***כמה חומשים לתורה?*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

זה ארוך אבל שווה נשמות..

משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב". (בבא בתרא דף יד עמוד ב).

מלבד פרשת בלעם ואיוב, (שהם נושא לעצמו), הוא כתב את ספרו.

ספר אחד.

אך אם הייתם נשאלים ע"י ילד, (מבוגר לא היה שואל שאלה "טפשית" שכזו), כמה ספרים יש בתורה?

אין ספק שהייתם עונים:

חמשה!

בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.

אולי הייתם מוסיפים:

לכל אחד מהספרים קוראים "חומש", כי הוא חלק חמישי משלם.

ואולי גם הייתם מציינים לגמרא, (קידושין דף לג עמוד א):

"שני חומשים שניתי לו בספר תהלים".

וברש"י:

"שני חומשים - שני חמישיות של ספר שניתי לו מדרש אגדותיו".

אולי. אם ידעתם מגמרא זו, אם לא, תדעו מעכשיו.


אך מה הייתם עונים לילד, באם הוא היה שואל:

למה לא קוראים לכל ספר "חומש", (בחולם).


ומה הייתם עונים אם הייתם נשאלים, מי היה זה שחילק את התורה לחמשה חלקים?

בין אם הייתם עונים, "אני לא יודע", או "משה רבנו", הייתם צודקים.


איש לא יודע, ויש שחושבים שהיה זה משה רבנו.

וכך כתב הרב יוסף אבן כספי ("משנה כסף", החוברת השניה, קרקא תרס"ו, עמוד 112, בראש ספר שמות):

"לא נדע באמת *מי היה ראשון להפסיק הפרשיות גם לעשות מהתורה חמשה חלקים*, ונכון מאוד שהיה משה עצמו מפי השם אז, ומאוד היה ראוי זה ההפסק בזה, ועם כ"ז נכון הוא...".

השאלה שבה הוא דין היא: אם בראשית ושמות הם שני ספרים נפרדים, מדוע פתיחת ספר שמות היא ב"ואלה"- ב"ו" החיבור, שאלה שדנו בה גם פרשנים אחרים, ראו רמב"ן שמות פרק א, פסוק א:

"טעם ואלה שמות - ... ואותו הפסוק בעצמו הוא שהחזיר בכאן, כי אף על פי שהם שני ספרים, הספור מחובר בדברים באים זה אחר זה, ... וכענין הזה בספר דברי הימים וספר עזרא, ... ואותם שני פסוקים בלשונם החזיר בראש ספר עזרא לחבר הספור, אלא שהיו שני ספרים, השלים הראשון במה שהיה קודם בנין הבית והספר השני מעת הבנין. וכן הדבר בשני הספרים האלה בראשית ואלה שמות".

בתרגום השבעים ובוולגטה, פתיחת ספר שמות היא בלא "ואו" החיבור.

אף אם לא נאמר ש"היה זה משה עצמו מפי השם" שחילק את הספרים, אין ספק, שבזמן המשנה היא היתה מחולקת, ולחלקים גם היו שמות משלהם:

במשנה שבמסכת מנחות (פרק ד משנה ג), מצאנו על שני ספרים ושמותיהם:

"שכל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר וכל האמור בתורת כהנים לא קרב במדבר".

האם האחד חומש "הפקודים", והשני חומש"תורת כהנים", או אחד חומש הפקודים והשני ספר תורת כהנים?

ובמשנה במסכת יומא (פרק ז משנה א), על חומש הפקודים:

"אומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן, ובעשור שב*חומש הפקודים*".

וברש"י שם: "שבחומש הפקודים - ספר וידבר שמתחיל במנינן של ישראל...".

[הרב מנחם כשר כותב ב"מילואים לתורה שלמה", חלק ח סימן א, שעיקר שמות חמשת חומשי תורה, הוא על שם מילהם הראשונות של הספרים ולא התוכן", והוא גם כותב, ששמו של הספר הידוע לנו כספר "במדבר", היה נקרא במקורו "וידבר", וכפי שהוא ברש"י כאן, וברש"י יומא (דף עד עמוד א): "שאר סיפרי - דלאו תורת כהנים, ספר וידבר ואלה הדברים", ואילו שמות הספרים המתארים את תוכנם, כגון: "ספר הישר", (בראשית או במדבר, ראו תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י , ספר הברית", ראו מכילתא דרבי ישמעאל יתרו פרשה ג, "תורת כהנים","הפקודים", ו"משנה תורה", היו רק שמות נטפלים, אבל עיקר שמותיהם היו המלים הראשונות של הספרים"].

"חומשים" סתמיים ללא שם, נזכרים גם בבריתא:

"תא שמע: גוללין ספר תורה במטפחות חומשין, וחומשין במטפחות נביאים וכתובים, אבל לא נביאים וכתובים במטפחות חומשין, ולא חומשין במטפחות ספר תורה". (מגילה דף כז עמוד א).

ובתוספתא:

"נותנין תורה על גבי תורה וחומשין על גבי חומשין תורה וחומשין על גבי נביאים אבל לא נביאים על גבי תורה וחומשין מכרכין תורה במטפחות תורה וחומשין במטפחות חומשין תורה וחומשין במטפחות נביאים אבל לא נביאין במטפחות תורה וחומשין". (מגילה (ליברמן) פרק ג הלכה כ).

"ספר עזרא שיצא לחוץ מטמא את הידים ולא ספר עזרא בלבד אלא אפילו נביאים ו*חומשים* וספר אחר שנכנס לשם מטמא את הידים". (כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ה הלכה ח).


כמה חומשים היו?

אף שבמשנה מצאנו רק על שני ספרים ושמותיהם:

"תורת כהנים"=ויקרא, ו"חומש הפקודים"=וידבר/במדבר, הרי אם "חומש" פירושו חמישית, הרי ניתן להבין שמזמן המשנה היתה התורה מחולקת לחמשה חלקים.

חלוקת התורה לחמישה ספרים, שכל אחד מהם היה נקרא "חומש", מופיעה בפירוש לראשונה בתלמוד הירושלמי, במאמר אגדה, (סנהדרין פרק י הלכה א):

"דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים", (קהלת פרק יב פסוק יא)... "וכמסמרות נטועים", כמה מסמרים יהו בו? רבי יוחנן אמר *חמשה כנגד חמשה חומשי תורה*"!

גם "חמשת חומשי התורה" המופיעים גם בתלמוד הבבלי, הם במאמרי אגדה:

"שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה". (מגילה דף טו עמוד א).

"זה שיודע לישא וליתן בחמשה חומשי תורה". (חגיגה דף יד עמוד א).

"אלמלא (לא) חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה". (נדרים דף כב עמוד ב).

"מלמד שעבר עכן על חמשה חומשי תורה". (סנהדרין דף מד עמוד א).

במסכת שבת (סוף דף קטז עמוד א), אנו מוצאים, שישנם בתורה "ספרים", שאינם "חומשים":

"תנו רבנן: "ויהי בנסע הארן ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה.

רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו".

"כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: חצבה עמודיה שבעה - אלו שבעה ספרי תורה. כמאן - כרבי". ("דפרשה זו ספר לעצמו, נמצא שלמעלה ספר לעצמו [ושלמטה ספר לעצמו], הואיל וזה מקומה נמצא ספר וידבר נחלק לשלשה ספרים. רש"י בד"ה שבעה ספרי תורה).

לדברי גמרא זו, היה זה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן שחילק את ספרו האחד של משה, לשבעה ספרים, ללא כל זכר ל"חומשים", ורק רש"י היוצא מנקדות הנחה שישנם חמשה "חומשים", כותב, ש"ספר וידבר"=חומש במדבר מתחלק בחלוקה פנימית של שלושה ספרים.

בילקו"ש (תולדות רמז קיא), מופיעים גם "חמשה חומשי תורה" וגם "שבעה חומשי תורה":

"כמה בארות חפר יצחק אבינו בבאר שבע ר' יהודה ברבי סימון אמר ארבעה כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר, ורבנן אמרין חמשה כנגד *חמשה חומשי תורה*, ... וידבר שהוא משלים ל*שבעה חומשי תורה*, והלא חמשה הן? בר קפרא עביד מן רישא דספרא דוידבר עד...".

וראו גם בילקו"ש משלי רמז תתקמד, (מאמר המופיע בויקרא רבה (מרגליות) פרשה יא ד"ה [ג]:

"בר קפרא פתר קריא בתורה, בנתה ביתה זו תורה שנאמר ה' קנני ראשית דרכו, חצבה עמודיה שבעה אלו שבעה ספרי תורה, ולא חמשה הם? בר קפרא עביד מרישיה דוידבר...".

גם בפירושו של רבנו נסים גאון (שבת סוף דף קטז עמוד א), אנו מוצאים "שבעה חומשי תורה":

"חצבה עמודיה שבעה - אלו שבעה חומשי תורה".

ולא כגרסתינו בגמרא:

"חצבה עמודיה שבעה - אלו שבעה ספרי תורה".

איך ייתכן ששבעה חמישיות יהיו ב"אחד" שלם?


בזוהר אנו מוצאים ששה חומשים בספר בראשית לבדו.

"בשית חומשי תורה בספר בראשית, חמשה אינון דאתקריאו חמשה חומשי תורה שתיתאה ספר בראשית אקרי ". ((זוהר - רעיא מהימנא כרך ב (שמות) פרשת משפטים דף קיט עמוד ב).

בפירושו על הזוהר "מתוק מדבש", (מכון "דעת יוסף", ירושלים תשס"ד), טוען הרב דניאל פריש שדברי הזוהר הם לפי דברי האומר, (שבת קטז א) ש"ויהי בנסוע במקומה נאמרה":

"תנו רבנן: ויהי בנסע הארן ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו".

האם פירושו של הרב פריש בזוהר מסתדר עם הגמרא הממשיכה:

"כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: "חצבה עמודיה שבעה" - אלו שבעה ספרי תורה. כמאן - כרבי.

לדברי הגמרא, האומר שישנם שבעה ספרים סובר כרבי האומר שויהי בנסוע היא פרשה בפני עצמה, ואילו לדבריו, מספר הספרים הוא ששה, מפני שויהי בנסוע היא פרשה בפני עצמה.

בהסבר דברי הזוהר קבלתי מחבר:

"וזה מה שכתוב בספר "הכתבים העבריים של בעל תקוני זהר ורעיא מהימנא", ההדיר והוסיף הערות אפרים גוטליב, ירושלים תשס"ג מאמר א עמ' 12:

"תפארת קו האמצעי כלול שתיהן ובו נשלם ידוד במקור: ה} שהוא עשר מאמרות עשר הדברות ששה חומשי תורה עם ספר בראשית"

ובהערות והסברים נאמר:

"ראה זהר ח"ב קיט ע"ב (רע"מ): 'בתורה דאיהו עשר אמירן דאתיהיבו מאת י' בעשר דברן באתין ה"ה בר' בשית חומשי תורה בספר בראשית, חמשה דאינון אתקריאו חמשה חומשי תורה, ו' בשיתאה ספר בראשית אקרי' (הנוסח לפי כ"י פארמה 623 ע"ב), וכן מדובר שם על גירסת הגר"א והפניה לספר התמונה לא ע"א, שלפיו יש שישה ספרין בעין ואילו ספר בראשית 'יכלול בשני ספרים'.

ומפנה גם לג' שלום, הקבלה וסמליה עמ' 81, שכתב:

"בעל ספר התמונה אומר בפירוש שספר אחד בתורה נהיה לבלתי נראה 'כי עבר תורתו ואורו שכבר היה' הוא [התמונה] גם מדבר על כך, שהפרק הראשון בספר בראשית הוא שריד שנשאר מן התורה השלמה שנתגלתה בשמיטת החסד ושנמנעה מאתנו. שמיטה זו שהיתה כולה אור ולא היה בה שום חושך, נרמזת בפסוק יהי אור ויהי אור, שחז"ל דרשוהו על 'אור שכבר היה'.

ע"כ דברי שלום.

והוא ממשיך ואומר, שהרעיון מצוי עוד עד החסידות ומביא את ר' לוי יצחק מברדיצ'ב על "תורה חדשה מאתי תצא".

ודומני שאפשר לקשור לכאן איכשהו גם את דברי ר' שלמה מולכו בספר המפואר הרומז ואומר יותר מרמז שהתורה בעבר היתה ללא שום חלוקה פנימית וזה מבוסס כמובן על דברי הרמב"ן אבל הוא מוסיף שאחרי חטא אדם הראשון חולקה התורה לפרשיות ופסוקים ומלים וכו', והוא רומז שבגאולה - שיש להסיק שהוא עצמו יביא אותה - עתידה התורה להתגלות שוב כבראשונה וכל הסודות יתגלו ויתפענחו".

בס"ד

תודה, קראתי חלק

קראתי בסביבות חצי , תודה