[Nדר*ך]לרשתות ביתיות F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

רשתות ביתיות


גם היום, הקמה של רשת חזקה ומהירה יכולה להגיע לעלות של מאות שקלים אך רשת פשוטהבין שני מחשבים ניתן להקים בעלות קטנה ממש - 200 ש"ח פחות או יותר.

הקונספט הוא פשוט: צריך כרטיס רשת בכל מחשב שמחובר לרשת וכבל שמחבר את כל הכרטיסים. אם יש לנו שני מחשבים, צריך כבל שיוצא ממחשב אחד ומגיע אל המחשב השני. אם יש לנו שלושה מחשבים או יותר, אז צריך גם מפצל מיוחד שמאפשר לחבר כמה מחשבים. חוץ מזה צריך גם תוכנת רשת.



כרטיס הרשת:

כרטיס הרשת הוא בסך הכל כרטיס מחשב פשוט שאותו מכניסים לתוך המחשב בדיוק כפי שמכניסים כרטיס קול או כרטיס מסך. הכרטיסים הפשוטים מתחילים בכ-70 ש"ח ומגיעים ל - 300 ש"ח לכרטיסים מהירים המיוצרים על ידי פירמות ידועות. את הכרטיסים של היום ניתן להתקין במחשב לבד אם כי מומלץ לבקש מטכנאי מחשבים לבצע את העבודה הזו - רק כדי לא לקחת סיכון!.

ההבדל בין הכרטיסים הזולים ליקרים הוא לרוב באמינות לטווח ארוך וכן בתמיכה של החברה. כרטיסים זולים עלולים להפסיקלעבוד אחרי שנה שנתיים וכרטיסים יקרים עובדים לרוב שנים ארוכות בלי בעיות. כמו כן, הכרטיסים היקרים זוכים לרוב לעדכון שוטף של מנהלי התקן עבור מערכות חדשות (למשל - חלונות 2000) ואילו אם יש לך כרטיס פשוט אתה עלול להיתקל במצב בו יצאה מערכת הפעלה חדשה והכרטיס לא פועל אתה ואין מה לעשות...



כבל החיבור:

הרשתות של היום משתמשות בכבל המכונה 10BaseT(מבטאים את זה "Ten Base Tee")ולמעשה זהו שמו של התקן שעל פיו נבנים הכרטיסים ולא שמו של הכבל עצמו. השם המקצועי של הכבל הוא "כבל זוגות שזורים" והוא מכונה ככה בגלל שהחוטים שבתוכו שזורים אחד בשני. את הכבל אפשר לרכוש במגוון אורכים סטנדרטיים או להזמין אורך אחר. תיאורטית, אפשר למתוח כזה כבל למרחק של 100 מטר. במציאות, מעבר ל - 50 מטר המידע כבר לא זורם כמו שצריך ללא הגברה. את הכבלים אפשר להשיג ברוב חברות המחשבים ומחיר הכבל נע סביב 3 ש"ח למטר. כלומר, עבור חיבור בין שני חדרים צריך 30 מטר כבל שיעלה כ - 60 ש"ח.

את הכבל אפשר להשיג גם בתצורה המכונה "קטגורי 5" שהיא איכותית יותר ומתאימה לאורכים גדולים יותר מ - 50 מטר אבל המחיר גם עולה בהתאם. כבל כזה כבר יעלה כ - 5 עד 10 ש"ח למטר.


מפצל רשת:

המונח המקצועי עבור מכשיר פיצול לרשת הוא "האב" (HUB). האב הוא למעשה קופסא אלקטרונית משוכללת למדי שמאפשרת לחבר יחדיו בין שני מחשבים ל- 1000 מחשבים. ה-האב נבחר לפי המהירות שלו ולפי מספר השקעים שבו. המהירות מתחילה ב - 10 ומגיעה עד 1000 מגה-ביט - מספר אומר כמה מידע אפשר להעביר דרכה בשניה. מספר השקעים מתחיל ב - 5 שקעים המאפשר לחבר יחדיו 5 מחשבים לרשת אחת. אפשר להשתמש רק בשני שקעים מכל החמישה אם רוצים!. האבים גדולים יותר מגיעים עם 8, 12, 16, 20, 24, 32 שקעים ויותר. במידה ורוצים לחבר יותר מחשבים ממה שיכול ההאב הגדול ביותר להכיל, אפשר לחבר כמה האבים אחד לשני - פעולה כזו מכונה "שרשור האב" ובאופן תיאורטי, אפשר לחבר ככה עד 1000 מחשבים אחד לשני.

אם רוצים לחבר יותר מחשבים, משתמשים במכשירים משוכללים יותר המכונים "נתב", "מתג", "שער", "גשר" ועוד - אבל אלו הם כבר נושאים מורכבים שעליהם לא ארחיב כאן.

תוכנת הרשת:

בעבר, היה צורך לרכוש תוכנה מיוחדת על מנת לחבר מחשבים ברשת וזה עלה הרבה כסף - לכן, לא היו הרבה רשתות בבית אלא בעיקר בעסקים. כיום, כמעט כל מערכות ההפעלה מכילות בתוכן תוכנת רשת. מערכת ההפעלה חלונות 98 וחלונות 2000 מכילות בתוכן תוכנות רשת משוכללות ביותר והן שלך ללא תשלום נוסף!.

כדי להשתמש בה, חייבים להתקין את הרכיבים שלה. אבל קודם כל, העקרונות:

את הרשת בין המחשבים, מרכיבים מארבעה "חלקים" : כרטיס, פרוטוקול, שירות ולקוח. רשת יכולה להתקיים גם עםשני החלקים הראשונים בלבד אבל בלי לקוח ושירות, אי אפשר לעשות אתה כלום ואז....חבל"ז!

את ארבעת החלקים אנחנו מרכיבים בעזרת לוח בקרה מיוחד בחלונות - אנחנו בוחרים כל אחד מהם מרשימה ומתקינים אותו ולאחר שהתקנו את כולם, יש רשת?

והנה הרכיבים:

כרטיס:

כרטיס הוא כמובן כרטיס הרשת. בחלונות, הכרטיס נקרא "מתאם" או adapterבאנגלית. את הכרטיס צריך להתקין פיזית בתוך המחשב וגם להתקין בחלונות את מנהל ההתקן שלו. מנהל ההתקן לרוב מגיע עם הכרטיס בצורת דיסקט, או לפעמים בצורת תקליטור. אם אין או שאבד לנו התקליטור/דיסקט, אפשר לרוב למצוא את מנהל ההתקן באתר של יצרן הכרטיס. כפי שציינתי קודם, לכרטיסים הזולים לפעמים אין אתר ואז אנחנו בבעיה...

עובדה חשובה שכדאי לדעת לפני שמתחילים אפילו להתקין את הכרטיס...במהלך התקנת הכרטיס, אנחנו עלולים להידרש לספק למחשב את תקליטור ההתקנה של חלונות 95/98. אם קבצי ההתקנה נמצאים בדיסק הקשיח מבעוד מועד - זה מצוין. אם לא - דאג שיהיה לך בסביבה את התקליטור!

מבחינה מעשית, כמעט כל הכרטיסים שיש היום מזוהים לבד על ידי חלונות כאשר מפעילים את המחשב לאחר שהוספנו את הכרטיס. כאשר יזהה חלונות את הכרטיס, הוא יתקין מנהל התקן משלו במידה ויש לו אחד מתאים (כלומר ­אם מיקרוסופט טרחו להוסיף לחלונות מנהל-התקן עבור כרטיס זה) ובמידה ואין - נתבקש לספק את הדיסקט המדובר וגם את התקליטור של חלונות 95/98 . לאחר השלמת התקנה זו, חלק זה סגור - לאחר שניכנס ללוח הבקרה של הרשת (המכונה, מן הסתם "רשת" ) .

הפרוטוקול.

הפרוטקול הוא שפת התקשורת של המחשב ברשת. בדיוק כפי שאנשים צריכים לדבר אחד עם השני באותה שפה כדי שתהיה הבנה מלאה, גם מחשבים צריכים לדבר אחד עם השני באותו פרוטוקול. בעולם הרשתות יש אלפי פרוטוקולים שלכל אחד מהם תפקיד אחר. חלק מהפרוטוקולים מורכבים ביחד ליצירת "סוויטות" של פרוטוקולים - כמו שסוויטה במלון מורכבת מכמה חדרים...סוויטה של פרוטוקולים מורכבת מכמהפרוטוקולים. בעולם, נהוג להשתמש באחת מתוך שלוש סוויטות מוכרות (אגב -סוויטה זה המושג המקובל העולם הרשתות - זה לא סתם מילה שאני המצאתי!):

1) NetBeui

2) Ipx/Spx

3) Tcp/Ip

אם גלשת בוודאי באינטרנט אי פעם, אזי מס. 3 מוכר לך בוודאי - זה מכיוון שסוויטה זו היא סוויטת הפרוטוקולים שעליה מבוססת האינטרנט. למעשה, בשיחה חופשית נהוג להתייחס ל Tcp/Ipכאל מילה אחת (בלי להגיד את הקו הנטוי) ופרוטוקול אחד...למרות שזה צירוף של כמה עשרות פרוטוקולים. בפרוטוקולים האחרים משתמשים בתנאים מסוימים.

פרוטוקול מס. 1 הוא סוויטה שתוכננה במיוחד עבור רשתות קטנות של עד 200 מחשבים. היתרון של סוויטה זו הוא שאין צורך לבצע שום הגדרות עבורה – קל מאוד להתקנה ללא ידע בכלל!. מאידך, כאשר הרשת גודלת, הסוויטה הזו מוכיחה את עצמה כאיטית למדי!

פרוטוקול מס. 2 הוא סוויטה ותיקה שמשמשת בעיקר רשתות גדולות מסוג "נובל" (מערכת רשת מפורסמת). היא קצת יותר מורכבת מ-מס. 1 אבל עדיין פשוטה למדי וטובה לרשתות גדולות של עד 1000 מחשבים.

פרוטוקול מס. 3 הוא, כפי שאמרתי, הבסיס לרשת האינטרנט העולמית וכל מחשב שמחובר לאינטרנט צריך להכיל אותו. אם אתה מרכיב רשת ביתית תוכל להשתמש בו אבלאינני ממליץ על כך משתי סיבות:

א) דרושות הרבה הגדרות מורכבות על מנת לעבוד אתו.

ב) ההגדרות שתעשה עלולות להתנגש עם הגדרות האינטרנט שלך ולגרום לבעיות חריפות בגלישה.

כאשר מתקינים רשת ביתית פשוטה להעברת קבצים, אני ממליץ להתקין את פרוטוקול NetBeui - הוא פשוט, קל להתקנה, אינו דורש הגדרות בכלל ­מושלם בשבילנו!. מה שכן, כאשר חלונות מתקין את המתאם, הוא מוסיף אוטומטית את פרוטוקול Tcp/Ip ! . כמו כן, אם אנחנו מתחברים לאינטרנט עם המחשב הזה, אנחנו צריכים את הפרוטוקול הזה גם - ולכן, כדי להוסיף את NetBeui , יש ללחוץ על כפתור "הוספה". אז נקבל רשימה של ארבע אפשרויות - מתאם, לקוח, שרות או פרוטוקול. נבחר כמובן - פרוטוקול. ואז נקבל רשימה נוספת של פרוטוקולים והחברות המייצרות אותם. הרשימה היא ארוכה למדי, אבל אנחנו נבחר "מיקרוסופט" ו-"Netbeui".


לאחר לחיצה על OK , נחזור למסך הגדרות הרשת הראשי ונראה שם את כרטיס הרשת, הפרוטוקול וגם את הלקוח שחלונות מוסיף באופן אוטומטי.


הלקוח
הלקוח הוא רכיב הרשת שמאפשר לנו למשוך קבצים ממחשבים אחרים. כפי שאמרתי קודם, ניתן להרכיב רשת ללא לקוח - אבל אז אי אפשר למשוך קבצים והרשת לא שימושית במיוחד!. קיימים לקוחות שונים לרשתות שונות ­למשל, רשתות נובל שהזכרתי קודם. אנחנו מרכיבים רשת של מיקרוסופט ולכן אנחנו צריכים לקוח לרשת של מיקרוסופט. לאחר התקנת הכרטיס, המחשב מוסיף את הלקוח הזה לרשימה אוטומטית וחוסך לנו קצת עבודה...נחמד!.



השרות
השרות הוא רכיב הרשת שמאפשר לנו לאפשר לאחרים למשוך קבצים מאיתנו - כלומר, הוא בן הזוג של הלקוח. גם כאן, אפשר ליצור רשת ללא שרות - אבל אז אף אחד לא יכול למשוך מאיתנו קבצים ושוב הרשת לא שימושית במיוחד!. שוב, מכיוון שאנחנו מרכיבים רשת של מיקרוסופט, אנחנו צריכים שרות שיתוף קבצים לרשת של מיקרוסופט. שוב יש ללחוץ על כפתור "הוספה" ולקבל רשימה של ארבע אפשרויות (מתאם, לקוח, שרות או פרוטוקול). הפעם נבחר "שרות" ונקבל רשימה נוספת של שירותים והחברות המייצרות אותם. בחלונות 95 הרשימה היא ארוכה למדי אבל בחלונות 98 הרשימה קצרצרה. בחלונות 95 נבחר "מיקרוסופט" ו-שיתוף קבצים ומדפסות עבור רשתות של מיקרוסופט". בחלונות 98 נבחר אותו דבר מהרשימה הקצרה יותר.



אם יש לנו מודם וחיבור לאינטרנט, המצב שונה בין חלונות 95 ל - 98 בגלל משהו שנקרא "מתאם VPN". לא אוכל להציג כאן את כל הוריאציות,.
גם אם יש לך את כל הרכיבים הללו, לא צריכה להיות בעיה מיוחדת - הרשת אמורה לעבוד בכל מקרה - אל תדאג!. אם תרצה, הפריטים שלידם הוספתי עיגול כחול מיותרים ותוכל להסירם ידנית על ידי בחירתם, ולחיצה על "הסרה".
לאחר שהוספנו את כל הרכיבים הדרושים, יש להגדיר עוד שני דברים קטנים!. בשביל זה, עלינו ללחוץ למעלה על דף "זיהוי" - Identificationבאנגלית. בדף שנקבל עלינו למלא את שם קבוצת העבודה ושם המחשב בכל אחד מהמחשבים. שים לב! - שם המחשב צריך להיות שונה בכל מחשב - למשל "kids" באחד ו - "dad" בשני. שם קבוצת העבודה חייב להיות זהה בשני המחשבים!. אפשר לבחור בכל שם שרוצים לכל אחד מהמחשבים או לקבוצת העבודה בתנאי שמקפידים על שם שונה וקבוצה זהה!.

עכשיו, אפשר סוף סוף ללחוץ על OKבתחתית הדף ולתת למחשבלהתקין את קבצי הרשת שהוא צריך. בשביל זה, יתכן ותצטרך להכניס לכונן התקליטורים את תקליטור חלונות 95/98 שלך...הזכרתי את זה קודם! - מקווה שיש לכם!

ואז, נתבקש להפעיל את המחשב מחדש. לאחר הפעלה מחדש של המחשב,נוכל לראות על המסך סמל חדש - "שכנים ברשת" או Network Neighborhoodבאנגלית. לחיצה כפולה על הסמל הזה תציג רשימה של המחשבים בבית (שניים או יותר). שים לב לעובדה חשובה! - לפעמים, לוקח למחשב זמן רב לזהות את המחשבים האחרים ואז, במקום לקבל רשימה של מחשבים, נקבל סמל של "Entire Network" וזהו. זה נורמלי. לפעמים צריך להמתין עד 15 דקות לפני שהמחשב יהיה מוכן להציג רשימה - ואין מה לעשות בעניין!

עכשיו, כדי להעביר קבצים בין המחשבים, צריך לעשות פעולה שנקראת "שיתוף" - כלומר, להגיד למחשב אילו קבצים אנחנו רוצים לאפשר לאחרים לקחת!. את זה עושים ככה:

אני פותח את המחשב שלי ובוחר ספריה או כונן שאת תוכנו אני רוצה לשתף. אני לוחץ עם הכפתור הימני של העכבר על אותה ספריה או כונן, ומהרשימה שנפתחת, בוחר "שיתוף" או Sharing.

נקבל מסך גדול עם הרבה אפור. המסך מציג את החלון כלא משותף. כדי לשתף אותו, עלינו ללחוץ על הסימן "משותף כ- " (shared as באנגלית) ואז נקבל המון אפשרויות מבלבלות...לא נורא!.

המחשב מכין שם עבור השיתוף באופן אוטומטי על פי שם התיקייה שאנחנו משתפים, ומכין אותה לשיתוף במצב "קריאה בלבד". אם נלחץ כעת על אישור, הספרייה תשותף וניתן יהיה להיכנס אליה מהמחשב האחר, אבל אי אפשר יהיה להעביר אליה קבצים אלא רק למשוך ממנה!. אם אנחנו רוצים גם לאפשר כתיבה, יש לעביר במסך שלמעלה את הכפתור למצב Full.

המצב השלישי מאפשר לי לקבוע סיסמא מיוחדת שתאפשר גם כתיבה, אבל אני לא ממליץ להיכנס לשם...אחרי הכל, אף אחד בביתהוא לא אויב, נכון?

***עובדה חשובה! - אפשר לשתף כמה ספריות, כונן שלם או אפילו את כל המחשב - ללא הגבלה. אם אתה רוצה לשתף את כל המחשב, פשוט שתף את כל הכוננים. עדיף מאשר להתחיל לשתף ספריה אחרי ספריה!

***עובדה חשובה נוספת! - שיתוף הכוננים שלך מאפשר במצבים מסוימים לאנשים זרים מהאינטרנט להיכנס למחשב שלך, ולכן עדיף לשתף את הכוננים על המחשב שאינו מחובר לאינטרנט ועל המחשב שכן מחובר לא להפעיל אף שיתוף!. אפשר גם להתקין תוכנת Firewallשאפשר למצוא באינטרנט.



זהו, עכשיו, כדי להעביר קבצים עליך לפתוח את המחשב האחר דרך "שכנים ברשת", לפתוח במחשב האחר את הספרייה שממנה אתה רוצה למשוך או אליה אתה רוצה להעביר ולגרור מספרייה אצלך לספריה האחרת! - זה הכל