***שבעה דברים בבסיס התשובה*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד


שבעה דברים בבסיס התשובה

ואחר שיעלה בלב האדם לעשות תשובה, לא יוכל לעשות תשובה שלמה אם לא ישים על לבו שבעה דברים:

הראשון - שידע מעשיו ויכירם כולם, אם אדם שלא הורגל לקיים המצוות מנעוריו ועשה כל ימיו עבירות, וכמה בני-אדם סבורים שאין אדם נקרא בעל-תשובה אלא-אם-כן בא על אשת איש או על גויה, או יוצא לתרבות רעה, וכיוצא באלו מעבירות גדולות, אבל בשאר עבירות אין יודעים לשוב עליהם; וזה אינו כן, כי על כל מה שהזהירו רבותינו עליו, הוא יותר חמור מדברי-תורה, כי כל העובר על דברי חכמים - חייב מיתה (ברכות ד, ב), וכל מי שעובר על דברי-תורה או על דברי חכמים צריך לשוב.

ועתה שמע בני, כי רוב העולם אין נזהרים מדברים בטלים ומלהסתכל בנשים ומלדבר עימהם שלא לצורך. גם לא נזהרים להתפלל בכוונה ומלדבר בבית-הכנסת ומשחוק ומקלות-ראש. גם לא נזהרים בצדקה לתת למי שהגון לו, ולאמץ הלב ולקפץ היד, ולדבר דברים קשים לעניים. גם לא נזהרים משבועת חינם ולקלל חברו או עצמו בשם, והזכרת שם שמים לבטלה או במקום שאינו טהור או בידים שאינן נקיות, וביטול תלמוד-תורה כנגד כולם.
גם לא נזהרים מקנאה ושנאה ולשון הרע וגאווה וכעס ומכל המידות האמורות בספר הזה. גם לא נזהרים בענייני קיום המצוות התלויים במעשה, כגון נטילת-ידים, ומענייני נזיקין בין אדם לחברו, ומקיום שבת כדין. ורבים נכשלים בזה, כי דבר פשוט הוא מאוד - מי שאינו בקי במצוות נכשל בהרבה מקומות. וכהנה עושה אדם עבירות כל ימיו ולא מרגיש.

לכן צריך זה השב לידע העבירות שעשה. ואיך יכול האדם לדעת? ילמד המצוות, ויבין בכל מצווה ומצווה מה חסר ממנה שלא קיים ובמה עבר. ואם לא ידע במה עבר - איך יתחרט? אלא-אם-כן [ילמד המצוות, ואז] ידע העבירה שיתחרט עליה, כמו שאמר הכתוב: "כי פשעי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד" (תהילים נא, ה).

השני - אפילו כשהוא יודע עבירות שעשה, לא יתחרט עליהם אם לא ידע בודאי רעת העבירות שעבר, כי אם יחשוב: מה בכך אם נהניתי מן העולם הזה בלא ברכה, או אם ביטלתי מן התורה? אין זה דבר רע כל-כך! מי שחושב כך לא יתחרט ולא ישוב בלב שלם, אלא צריך לחשוב: אין שום דבר רע בכל העולם כמו מי שאינם חושש על מצוות המלך המרומם, קל-וחומר ממלך בשר-ודם: העובר על צוויו, כמה הוא דבר רע.

השלישי - צריך החוטא לידע ולהאמין מעומק הלב, שיש לו גמול ועונש בדינים קשים על העבירות שעשה, ואם לא ידע זה - לא יחוש לשוב. אבל אחר שיברר אצלו העונש, אז ישוב ויתחרט, ויבקש מאת האל המהולל מחילה, כמו שנאמר: "סמר מפחדך בשרי, וממשפטיך יראתי" (תהילים קיט, קכ).

הרביעי - צריך שידע החוטא, שכל עבירותיו שעבר כל ימיו, עבירות גדולות וקטנות, וכל המחשבות הרעות ודברים בטלים, וכל ענייניו מקטן ועד גדול, הכל כתובים בספר, ואין שכחה לפני השם יתעלה, דכתיב: "הלא הוא כמוס עמדי, חתום באוצרתי" (דברים לב, לד), ואומר: "ביד כל אדם יחתום" (איוב לז, ז); כי אם יחשוב שיש שכחה לעונותיו, לא יתחרט ולא יבקש ממנו עליהם מחילה, כי רבים חושבים, בשביל שהקדוש-ברוך-הוא מאחר לפרוע העבירות, שישתכחו ולא יבוא לדון עליהם, כמו שנאמר: "אשר אין נעשה פתגם, מעשה הרעה מהרה, על-כן מלא לב בני-האדם בהם לעשות רע" (קהלת ח, יא).

החמישי - שידע באמת שהתשובה היא רפואה שלמה לעבירות, כי החולה שאינו מאמין ברפואה שעושים לו שהיא תרפא אותו, לא יחוש לאכול הרפואה או לשתות המשקה, אבל כשהוא יודע בודאי תועלת הסם והמשקה, אז יתאווה לסבול מרירות הרפואה; כך כשידע בודאי תועלת התשובה, אז יתאווה להגיע אל מעלות התשובה.

השישי - צריך לחשב בלבו הטובות שעשה לו הבורא יתברך מעודו ועד היום הזה, והיה לו להודות עבור הטובות, וזה לא עשה, אלא עבר מצוותיו. ויש לו לשקל עונש העבירה כנגד המתיקות, ושכר המצווה כנגד צערה בעולם הזה, כמו שאמרו חכמים: הוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרע, ושכר עבירה כנגד הפסדה (אבות ב, א).

השביעי - צריך שידע להתחזק מאוד ולסבול סבל גדול להימנע מן הרע אשר הורגל בו, כי זה דבר פשוט מאוד, עבירה שהורגל בה כל ימיו, שהיא דומה לו להיתר (יומא פו, ב), וקשה לו מאוד לפרש ממנה. ועל-כן צריך אדם חיזוק גדול וגדרים גדולים לפרש ממה שהורגל, וצריך הסכמה גדולה בכל לבו ובכל נפשו להימנע. ויסיר ההרגל מלבו כאלו לא הורגל, וירגיל וימאס בלבו הרעות, כמו שנאמר: "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם" (יואל ב, יג). וכשהחוטא קובע בלבו אלו השבעה עניינים, אז הוא קרוב לדרך התשובה.

והנה מדרגות רבות לתשובה, ולפי המדרגות יתקרב האדם אל השם יתעלה. ולעולם אין הנשמה טהורה בטהרה שלמה, שיהיו העונות כלא היו, אלא אחר שיטהר האדם את לבו; כמו בגד המטונף, אם יכבס אותו מעט, אז יעבר הטינוף, אבל רשם וכתם יישאר בו, אבל לפי רוב הכיבוס יתלבן לגמרי. וכן כתיב: "הרב כבסני מעוני" (תהילים נא, ד). לכן תכבס לבך מן העון, דכתיב: "כבסי מרעה לבך ירושלים" (ירמיה ד, יד).

בס"ד

תודהה נשמה אשרייך!!!