ירידה היא סוג של תכלית F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

עוד כלל פז של התשובה הוא: להתחיל בכל רגע חיים חדשים. להפוך דף מיד, לא להסתכל על העבר. גם אם העבר היה בעל ערך, והימים שקדמו היו מלאי זכרונות נעימים, התקדמות אמיתית והתעלות - מוכרחים בכל זאת להפוך את הדף ולהתחיל מחדש. כי אם נחגוג לעד את נצחונות העבר, בסופו של דבר נשתכר, נתגאה ו”נזדקן”. רבי נחמן אמר: ”אסור להיות זקן”.
ועל אחת כמה וכמה אם הדף הקודם היה מזוהם, מרופש על-ידי שגיאות וכתמים. אנו זקוקים להשקיע יותר מרץ כדי ”להפוך” אותו במהירות האפשרית. נדחה את נקישת המצפון המעיקה לרגע מתאים יותר. וכמאמר רבי נחמן בעצמו: ”כמו שאתם רואים אותי, אף-על-פי-כן, אם הייתי עכשיו עובר עבירה גדולה ממש, לא הייתי נופל בדעתי כלל. רק הייתי איש כשר אחר העבירה כמו קודם, רק אחר כך הייתי עושה תשובה!” )עיין בפרק הבא(.
אמנם, טרם התאוששנו מההלם, מהדיכאון שגרמה נפילתנו, אזי איך נוכל לקלוט רעיונות נכונים? הלא במהרה ניתפס לאכזבה, לתסכול ונידרדר אל האשמה הבלתי נסבלת! החסידים מבטיחים לנו, שכל מחשבה שתמנע התחדשות זאת מאיתנו )אפילו תהיה בין החרטות הכי מוסריות( תיחשב לשלילית, לרעה.
מה שחשוב כרגע: לצאת מזה. קודם צריך להציל את העיקר, את החיים. את היתר, נראה מאוחר יותר.
בואו נהפוך את הדף ומיד. נגיד לה’: ”ברגע זה, אני מתחיל בפעם הראשונה לשרת אותך, להתקרב אליך!”
שיטה זאת היא כה חזקה, כה צלולה, כה אמיתית, שהיא מבטיחה לכל מי שמיישם אותה הצלחה מוחלטת. אם נאמצה אל ליבנו, נתחיל ליישם אותה על-אף כל רעיון אחר או הנחה, שירצו לסתור אותה, אט אט, היא תהפוך לרפלקס ולתגובה, עד כי בדומה לצדיקים הגדולים, ענקי הרוח, נהיה מסוגלים ”להתחיל” לחיות מחדש כמה פעמים באותו יום.

כל עוד לא נצליח ליישם תמידית את העיקרון הזה, ננסה לכל הפחות ליישמו במפנים החשובים של הזמן: בתחילת שנה חדשה, חודש חדש, שבוע או יום חדש.
היממה העברית מתחילה בכניסת הלילה, כצאת הכוכבים. לפני תפילת ערבית, הפותחת כל יממה, בואו נתרכז כמה רגעים ונאמר לעצמנו: ”יום חדש עומד להתחיל. הנני אדם חדש, שכרגע נולד ואתחיל לשרת את ה’. ריבונו של עולם, הריני מוסר בידך את כל היום הבא, את כל מחשבותי, שיחותי ופעולותי. יהי רצון שיתנהג הכל כרצונך!”
לא לשווא פסקו החכמים: ”הנוכרי שמתגייר דומה לתינוק שנולד”. כי בעצם, לא משנה באיזה שלב אנו נמצאים, בהתחלה ממש או כבר באמצע, חובתנו המשותפת היא לצעוד לעבר האמונה, דבר המתחיל מההתקרבות היסודית )כגון גר או חוזר בתשובה( ונמשך מדרגה לדרגה, עד אין חקר. זה מתאפשר אך ורק כאשר אנו מדמים את עצמנו לתינוק שזה עתה נולד.


חיים נקראים חיים רק כשנולדים מחדש בכל רגע. קיום עומד ושגרתי ייאבד מהר מאוד ממשמעותו וימנע מהאדם להגיע לתכליתו. כמה עירנות ותשומת-לב צריך כדי לתפוס את הרגעים העיקריים בהם, שליחותנו האישית מוצגת לפנינו... זה מתאפשר רק כשמתחדשים תמידית וכשלא נרדמים. לכן, אם אנו רוצים להצליח להפוך את קיומנו ליצירה בעלת ערך, עיקר מאמצנו הוא התחדשות בכל רגע.

”עבירה גוררת עבירה” )אבות(. ברגע שעושים שגיאה, מפעילים מעין תגובת-שרשרת שלילית. כדי להפסיק תנועה זו, הפתרון הטוב ביותר הוא לעשות מיד דבר טוב, מצווה. צחותה של מצווה זו תחתוך את החבל, שהיה מקשר בין השגיאה הראשונה לאותן הבאות אחריה.
לגבי מהות הקשר, הגורר את הרעות הבאות, כתב רבי נתן, שהינם האכזבה והדיכאון הנובעים מכל נפילה. אילו ידע אדם כיצד לחסום אותם, לא היה נמשך אחרי שום ירידה. התחדשות מיידית, כרפלקס מתאים לנפילה, תחסום לחלוטין כל תגובת שרשרת.
אל תחשבו, קוראים יקרים, לאור עצות אלו, שכוונתנו להתעלם מרעיון המצפון, האחריות והחרטה. ההיפך הוא הנכון: המטרה של מושגים אלה היא, לבטל את המסכים המפסידים בינינו לבין אבינו שבשמים ולחזור אל ה’, והיא תכלית ספר זה. אולם, היות וחזרה זו אפשרית רק אם לוקחים בחשבון את המצב האמיתי בו אנו נמצאים, בנוסף להשפעת הסביבה, העוברת כעת תקופה עכורה ומבולבלת, על כן אנו מציעים כאן שיטה המתאימה לדור זה. הפרק הבא יוקדש, אם כן, למושגי מצפון ואחריות. איפה, מתי ואיך ליישם אותם, כך שיהיו בונים !!!

תודה רבה , כל הכבוד , מאמרים כאלה חשובים מאוד.

תודה צדיקה שלי