*** פרשת שבוע- נח *** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

פרשת נח
מעינה של תורה

בס"ד

''אלה תולדות נח נח איש צדיק'' (ו - ט)

תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. (רש''י).

היהודי הקדוש מפשיסחה היה אומר: כל אדם רגיל לטעון, כי איננו עמל ויגע אלא בשביל בניו, שיגדלו ויהיו יהודים טובים ובני תורה. כאשר הבנים הללו מתבגרים, שוב אינם נותנים דעתם על עצמם וטוענים אף הם, כי כל עמלם ויגיעם אינו אלא בשביל בניהם. אי לזאת, כבר הייתי תאב לראות את הבן הראוי לשמו...
לפיכך אמר הכתוב: ''אלא תולדות נח, נח'' – נח לא הזניח את עצמו, כדי לפעול רק בשביל בניו, כי אם ראה גם את עצמו כבן ושקד על עליית עצמו. הוא הוא אשר היה הבן הראוי לשמו, אשר הבין כי גם עליו מוטלת החובה לעבוד את האלוקים. וזהו פירושם של הדברים: ''תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים'' – הצדיקים רואים במעשיהם הטובים כאילו הם בניהם... (בית יעקב מהה''צ ר' יעקב אהרן ז''ל מאלכסנדר).
הגאון רבי יושה בר מבריסק ז''ל היה אומר: כל ימי הייתי שואף, שלא אזדקק לזכות של ''ברא מזכה אבא''... (חיי מוסר).



''נח איש צקיד היה בדרותיו'' (ו-ט)
יש להקשות, להלן נאמר: ''כי אותך ראיתי צדיק בדור הזה'' (ז-א) ולא נאמר עוד ''תמים''?
ברם, כידוע חי נוח בדור המבול וההפלגה. דור המבול היה מושחת מבחינה מוסרית – ''כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ'' – והניגוד לכך הוא המושג ''צדיק'', (כשם שזכה יוסף לתואר צדיק, כיוון שהיה נזהר בעניין זה). ואילו דור ההפלגה היה מושחת מבחינת אמונה, כפי שאומרים חכמינו שאמרו אנשי דור ההפלגה: ''נעשה קרדומות ונעלה לשמים ונלחם עמו'' – והניגוד לכך הוא המושג ''תמים'' – ''תמים תהיה עם ה' אלוקיך''.
לפיכך, כאשר הדברים אמורים בתולדות חייו של נח בכלל – ''אלא תולדות נח'' – כי אז מספרת התורה, שגם בשני הדורות בהם חי נח – ''בדורותיו'' – היה יוצא מן הכלל; בדור המבול היה ''צדיק'' ובדור ההפלגה היה ''תמים''.
ואילו להלן, אין הדברים אמורים אלא ''ב ד ו ר ה ז ה'' - בדור המבול בלבד – ולכן נאמר רק ''צדיק'', שהוא ניגודו של דור זה... (בשם רבינו מהר''י קארי ז''ל)
הגמרא מפרשת את המילה ''תמים'' – ''תמים בדרכיו'' (עבודה זרה ו: ) ורש''י מפרש שם: ''עניו ושפל רוח''.
יש להבין מה טעם מציין המושג ''תמים'' דוקא את מידת הענווה? ויש לומר, משום שאמרו חכמינו: ''האי מאן דיהיר בעל מום הוא'' (מגילה כ''ט), ואם הגאווה מהווה מום, הרי העניו ושפל הרוח הינו ''תמים''... (מפי הרב מעיר חדש בוורשה זצ''ל).
''תמים בדורותיו'' – נח נשאר עניו ושפל רוח בעיני עצמו, אף על פי שהיה צדיק אחד בדור של רשעים, משום ש''את האלוקים התהלך נח'' – בזוכרו תמיד בגדלות הבורא וממילא מעשיו לא היו נחשבים בעיניו; אם כי לגבי בני אדם היה צדיק, מכל מקום היה מעמיד תדיר את צדקותו ביחס לאלוקים, לפיכך נשאר תמים-עניו ושפל רוח בעיניו... (נועם מגדים).


להמשך הפרשה :
http://www.shofar.net/site/ARparasha.asp