***יא"צ ר' אהרון רוקח מבלעזא זצ"ל *** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

רבי אהרון רוקח ( ה'תר"מ , 1880 - כ"א אב ה'תשי"ז 18 באוגוסט 1957 ) היה ה אדמו"ר הרביעי מ בעלזא .
תוכן עניינים [ הסתר ] 1 קורות חייו 1.1 פטירתו והלווייתו 2 דרכיו [ עריכה ] קורות חייו הרב אהרן רוקח נולד בחודש אלול שנת ה'תר"מ (1880) כבן בכור לאביו הרב יששכר דב רוקח , האדמו"ר השלישי בשושלת בעלזא, ולאמו הרבנית בתיה רוחמה רוקח נכדת הרב אהרן טברסקי מ צ'רנוביל . בגיל צעיר התייתם מאמו וגדל בצל סבו הרב יהושע רוקח . בגיל 14 התארס עם הרבנית מלכה בת דודו רבי שמואל מ סקאהל בן רבי יהושע מבעלזא וחתן רבי מנחם מענדל מ ויזניצא וב ב' באדר ה'תרנ"ח נישא לה. ה שידוך נסגר עוד בחיי סבו רבי יהושע מבעלזא ובעידודו. נולדו לו מס' בנים ובנות: רבי משה - חתן רבי פנחס שלום מוולברום נכד רבי שלום רוקח ו החוזה מלובלין , רבי ישראל - חתן רבי אליהו חיים מסקאהל נכד רבי שלום רוקח. בתו הרבנית איידעלע אשת חתנו ר' משולם ישעיה זושא טברסקי בן רבי פנחס מאוסטילא חתן רבי ישכר דב רוקח. הרבנית רבקה מרים אשת רבי שמואל פרנקל בן ר' אברהם יושע העשיל פרנקל מ הובניב נכד רבי שלום רוקח הרבנית מירל אשת חתנו רבי יודא ווגשל מ לבוב נכד רבי שלום רוקח ורבי אלימלך מליז'נסק , בעלה השני היה ר' משה אליקים בריעה ז"ק. הרבנית שרה ברכה אשת רבי ישראל רוזנפלד בן רבי נפתלי שמואל צבי מ קאמינקא . אברהם יושע העשיל - נפטר בצעירותו. אלעזר מנחם נחום - נפטר בצעירותו רבי אהרן איבד את כל משפחתו ב שואה . בשנת ה'תש"ג ( 1943 ) חולץ מ גטו בוכניה , ליד קרקוב , תמורת ממון רב, ביחד עם אחיו הרב מרדכי רוקח מ בילגוריי , אביו של האדמו"ר הנוכחי הרב יששכר דב רוקח . ב פסח שני ט"ו ב אייר ה'תש"ג ( 1943 ) הגיע ל הונגריה , התיישב ב בודפסט למשך שמונה חודשים עד כ"ד בטבת ה'תש"ד ( 1944 ), משנודע לו שה גסטאפו עוקב אחריו ודורש מממשלת הונגריה את הסגרתו בחזרה לשלטונות ה נאציים עזב במהירות את הונגריה וביום ט' בשבט ה'תש"ד ( 1944 ) הגיע יחד עם אחיו ל ארץ ישראל . האדמו"ר התיישב ב תל אביב והקים מחדש את חסידות בעלז בארץ ישראל, תחילה בתל אביב, ואחר כך ב ירושלים , בני ברק ו חיפה . (לימים התרחבה החסידות לערים נוספים בישראל, כ אשדוד , בית שמש , טלז סטון , בית חלקיה ולאחרונה ב רמות ). בקיץ, מערב חג השבועות עד אחרי חגי תשרי, היה שוהה בירושלים, עד שנת ה'תשט"ו ( 1955 ) בשכונת קטמון , ומאוחר יותר ברחוב אגריפס ליד ישיבת בעלזא. בשנת ה'תש"ט ( 1949 ) נישא בשנית לרבנית חנה אלמנת האדמו"ר מ בערגסאז שנרצח בשואה. בעת נישואיהם היו לרבנית בן ובת מ בעלה הראשון והאדמו"ר הפך לאביהם החורג. הבן הוא הרב אברהם אלתר פולק האדמו"ר מברגסז- פתח תקוה (נפטר כ' אלול, תשס"ו - 2006 ), הבת היא הרבנית בילא חיה אשתו המנוחה של הרב מנחם מנדל מנדלזון רב ה מושב החרדי קוממיות (אשר נפטרה בדיוק ביום פטירת אביה החורג, כ"א באב, תשנ"א - 1991 ). [ עריכה ] פטירתו והלווייתו בליל שבת פרשת עקב כ' ב אב ה'תשי"ז ( 1957 ) השמיע האדמו"ר לחסידיו משא תורני כהרגלו מדי ליל שבת, בין השאר אמר: "כשאבא או רבי נפטר מהעולם, אם בניו או תלמידיו ממשיכים להתנהג בדרך הטוב שהוא לימד אותם, הם מרבים את שכרו של האבא או הרבי ב עולם העליון ". דבריו אלה התפרשו מאוחר יותר על ידי החסידים כ צוואה מפורשת של הרבי. בגמר המשא חש האדמו"ר שלא בטוב, נכנס למיטתו ביקש מים לשתות ובירך ברכת " שהכל נהיה בדברו " שלאחריה הפסיק לתקשר עם הסביבה. משהבחינו משמשיו בהתדרדרות מצבו העבירו אותו לבית חולים שערי צדק ששכנה אז ברחוב אגריפס מול בית מדרשו של האדמו"ר, אבל המצב המשיך להתדרדר וב מוצאי שבת כ"א באב ה'תשי"ז ( 18 באוגוסט 1957 ) בשעה 03 :55 לפנות בוקר בקעו זעקות שבר נוראות ו קריאת " שמע ישראל " מפיות האנשים אשר שהו בחדר האדמו"ר בבית החולים, והאלפים הרבים שהתקבצו בינתיים מסביב לבית החולים הבינו שהאדמו"ר שבק חיים לכל חי . הלוייתו התקיימה למחרת, בצהרי יום ראשון, נטלו בה חלק רבבות יהודים מכל השכבות והזרמים: חרדים , דתיים , מסורתיים ואפילו חילונים ומכל ערי הארץ. בדיווחי העיתונים הודגש ש: "ירושלים טרם ראתה הלוייה בקנה מידה כזאת, וכוחות משטרה רבים נדרשו להשליט בה סדר". במקביל נערכו " הספדים " בבתי הכנסת בריכוזים החרדיים ברחבי העולם, בין השאר ב בלגיה , אנגליה , ארצות הברית ו קנדה . הוא נטמן ב בית העלמין " הר המנוחות " בירושלים, וקברו מהווה מוקד משיכה לציבור החרדי אשר מבקרים שם בהמוניהם במשך כל השנה כולה, ובפרט ביום ה' יארצייט ' - כ"א באב, אז עולים לקברו אלפים מכל הארץ. [ עריכה ] דרכיו נודע בכך שהוא ממעט לאכול ומידה זו הפכה לסמלו עם הזמן. טען כי ניתן לעבוד את ה' עבודה נעלה יותר על ידי אי- אכילה, למרות שהעבודה שנעשית תוך כדי אכילה נעלה יותר מכיוון שניתן לא לאכול זמן רב יותר. היה ידוע בכך שאינו מסוגל לשמוע רע על שום יהודי. מספרים שעל כל רכב שהיה נוסע ב שבת היה קורא "מזל טוב, מזל טוב" שהרי בוודאי הוא נוסע עם יולדת ל בית החולים . רבי אהרון רוקח תמך ב חזית הדתית המאוחדת ב בחירות לכנסת הראשונה . כשאחד מחסידיו אמר שהתאחדו יהודים וגויים ביחד (וכוונתו ב"גוים" הייתה ל דתיים לאומיים ), נזדעזע והורה לו ליטול את ידיו שלוש פעמים, ולחזור ולומר שיהודים עם יהודים התאחדו. מספר פעמים ציווהו ליטול את ידיו ולומר את הדברים כראוי, ולבסוף הזהירו שלא לומר שוב את דבריו הקודמים.

יא"צ (תאריך הילולא): כ"א באב
קבור: בהר המנוחות בירושלים
תפילה: על ציונו אומרים את כל יום חמישי בספר התהילים.