הפועל ת"א מציגה - עונה שצריך לשכוח F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

נו, אז כנראה הולך להיות עוד קיץ חם בגזרת הפועל תל-אביב. נכון לרגע זה (יום שלישי) אף אחד מאנשי הקבוצה אינו חתום לעונה הבאה.

כעת מתברר שגם ההנהלה עומדת על בהונותיה, על חוט תיל דק, אי-שם למעלה באוויר.

לפני הכל בואו ונעשה סדר בדברים - העונה תסתיים רשמית מחר, אבל הפועל תל-אביב תהיה חופשית במחזור הסיום כך שבעצם היא סיימה את דרכה השנה.

אז מה בעצם היה לנו פה? לאורך כל העונה שמענו על חיבור נדיר בין השחקנים מחוץ למגרש, וקבוצה בעלת גאווה עצמית רבה שאוהבת לעבוד קשה. בפועל, הפועל שיחקה כדורסל משמים רוב הזמן, צפוי לעייפה, שבו מרקוס האטן מהווה כמעט חצי קבוצה לכל דבר ועניין, ושחקנים אפורים למדי מחטיאים ליי-אפים קלים.

ראינו קבוצה שבה המאמן הראשי, אפי בירנבוים, מעניק קרדיט עצום לעוזרו, עמי נאווי, עד כדי כך שלפעמים קשה היה לדעת מיהו המאמן ומי עוזרו. קיבלנו חבורה פצועה מנטאלית שנאלצה לחיות באזור לא טבעי מבחינתה, אולם ביתי קר, יקר ומנוכר, ומתגעגעת לבית החם שנהרס ביום אחד עגום.

גילינו קושי רב בהחתמת שחקן פנים גבוה, שנמשך כחצי עונה עד שהגיע הרב למיזאנה, אחד האתלטים הטובים בליגה. זיהינו קבוצה ללא כיוון או מטרה. כזו שמדברת על פיינל פור, אבל מתקשה לנצח משחקים קלים על הנייר, שיכולים היו להגשים את שאיפותיה. קלטנו, שמדובר בקבוצה חסרת יציבות כמו הרוב המכריע של קבוצות ליגת העל.

האוהדים אולי נטשו והשאירו את הקבוצה להתבוסס בחריקות נעליה על המשטח בהיכל הענק, וגם המיקום הסופי פחות טוב מאשר בעונה שעברה (סגנית אלופה שחוגגת אליפות וגוזרת רשתות), אבל אפשר בהחלט לגלות הבנה לעונה הבינונית שעברה על הפועל תל-אביב.

הטראומה הגדולה היתה המעבר מאוסישקין להיכל נוקיה - כל מה שאוסישקין סימל, נמחק על ידי המציאות שבה המשחקים חייבים להימשך, כך או אחרת, ואין זמן לבכות את העבר.