***תודה וחיים*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

לעילוי נשמת חיים רפאל בר רחל ממן ז"ל

ותרד בתפרעה לרחץ על היאור ונערותיה הולכות על יד היאור ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה

שואל על כך רבי יצחק מוורקה: הרי בת פרעה לא ידעה שיארע לה נס מיוחד ושידה המושטת תתארך כמה וכמה אמות, ואם כן איך בכל זאת הושיטה ידה לדבר שאי אפשר להגיע בדרך הטבע?

העניין יתבאר על פי מעשה שסיפר מר זקני כמוה"ר רבי חיים חואטי טויטו זצ"ל, ושמעתיו מבנו אאמו"ר יוסף טויטו הי"ו ומעשה שהיה כך היה:

מסופר על רב גדול אחד, שנסע לשליחות תורנית באחת העיירות אשר מעבר לים, נבחרי הקהילה רצו כל אחד לארח את הרב, ולאחר שהוגרל הדבר, עלה כי גביר עשיר אחד יארח את הרב במשך השבוע שהרב ישהה בעירם.

והנה כאשר התגורר הרב בבית העשיר, הוא הבחין כי מארחו אינו יודע דבר וחצי בעניני התורה הקדושה. הוא החל לתהות על קנקנו ושאלו האם יש לו ידיעה מסוימת בדברי תורה? הלה ענה לרב כי אינו יודע דבר בעניני התורה כי מעולם לא לימדו אותו תורה.
לשאלת הרב, האם הוא יודע לפחות את נוסח ברכת המזון? ענה העשיר בשלילה, לאחר שיחה קצרה הבין הרב שיש לו עסק עם עם הארץ גמור אשר לא ידע צורתא דשמעתתא וכי הבור ריק אין בו מים!

ריחם הרב על היהודי ואמר לו רצונך שאלמדך משהו בתורתנו הקדושה, ענה הלה בשמחה, כשפניו צוהלות. אמר לו הרב: אני אלמד אותך את הפסוק הראשון של קריאת שמע שהוא יסוד גדול באמונתנו בשם יתברך. והחל הרב במלאכה, אך מהר התברר לו כי לא יהיה לו קל עם האדם הזה, כי לא די שאינו מכיר כלל את צורת האותיות, גם תפיסתו הקשה לא נותנת לו סיכויים טובים לזכור אף לא פסוק אחד בלבד.
הרב ישב שעות רבות עם מארחו המסכן במשך כל השבוע בו היה שוהה בכפר, ולאחר היגיעה הרבה הוא ראה שהכפרי סוף סוף זוכר את פסוק "שמע ישראל השם אלוקנו השם אחד" בעל פה. נפרד הרב מהכפרי לשלום כי היה עליו לשוב למדינתו אשר מעבר לים, ובירך אותו שיזכה לומר פסוק זה פעמיים ביום אחד בערב ואחד בבוקר כדי לקיים מצות עשה מן התורה של קריאת שמע ( ).

והנה כאשר החלה ספינתו של הרב להפליג והרב בתוכה, ניסה הכפרי לשנן שוב את הפסוק אשר לימדו הרב. אך אוי ואבוי הוא לא זוכר את התיבה האחרונה אם היא "אחד" או "אחר", החל הלה לרוץ לעבר הנמל בתקווה להפגש עם רבו על מנת שיוכל לברר את התיבה האחרונה אם היא "אחד" או "אחר".

והנה כאשר הגיע אל הנמל הוא שאל היכן נמצא הרב ואמרו לי כי הוא באוניה שכעת כבר יצאה, והוא החל לרוץ לעברה. הרב שהיה על סיפון האוניה ראה את הכפרי רץ לעברו ואינו מבחין כי פניו לכיוון הים העמוק, ניסה הרב להזהירו לבל יכנס בטעות לים הסוער, אך הלה חרף נפשו והוא בשלו להגיע אל הרב.

והנה זה פלא כשאר הגיע הכפרי לים, הוא המשיך כאילו שאין הים לפניו ומרוב רצונו העז ובטחונו כי ישיג את הרב, החל להלך בדרך פלאית על המים, בלי שגופו שוקע בתוככי הים. הרב עצר את נשימתו בראותו את מעשה הפלא הזה, ועוד הוא תוהה על הפלא הזה הגיע הכפרי בתעופה מופלאה עד מקומו, והוא שואל את הרב במרוצתו: כבודו יזכיר לי האם בסוף הפסוק צריך לומר "אחד" או "אחר"!

כששמע הרב את הסיבה בגינה הוא חרף נפשו להגיע אליו, ענה לו שחיוך משהו על פניו: ה"אחר" שלך חשוב יותר מה"אחד" שלי! שמרוב תמימותך ורצונך השלם לדעת את סוף הפסוק, עשה לך השם יתברך כמה וכמה ניסים בדרך פלאית כדי לעשות את מבוקשך, מה שאדם בחוסר תמימותו לא היה משיג.

רואים אנו מהמעשה הנ"ל, שכאשר רצונו של האדם עז ולבו תמים ושלם להגיע אל המטרה, אז משמיים מסייעים לו, אף אםצריך לדבר נס ודרך אל טבעית.

כן הוא הענין אצלינו, בתיה בת פרעה כאשר הושיטה את ידה לעזרה, היא היתה תמימת דעים ומלאה ביטחון בשל רצונה העז לעזור, לפיכך הקב"ה סייע לה אף שהיה צריך בשביל זה לעשות לה נס, כי כאשר האדם עושה דבר בלב שלם ובכוונה טהורה וצרופה, הוא יזכה לכך שהקב"ה יהיה בעזרו ויסייע בידו להשיג גדולות ונצורות מעבר לדרך הטבע.

חזקקק ביותררר תודההה רבהה

תודה רבהההה