חג הפסח- חג המצות F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

בטעם הדבר שחג החירות נקרא בתורה "חג הפסח" ו"חג המצות", הסביר מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, בהקדם משל: מלך אחד יצא עם שריו לצוד צייד בשדה, והנה לפתע ראה נער אחד רועה צאן מחלל בחליל בטוב טעם ובחכמה נפלאה, ניגש אליו המלך והחל לשוחח עמו, וימצאהו מלא בחכמה ותבונה ובשכל חריף, ויקחהו אליו הביתה, ויהי מאוכלי שולחנו, ובזמן קצר עלה ונתעלה עד שנעשה לשר האוצר מטעם המלך. והשר היה אהוב על אזרחי המדינה, כי בטבעו היה טוב ומיטיב לכל, והיה נותן הקלות במיסים וארנוניות, אך יתר השרים קנאו בו, והיו מוציאים דיבתו רעה באזני המלך, עד שהעלילו עליו שגנב מאוצר המלך. נאלץ המלך והזמינו לתת דין וחשבון על מעשיו ומצב קנינו ורכושו, השר בא לישיבת הממשלה, והסביר בטוב טעם, והוכיח בצורה נאותה את צדקת דרכיו. אולם שר המשפטים שהיה אויבו האישי של שר האוצר, פנה למלך בקריאה, ללכת עם כל השרים, ולערוך חיפוש מפתיע בביתו של שר האוצר, המלך נאות לכך, וילכו כולם יחד עם שר האוצר, ומיד הראה להם את כל ביתו, דירה מרוהטת בריהוט צנוע, ואין שם כל אוצרות כסף וזהב כאשר העלילו עליו אויביו.



והנה, ובדרך הילוכם מחדר לחדר, הביטו השרים על חדר אחד שהיה סגור ומסוגר, וישאלו את פי השר, ויתחנן בפני המלך לבל יפתחו את החדר, משום שנמצאים בו דברים אישיים של השר והוא נבוך להראותם לאחרים. אך המלך ציוה לפתוח את החדר, אז נאלץ השר לפתחו, ויראו שאין שם, רק מקלו ותרמילו, והחליל והעוגב שהיו לו בעת היותו רועה צאן, ויתמהו האנשים איש אל רעהו. וישאל המלך את השר לפשרן של דברים, ויענה השר, אדוני המלך, מיום אשר בחרת בי ולקחת אותי ממכלאות צאן אל ארמון המלך, לא גבה ליבי ולא רמו עיני, ומידי יום ביומו הייתי נכנס אל חדרי זה, לזכור תמיד מעמדי הקודם, לבל אתנשא ואתגאה, והייתי יושב שעה קלה בכל יום ומחלל בחליל, לבל אשכח כי רועה צאן הייתי, ובחמלת ה' עלי נשאתי חן בעינך המלך, עד אשר הגעתי הלום, ויהי כראות המלך כל זאת, וכשמעו צדקת השר, חיבקו ונשקו, ואף השרים ניגשו אליו ולחצו את ידו ובקשו סליחתו, ויהללוהו ויכבדוהו.



ועל פי זה פירשו מה שאמרו במדרש, דוד המלך יצא לו מוניטין בעולם, מקלו ותרמילו מכאן ומגדל דוד מכאן. מרדכי יצא לו מוניטין בעולם, עטרת זהב מכאן, שק ואפר מכאן, והכוונה להראות צדקתם של דוד ומרדכי, שגם בשעה שהשם יתברך עזר להם והרים את כסאם ברוב גדולה וכבוד ויקר, זכרו תמיד את מעמדם הקודם והתנהגו בענווה והכנעה.



וזהו עניין קריאת "חג הפסח", שמסמל את הנס הגדול, אשר פסח ה' על בתי אבותינו במצרים, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל, וגאלנו מעבדות לחירות. אולם בכדי שלא תזוח דעתנו עלינו, שנבוא ונתנהג בגאווה ובוז, אנו קוראים את חג חירותנו בשם "חג המצות", שמסמלים בזה את ימי ענינו ומרודינו, באוכלנו לחם עוני בעת שנשתעבדנו למצרים בפרך, ונזכור תמיד מעמדנו הקודם ונתנהג בענווה והכנעה.

תודה

תודהההה