אמסלם: "כולם מברברים ואני כבר עשר שנים בבית"ר" F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בגיל 34 הפך דוד אמסלם לסותם החורים של לואיס פרננדז. אמסלם, שבקיץ האחרון אמור היה בכלל לעזוב את הקבוצה, הפך דווקא בעידן הכסף הגדול, לאחת הפונקציות החשובות בבית"ר.

"הוא שחקן שאני מאוד אוהב", אמר השבוע המנג'ר הצרפתי על המגן שלו, "הוא גבוה, מהיר יחסית, בעל ראיית משחק והכי חשוב מבחינתי זה שהוא שחקן מאוד ותיק עם הרבה ניסיון. הוא היה עם הקבוצה בימים הגדולים שלה ויכול לתרום לה הרבה גם היום. והוא אכן עושה את זה".

לפני מספר שבועות, כשהחליט פרננדז לשחרר מספר שחקנים, הוא לא היסס להראות לבלם אלירן חודידה את הדרך החוצה. המשמעות: אמסלם, שלא שיחק בעמדה הזו במהלך כל הקריירה שלו, עשה הסבה זמנית ועבר לשחק כבלם השלישי במערך החדש של פרננדז.

אתמול, במשחק גביע הטוטו נגד נצרת עילית (3-2), הורחק הבלם המקדוני איגור מיטרסקי, מה שמבטיח לאמסלם עוד שבת בעמדת הבלם. "אני מרגיש טוב בתפקיד הזה", הוא אומר. "זה דבר חדש בשבילי וזה מאוד מעניין". בנוגע לגב הרחב שהוא מקבל מהמנג'ר שלו, אומר אמסלם בשוויון נפש: "כנראה שיש דברים שפרננדז רואה ואחרים לא".

היום, כשהוא נהנה ממעמד מיוחד אצל פרננדז, יכול דוד אמסלם להסתכל בנוסטלגיה משועשעת על הפיחות החד שחל במניה שלו לאורך השנה וחצי האחרונה. זה החל בעונה שעברה, כשאלירן דנין הובא לבית"ר ותפס את מקומו של אמסלם למשך מספר שבועות. "זה לא קל להיות על הספסל אבל אני מבין שהקבוצה עוברת שינויים", אמר אז אמסלם, "אני אשמח מאוד אם דנין יצליח ואני פה כדי לעזור".

בהמשך החליט המאמן דאז, אלי אוחנה, להחזיר את אמסלם לאגף שמאל והסביר: "לדנין יש עוד הרבה מה לשפר, אשלב אותו בהדרגה". הדרך חזרה לאופציית אמסלם היתה מהירה.

בקיץ האחרון, הסיפור כמעט חזר על עצמו. עם סיום החוזה של אמסלם, החלו לדלוף ידיעות על כך שבית"ר לא תמהר לחדש את ההתקשרות עמו. אמסלם זעם והבהיר לכל הסובבים אותו שאם לא יוחתם לעונה נוספת בבית"ר - יפרוש. שתי הצעות מקבוצות אחרות בליגת העל, לא עניינו אותו. בית"ר הפנימה והחוזה נחתם. יש שאמרו אז, בזכות יחסיו הקרובים של אמסלם עם המנהל אברהם לוי.

"לא אברם ולא אף אחד אחר היה יכולים להגיד לי את מי להחתים", אומר השבוע מאיר פניג'ל, הבעלים הקודם של בית"ר, "רק אלי אוחנה החליט ולאחר מחשבה הוא החליט שמבחינתו אמסלם צריך להמשיך בסגל. עובדה שהוא צדק".

"את דוד אמסלם אף אחד לא יכול לשאול את השאלה הזאת", מתקומם דוד אמסלם על עצם הצגתה. "הייתי בכל הנבחרות, אני משקיע בכל אימון ומשחק עם כל הלב, אז עם כל הכבוד זו לא שאלה שאני צריך לענות עליה".

מחזיק מפרננדז, פרננדז מחזיק מאמסלם (צילום: ברני ארדוב)סוד כוחו של אמסלם בבית"ר הוא החיבור החזק למועדון ולאוהדים. בדומה לאבי נמני במכבי ת"א, הוא מקפיד להגיע לכל אירוע של כל אוהד, אליו הוא מוזמן, וכן נוהג לפקוד בקביעות ילדים מאושפזים בבתי חולים. במקרה שלו אפשר לומר שהקבוצה היא הדבר שהכי חשוב לו, ולא להיחשד בדיבור קלישאי.

בסיום המשחק השבוע נגד הפועל ת"א, למשל, ישב אמסלם לבדו בחדר ההלבשה כדי לצפות ב"דאבל פס" בערוץ 10, באייטם שעסק באלימות אוהדי בית"ר. הוא לא קם מהספה עד שנאמרה המלה האחרונה על הקהל הצהוב. הצד השני של מטבע הזיהוי המוחלט שלו עם המועדון הוא, כאמור, קרבתו ההדוקה להנהלה הקודמת ובראש ובראשונה, כאמור, לאברהם לוי.

ואם יש נושא שאמסלם מתרגז על איזכורו יותר מאשר הקשר עם לוי, הוא נושא הגיל: "אני לא מבין את העניין הזה של הגיל. אני יכול להבטיח לך שרק בארץ לא מפסיקים לשאול על גיל וגומרים קריירה לשחקנים למרות שמבחינה גופנית זה רחוק מהמציאות. אני מרגיש טוב מבחינה פיזית ומתאמן טוב וכמובן שגם מבחינת קבוצתית מדובר בתקופה טובה".