***בעל התניא-אדמו''ר הזקן - רבי שניאור זלמן*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

אביו: ר' ברוך.
אמו: הרבנית רבקה.
אשתו: הרבנית סטערנא (בת ר' יהודה ליב סגל ומרת ביילא).
בניו: ר' דובער (אדמו"ר האמצעי), ר' חיים אברהם ור' משה.
בנותיו: הרבנית פרידא (בעלה ר' אליהו), הרבנית דבורה לאה (בעלה ר' שלום שכנא) והרבנית רחל (בעלה ר' אברהם).
נכדו: ר' מנחם מענדל (אדמו"ר הצמח-צדק).
סבו: ר' שניאור זלמן (מצד אביו), ר' אברהם (מצד אמו).
אחיו: ר' יהודה ליב, ר' מרדכי ור' משה.
אחותו: הרבנית שרה (בעלה ר' ישראל קאזאק).
מוריו: ר' ברוך (אביו), ר' ישכר בר מלובביץ ור' דובער (המגיד ממעזריטש).

ר' ברוך והרבנית רבקה נישאו ביום שישי י"ז אלול ה'תק"ג. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם אב ה'תק"ד אל הבעש"ט, כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש"ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. ביום ההולדת שלו - י"ח באלול, ערך הבעש"ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך: למועד הזה ממש אתם חובקים בן. שנה לאחר מכן, ביום הרביעי י"ח אלול ה'תק"ה ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – ר' שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשתי אורות של התורה: הנגלית והחסידות.
ביום הכיפורים שנת ה'תק"ו נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, קיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד והבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 י"ח אלול ה'תק"ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש"ט. מייד לאחר שהבעש"ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו "סבא".
ביום ט"ו בכסלו ה'תק"י בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.
מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי השל"ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש"י, ראב"ע ורמב"ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!
בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר מצווה בשנת ה'תקי"ח הוכתר בתארים גאון, תנא ופליג ובגיל 18 סיים ללמוד את כל התלמוד עם נושאי כליהם, ספרי ראשונים ואחרונים.
לאחר נישואיו, שהתקיימו ביום שישי י"ב מנחם אב ה'תק"כ היה סמוך על שולחן חותנו בוויטבסק. לאחר פסח שנת ה'תקכ"ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי בווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע למעזריטש ללמוד תורה אצל המגיד, ר' דובער. למד בחברותא עם ר' אברהם המלאך (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "שולחן ערוך הרב". כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך ר' שניאור סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה דאצילות בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב"ד (חכמה – בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.
עבר לליאזני ולאחר הסתלקות המגיד בשנת ה'תקל"ג נבחר לנשיא חסידי חב"ד. יחד עם ר' מנחם מענדל מוויטבסק נסע בשנת ה'תקל"ד לפגוש את הגר"א מווילנה, אך הגר"א לא קיבלם. אדמו"ר הזקן חיבר 10 ניגונים: אבינו מלכנו, א-לי אתה ואודך, ארבע בבות (אותו מנגנים בזמנים קבועים בלבד, בעת הובלת חתן וכלה לחופה וכדו'), בני היכלא, כאייל תערוג, לכה דודי, ניגון דבקות ראש השנה, ניגון דבקות שבת, צאינה וראינה, קול דודי.
נאסר פעמיים עקב מלשינות המתנגדים לחסידות. בראשונה יצא לחירות ביום שלישי י"ט כסלו שנת ה'תקנ"ט לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק "פדה בשלום נפשי". במאסר השני בשנת ה'תקס"א לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי של חנוכה.
בשנת ה'תקע"ב כ"ט מנחם אב, נאלץ לעזוב עם משפחתו את ליאדי. ברח לתוך רוסיה, ביודעו כי נפוליון רודף אחריו וציווה להעלות באש את ביתו על כל תכולתו. ביום שישי י"ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות ה'תקע"ג. משם הובא לקבורה בעיר האדיטש.
מספריו:
• אגרות קודש.
• אתהלך לאזניא.
• ברכות הנהנין.
• הלכות תלמוד תורה.
• התניא: בו מוסברים פנימיות התורה
• ליקוטי תורה: על פרשיות השבוע, החגים ושיר השירים.
• מאמרים: תקס"ב (2 כרכים), תקס"ג (2 כרכים), תקס"ד, תקס"ה (2 כרכים), תקס"ו (2 כרכים), תקס"ז, תקס"ח (2 כרכים), תקס"ט, תק"ע, תקע"א, מאמרים הקצרים, מאמרים לפרשת השבוע (2 כרכים), עניינים, מאמרז"ל, נביאים, כתובים (2 כרכים) ומאמרים מלוקטים.
• סידור.
• שולחן ערוך הרב (5 כרכים).
• תורה אור: על פרשיות השבוע.