***סיפורי ניסים של קריאת תהילים*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

הסיפורים שלהלן הם סיפורים על ניסים בזכות קריאת תהילים בקבוצה , אבל כמובן שניתן להתחזק בזה על מעלת וכוח התהילים.
סיפורים מהחיים בזכות קבוצות התהילים
בבוקר יום ראשון קייצי עמדה אחת הנשים בעיירה הדרומית,אופקים, ותלתה כביסה. בעודה שקועה במחשבות, לכדו לפתע עיניה, פעוט בן שנתיים בערך מסתובב לבדו, ומתקרב לכיוון הכביש הראשי.
מבט חטוף הספיק לה כדי לקלוט שאין אמא, אבא או אחות בסביבה והפעוט פשוט לבדו. בזריזות סגרה את החלון נעלה נעלים ורצה החוצה. בדקות הספורות הללו הספיק הילד להגיע לכביש הראשי, משיכת יד בשבריר שניה וכח של תהילים הוציאו את הילד כמעט מתחת גלגלי המשאית. ברור במשטרה שעשתה אותה אשה כשהפעוט בזרועותיה, התברר שהאמא מחפשת את הילד כבר שעה, ולא עלה על דעת איש לחפשו באותה שכונה מרוחקת.
ואז התברר עוד יותר גדלו של הנס, איך פעוט בן שנתיים,חצה כבישים, עבר שכונות בשעת בוקר סואנת ולא נפגע! נס? כח של תהילים? אנו רק יודעות שבאותו שבוע החלה קבוצת תהילים לפעול באזור ואימו של הפעוט ביניהם.

***
ועוד סיפור על אחת מנשות אופקים, גם היא שותפה
לקבוצה האומרת תהילים.
באחד הימים, הצטרפה לרכב הנוסע לעיר אחרת. במרכז העיר נעצר הרכב בתחנת דלק, לתדלוק לקראת הדרך הארוכה. הנהג יצא והאשה ישבה בשלווה באוטו, אינה מודעת כלל לעובדה כי המנוע מתחיל לבעור בפנים בגלל תקלה כלשהי. נהג משאית דלק שעצר זה עתה
לידה, קלט בזוית העין את מראה העשן העולה מן הרכב, בו ישבה האשה, מיד הרחיק את רכבו מן הסעה. "להתרחק! להתרחק!" צעק אל האשה "האוטו מתלקח!", לא עברו שניות ספורות והמנוע התפוצץ. רק בדרך נס איש לא נפגע. צמרמורת, חיל ורעדה עברו בליבה של האשה בחושבה מה יכול היה לקרות אילו...

***
אסונות ומחלות - לא תמיד טורחים להכין אותנו לקראת בואם. לפתע אנו עומדים מולם. כך קרה למשפחה אחת, שקרובתם (מספרת המעשה) גרה בעיר קרית ספר.
אבי המשפחה קבל לפתע דום לב. אדם צעיר, אבא לילדים, בריא לחלוטין. לפתע אסון כזה! המשפחה היתה בבהלה מיד התכנסו כולם ועוד באותו הלילה בבית החולים קראו ביחד את כל ספר התהילים. ומן העבר השני בקרית ספר קרובת המשפחה אמרה תהילים עם קבוצתה לרפואתו - תגבורת כח. בבוקר התעורר האב, להפתעת הרופאים. ולאט לאט החלים. היום.
הוא בביתו. בריא ב"ה!
***
כל יום שלישי בשעה 5.00 אחה''צ מתכנסת קבוצת נשים באחת מרחובות אבני נזר, שבקרית ספר ואומרות תהילים בצותא. ההרגל יש בו כח דחיפה עצום , אך יש בו גם חסרון, הוא מעמעם לעיתים את האור, מקרר את ההתלהבות. והנה שלח ד' ילד קטן אחד כבן 6 שהזכיר לקבוצה מה הוא כח של תהילים. ''אמא'', בקש יום שלישי אחד הילד, ''גם אני רוצה להגיד אתכן ביחד תהילים, אבל אני מתבייש, כולן נשים ואני בן, שמרי לי חוברת אחת שאוכל גם אני להגיד''. האם התרגשה והבטיחה לשמור לו חוברת. קבוצת הנשים התכנסה כדרכה וקראה את ספר התהילים. כשסיימו כולן ועזבו את הבית הגיע שוב אותו ילד, ישב במתיקות יהודית וקרא פרקי תהילים. אח''כ כדרכם של ילדים יצא לשחק עם חבריו.
בחוץ במגרש החניה הסמוך לכביש, בקש מחברו להשאיל לו את אופניו.
אומנם האופנים היו גבוהים ממדותיו, והרגליים בקושי הגיעו לפדלים, אך מי שם לב לזוטות כאלה, והילד רכב לו להנאתו.
לפתע, הרגיש שהוא מתקרב במהירות לכביש, אך לא הצליח בשום אופן לעצור, משמאל בכביש מתקרב רכב, הילד מבוהל, גדול דיו כדי לקלוט את הסכנה, אבל הרגליים לא מגיעות לפדלים והאופנים ממשיכו לנסוע הישר לתוך הכביש.
באותן דקות באותו מקום, פעוט אחר קפץ קפיצות קטנות מן המדרכה לכביש ומן הכביש למדרכה, אמנם הוא היה סמוך למדרכה ולא היה בזב ממש סכנה, אבל הנהג שבא משמאל קלט את הפעוט המקפץ והיה דרוך, האט רכבו ומבטו לעבר הפעוט, רק מטרים ספורם לפני שהגיע ברכבו לילד רוכב האופנים (היה כבר באמצע הכביש)
קלטו אותו עניו (את הילד רוכב האופנים) ועצר בחריקת בלמים.
רוכב האופנים ניצל בנס. מה היו אומרים ב''רחוב'' לולא האט הנהג רכבו בגלל הפעוט המקפץ בצד, מי יודע אם היה מצליח לעצור במרחק כה קצר. אבל אנו אומרים: בזכות התהילים!. ד' פשוט רצה להראות לנו שהכל הכל זה נס ואין טבע ומקרה כלל.