''וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג...", משל ונמשל F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

ישעיהו הנביא (נח יג) מתנבא לעם ישראל: ''וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' '', למדנו מדברי הנביא שעיקרה של מצות עונג שבת הוא בכדי להגיע ל''אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' ''

מובא בשם הבעש''ט: משל לבן מלך, שהרחיק נדוד מבית אביו ומהיכל מלכותו וישב בודד בין הכפריים הנבערים מדעת, לימים שיגר אליו המלך להודיעו כי הוא מתעתד להגיע אליו, הלא נקל לנו לשער את שמחתו הגדולה והמופלגת של בן המלך, מרוב שמחתו עלזה עליו רוחו ונפשו איותה לשוש ולשמוח, אולם מאחר וישב בין הכפריים חשש שלא יבינו לרוחו ולא יתנו לו לשמוח כחפצו, על כן אספם לבית היין וחילק להם יין המשמח והחלו כולם כאחד לשמוח. אולם מה רב הוא ההבדל בין שמחת הכפריים השמחים ביינם, לשמחתו של בן המלך השמח באביו הגדול המתקרב אליו. כך היא שמחת השבת, הנשמה הטהורה שמחה בקרבת האלקים שביום השבת ובקדושת השבת אשר נתקדשנו בה ועל מנוחתנו נקדיש את שמו הגדול. אולם כדי שהגוף הגשמי לא יפריע לנשמה לשמוח בשמחתה, נצטוינו להשקות ולהאכיל את הגוף בדברים המענגים אותו, כדי שיניח לנשמה לשמוח בקב''ה שהוא נועם הנשמות. אולם עלינו לדעת זאת וליחד את שמחתנו על כך. ולא נטעה חלילה אחר הגוף לשמוח בגשמיות המאכלים והמשקאות.

תודה יפה מאוד!!