קדושים וטהורים וכי דבר קטן בעיניך לחיות שנים ארוכות בכזו מסירות נפש, הרי נסיון זה ארוך הוא וגדול מנסיונם של הנביאים חנניה מישאל ועזריה''!

החיל היה המום לשמע אזנו, דברים חמים וערבים כאלו לא שמעתם אזנו מעולם. לבו הקשה כאבן נתמוסס במהרה תחת קילוחם של מי העדן שזרמו אליו בשצף ממעין לבו הטהור של 'החפץ חיים'.
החיל נזדעזע מכך זעזוע רב ובמיוחד כשנודע לו תיכף ומיד מי הוא האדם העומד מולו, לא עמד לו כוחו ודמעות רבות פרצו מעיניו הטרוטות. בכי תמרורים.

המשיך 'החפץ חיים' ואמר לו: אדם כמוך, שזכה להחשב בין צדיקים קדושים וטהורים שמסרו את נפשם על קדושת ד', לוּ קבלת על עצמך לחיות מעתה את שארית ימיך כיהודי כשר, לא יהיה אדם מאושר ממך.
משעה זו ואילך לא עזב אותו חיל, את 'החפץ חיים' ולא הרפה ממנו, עד שהדריכו ולימדו איך לחיות כיהודי כשר ונהפך לבעל תשובה אמיתי וצדיק גמור.
מעשה זה יפה מעורר ומרגש, אולם אל לנו לסיים את קריאתו בלי להשריש בלבנו את הלמוד הגדול, את מוסר ההשכל שבו: לא להתיאש משום אדם ויהיה במצב שיהיה, כי אין לך אדם שאין לו שעה וזמן. ותמיד תמיד על המשכיל לנסות ולקרבו בדרכי נועם, בלבביות, בחום ואהבה ולאט לאט, אף אם אבן הוא בתחילתו, נימוח הוא בסופו.


* * *
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=7431

תודהה