משמעות העימות בלבנון: שנת הגאולה? F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

http://hashem1.net/?p=386


בשבועות האחרונים חלה התדרדרות עצומה בלבנון, והיא עומדת בפני משבר עצום ■ המשבר מאיים להעמיד את לבנון כמדינת חסות של איראן ■ למרבה הפלא, המשבר הזה עשוי להיות מעודד ביותר מבחינתו, שכן הוא עשוי לפרש באופן מופלא את דברי המדרש המסביר את זמן בוא המשיח ■ בהתבוננות מחדש ייתכן שגם סימנים אחרים מצביעים על גאולה שלמה אולי עוד השנה ■ יש מקום לאופטימיות


◄סקירת חדשות בעניין הלבנוני

בשבועות האחרונים אנחנו עדים לתסיסה חסרת תקדים בציבור הלבנוני, שלא היתה כמותה כמה עשרות שנים, מאז מלחמת האזרחים הלבנונית.

בעקבות הישגי החיזבאללה במלחמה האומללה האחרונה שפתחה הממשלה, התחזק מעמדו בלבנון בצורה חסרת תקדים, והשיעים בלבנון החליטו לממש את ההישגים שלהם, ואת התמיכה האדירה שקיבלו מהציבור הלבנוני, ולכן יצאו מהקואליציה של ראש הממשלה הנוכחי, סניורה, גם מפלגת חיזבאללה השיעית, וגם מפלגת אמל השיעית.

מאחורי פרישת השיעים מהקואליציה עמדה, בנוסף לאיראן, גם סוריה, בגלל החלטת ממשלת לבנון האחרונה בעניין בית משפט בינלאומי שיחקור את רצח רפיק אל-חרירי, רצח שתוכנן ע"י הממשל הסורי. ההחלטה הלבנונית של ממשל סניורה, אם תמומש, תקשור את הממשל הסורי ונשיאו אל הרצח, ותגרום לתוצאות בינלאומיות קשות מבחינת סוריה, ולכן הסורים התחברו לידידיהם האיראנים וקראו לחיזבאללה ולשיעים לפעול. כמה ימים לאחר מכן, נרצח השר הנוצרי פייר ג’ומאייל, אחיינו של באשיר ג’ומאייל הנשיא הפרו-ישראלי שנרצח בזמן מלחמת לבנון הראשונה ע"י כוחות פרו סוריים (מה שהביא מאוחר יותר לטבח שערכו הנוצרים במחנות הפליטים סברה ושתילה), ובנו של הנשיא לשעבר אמין ג’ומאייל. (סתם הערה להתמצאות בסבך הלבנוני: הנשיא הלבנוני הנוכחי, מישל עאון, הוא אמנם נוצרי, אך תומך מושבע של סוריה והאיראנים, ובכך הוא אינו מייצג את הזרם הנוצרי והסוני, אלא את הזרם השיעי והסורי).

ביום שישי האחרון קרא חיזבאללה לתומכיו לצאת לרחובות ולקרוא להפלת סניורה וממשלתו, ועפ"י דיווחי התקשורת כמיליון מתומכי חיזבאללה בלבנון נענו לקריאה, ויצאו בהפגנות נגד הממשלה הלבנונית, וכמה אלפים מהם נשארו לצור על משרדי ראש הממשלה הלבנוני בעיר אוהלים שהוקמה לשהייה ממושכת במקום.

ההערכות שלבנון עומדת לפני מהפיכה איראנית-שיעית-סורית הולכות ומתגשמות יותר ויותר, וככל הנראה נכנסת גם לשלב של מלחמה פנימית, ולפי הערכות ראש אמ"ן לשעבר, גם למלחמה עם ישראל בקייץ הקרוב. ישיבת הממשלה (של ישראל) מיום ראשון עסקה בהפיכה איראנית בלבנון בקרוב ובהשלכותיה על ישראל, ובממשלתנו "החכמה" גם הציעו הצעות איך לחזק את סניורה: למסור לו את הר דב ("חוות שבעא")……

גם מנהיגים מכל רחבי העולם, כולל העולם הערבי הסוני (שפוחד מהשיעים יותר מישראל), מתחילים להיערך לקראת אפשרות הפיכה פרו-איראנית בלבנון, ומנהיגי המדינות מכל העולם מתחילים להיערך לעניין זה, באזהרות, ובמחשבה לגבי היום שאחרי, ובין ההצעות שמועלות גם הצעה לשלוח כח בינלאומי שיחזק את הכח הבינלאומי שכבר נמצא בלבנון.

עד כאן סקירת החדשות.

◄הקשר בין מה שקורה בלבנון לביאת המשיח בב"א

ועכשיו נתייחס לעניינים החשובים יותר, כיצד הדבר הזה נוגע לענייני ביאת המשיח והתקרבות הגאולה. התשובה מצוייה באחד המדרשים המצוטטים ביותר בענייני אחרית הימים, שככל הנראה הולך ומתגשם מול העיניים ממש עכשיו. אם אכן העניינים ילכו וימשיכו בכיוון הנוכחי, וימשיכו להתדרדר במהירות המסחררת הזו, יש לצפות שדברי המדרש המדבר על השנה שבה מתגלה המשיח יתממשו במלואם - עוד השנה בע"ה.

הרבה פעמים כשמדברים על המלחמה המדוברת עם איראן ותוצאותיה הסופיות, כשלאחריה תגיע הגאולה, מזכירים את המדרש המדבר על כך, אבל קצת מתעלמים מהתחלת המדרש, שמסביר איך העימות הבינלאומי עם איראן יתחיל. היו הרבה תיאוריות בעבר לגבי משמעות מילות המדרש, אבל לאור המתרחש כעת נראה שהמדרש מתפרש מאליו.

אני אצטט כאן שוב את תחילת המדרש, כדי שמי שאינו זוכר יוכל להבין במה המדובר:

אמר רבי יצחק:

שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי האומות מתגרים זה בזה.

מלך פרס מתגרה במלך הערבי, והולך מלך הערבי לאדום (הנצרות) ליטול עצה (עזרה) מהם.

וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם (פעולות טרור אירניות עולמיות).

וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם. ויאחזו אותם צירים כצירי יולדה (חרדה בעקבות הטרור האיראני בעולם).

וישראל מתרעשים ומתבהלים (בגלל האיום של מחיקת ישראל) ואומרים: להיכן נבוא ונלך? להיכן נבוא ונלך?

ואומר להם (כביכול הקב"ה משיב לישראל כך): בניי, אל תתיראו! כל מה שעשיתי, לא עשיתי, אלא בשבילכם! מפני מה אתם מתיראים? אל תיראו, הגיע ימי גאולתכם!

(המדרש במלואו מובא ב"אחרית הימים: היכן אנחנו נמצאים", תחת הכותרת "מלחמה עם פרס סמוך לביאת המשיח. מקור המדרש: פסיקתא רבתי לו, הובא גם בילקוט רמז תצט)

וההתגרות הזו ב"מלך הערבי" לא נראתה ברורה, והיו הרבה תיאוריות לגבי איך זה יתחיל. אבל כעת ייתכן שהדברים ממש מתבררים, ואותו "המלך הערבי", כלומר שליט המדינה הערבית שמתגרים בו, הוא ראש ממשלת לבנון, והדיוק דווקא מדהים, שלא נאמר במדרש שההתגרות היא בארץ ערבית, אלא ב"מלך ערבי", וכל ההתקוממות הפרו-אירנית שמה כביכול כמטרה את ראש הממשלה הלבנוני סניורה, וקוראת לו להתפטר.

התגובה של אותו "מלך ערבי", שייתכן בהחלט שהוא סניורה, תהיה בשלב כלשהו לבקש עזרה בינלאומית, מידידיו במדינות הנוצריות, כמו שהתבכיין להם בזמן מלחמת לבנון האחרונה, והם מיהרו לעזור לו בכל דרך נגד ישראל.

מתי יהיה השלב הזה, לא ברור. האם המהפכנים החיזבלונים יתפסו כבר את השלטון, או רק יעמידו את השלטון בסכנה קיומית? על כל פנים, הפנייה הזו לעזרה, וההיענות הנוצרית (או ה"בינלאומית"), שעשוייה להיות בדרכים רבות, כולל צבאיות, תרגיז מאוד את איראן ותומכיה, שראו כבר בדמיונם את לבנון נופלת לשליטת "המהפכה האיסלאמית", ועכשיו נאלצים להתמודד עם כוחות בינלאומיים.

כתוצאה מכך, החיזבאלונים ביחד עם פטרוניהם האיראניים יתחילו במסע הענשה לכל המדינות שמסייעות למשטר הלבנוני, כדי להרתיעם מלשלוח כוחות ללבנון וכו’. וזה השלב הבא שמוזכר במדרש "וחוזר מלך פרס ומחריב (זורע הרס) את כל העולם".

לאור ההתדרדרות ההולכת ונמשכת, לא תהיה ברירה גם לתומכים האוהבים את הנפט האירני, והם יצטרכו לבצע פעולות מלחמתיות נגד ראש הנחש. אבל כתוצאה מכל האמור למעלה, הפחד בישראל יגבר ביותר, מפני שמעבר לכך שסביר להניח שבתוהו ובוהו שישרור בלבנון, יחזרו ח"ו הטילים לצפון ישראל, הרי שבהתלקחות עם איראן כל ישראל תהיה חשופה לטילים חזקים ומדוייקים הרבה יותר.

אבל המדרש מבשר, במידה והתיאוריה הנ"ל תתממש בדרך כזו או אחרת, שבדיוק כאן מתחילה הגאולה של ישראל, ובאותה השנה יתגלה מלך המשיח.

◄עוד כמה פרשנויות שמביאות אותנו לשנה הזו

עוד אפשר לשאוף עידוד מדברי כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, בזמנו, שתזמן את הגאולה (לפי אחת הפרשנויות של דבריו המדוייקים) עד ניסן בשנת תשס"ז, השנה, כך שבהחלט יש מקום לאופטימיות.

ועוד אפשר לשאוף עידוד מכך, שלמרות שהפירוש המקובל ל"שבוע שבן דוד בא בו" (כפי שגם פורש ב"אחרית הימים: היכן אנחנו נמצאים") הוא שמדובר בשנים לפי מניין השמיטה, דהיינו שנה ראשונה לשמיטה (תשס"ב) עד מוצאי שביעית (תשס"ט), הרי שפירוש תוספות בן יחיאל על תנא דבי אליהו זוטא פרק טז (שם מופיע גם כן עניין "שבוע שבן דוד בא"), מסביר כך:

שבוע: לאו דווקא, כי אם באותו זמן, כמו "שעה", לאו דוקא שעה שלימה כי אם זמן.



וכוונתו היא שכשמדובר על סדרת השנים, לאו דווקא מדובר על שבוע של שמיטה, אלא אפשר שמדובר פשוט בזמן של שבע שנים כלשהן, כלומר הגדרת זמן כללית, שאינה תלויה בשמיטה. ואם נקבל את פירושו, ונסתכל בסימנים האחרונים של "שבוע שבן דוד בא", עם פרשנותם, נראה כך:

שבוע שבן דוד בא בו:

….

ב[שנה ה]שישית: קולות (ייצאו קולות שבן דוד בא. רש"י)

ב[שנה ה]שביעית: מלחמות (בין גויים לישראל. רש"י)

במוצאי [השנה ה]שביעית (כלומר שנה שמינית): בן דוד בא.

ואם נספור אחורה מהשנה הזו, ונניח שאנו "במוצאי שביעית", בהתאם לדברי התוספות בן יחיאל, נמצא שבתשס"ו (שנה שביעית) אכן היו מלחמות בן ישראל לגויים, גם בדרום עם מחבלי הפלסטינים, וגם בצפון עם מחבלי החיזבאללה, ובתשס"ה (שנה שישית) היתה התעוררות שלא זכורה כמוה לביאת המשיח, לפני פינוי גוש קטיף, ואז אכן "יצאו קולות שבן דוד בא", כי השמועות שהמשיח ממש עומד להגיע היו בכל מקום, כידוע וכזכור.

לפיכך לא מן הנמנע שאנחנו נמצאים כעת בדיוק בשנה שבה מתגלה המשיח, בהתאם לדברי חז"ל על "שבוע שבן דוד בא בו", בהתאם לדברי חז"ל על "שנה שמלך המשיח נגלה בה", וגם בהתאם לדברי כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א.

בשורה התחתונה: אסור לאבד תקווה, כי יש הרבה סיבות להיות אופטימיים

תודהההההההההה