סיכום 2011: מצעד חמשת הרודנים הערבים שהופלו השנה F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

השנה החולפת הייתה מבחינת העולם כולו והערבי בפרט שנה של הפגנות, מהפכות והתחדשות. רודנים ששלטו ביד קשה במשך עשרות שנים נדהמו לגלות שלבני עמם פשוט נמאס לחיות בעוני ובפחד וכי כסאם אינו יציב כפי שחשבו. נענע10 מביא לכם את דירוג הדיקטטורים שרק הזמן יגיד אם לעולם יהיה טוב יותר בלעדיהם. וגם מבט קצר לעתיד


המקום החמישי
נשיא סודן, עומר אל-בשיר, שאמנם נשאר בשלטון אך איבד במהלך השנה האחרונה מדינה אחרת - דרום סודן שקיבלה עצמאות, מתקמם הישר במקום החמישי. ב-9 ביולי הכריז יושב ראש הפרלמנט של דרום סודן ג'יימס וואני איגה על היפרדות מסודן. חמישה ימים לאחר מכן אישר האו"ם את הפיכת המדינה החדשה לחברה ה-193 בארגון. בכך איבד אל-בשיר, המשמש מאז 1989 כנשיא, ראש ממשלה ומפקד הכוחות המזוינים שמונה מיליון אזרחים ורבע משטח המדינה. עובדה שלא ידעתם על אל-בשיר: הוא נלחם נגד ישראל כחייל בצבא מצרים במלחמת יום הכיפורים.

המקום הרביעי
נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח, שהעביר בחודש נובמבר את השלטון לסגנו, עבד אל-ראב מנסור אל-האדי, מתייצב במקום הרביעי. הוא ויתר על ההנהגה אחרי 33 שנה ובתום תשעה חודשים של הפגנות אלימות, במהלכן אף נפצע כאשר המפגינים תקפו את ארמונו. במהלך חודש דצמבר, עם התחדשות האלימות במדינה, הצהיר הנשיא כי בכוונתו להגר לארצות הברית. עובדה שלא ידעתם על סאלח: הוא בן לאסכולה הזיידית השיעית, ועל פי חוקי תימן הצפונית לא יכול היה לשלוט על המדינה עד שנת 1962.

המקום השלישי
נשיא תוניסיה, פיסטוק אל-עאבדין בן עלי, היה הראשון לאבד את השלטון במה שהפך להיות "האביב הערבי", אחרי 23 שנים. למעשה ההפגנות נגד בן עלי החלו בדצמבר 2010 וכונו "מהפכת היסמין" מתוך ניסיון לשייך אותן לשורת "מהפכות הצבע" שהתחוללו נגד שלטונות השייכים לברית המועצות ודרשו דמוקרטיה וליברליזם. הוא הצליח להחזיק בשלטון כארבעה שבועות אך כשהלחץ והאלימות גברו הוא נמלט עם בני משפחתו, כסף וזהב לערב הסעודית.
כחודש לאחר מכן, ב-17 בפברואר, בן עלי לקה בשבץ ונכנס לתרדמת. ב-20 ביוני הוא נשפט בתוניסיה שלא בנוכחותו ונידון ל-35 שנות מאסר. תוניסיה הקדימה את העולם הערבי גם במעבר לדמוקרטיה והייתה הראשונה לערוך בחירות - בחודש אוקטובר. עובדה שלא ידעתם על בן עלי: הוא מעולם לא סיים בית ספר תיכון.

המקום השני
נשיא מצרים, מוחמד חוסני סייד אבראהים מובארק, איבד את השלטון אחרי 29 שנים. המהומות במצרים סוקרו באופן הנרחב ביותר בישראל מכלל ההפיכות בעולם הערבי, בגלל יחסי השלום בין המדינות, הקרבה הגיאוגרפית וחשיבות מצרים ביחסי הכוחות באזור. המהפכה זכתה לכינוי "מהפכת ה-25 בינואר", על שם התאריך בה החלה. בתום 18 ימים של עימותים אלימים, בהם נהרגו מאות בני אדם, הודח מובארק מתפקידו והוא היחיד ממנהיגי ערב לשעבר שעמד למשפט והגיע לאולם הדיונים. עובדה שלא ידעתם על מובארק: ארצות הברית ומדינות המפרץ הפרסי שילמו בזכותו למצרים 500 אלף דולר עבור כל חייל שזו שלחה להשתתף במלחמת המפרץ הראשונה.
המהפכה במצרים הציגה לעולם את הכיכר שהפכה לסמל - תחריר, אותה מילאו מיליון בני אדם שהגיעו למחות נגד שלטון מובארק. בחודש נובמבר הפכה הכיכר גם לסמל האכזבה, לאחר שהעם המצרי הגיע אליה שוב כדי לבטא את אכזבתו מהמועצה הצבאית שתפסה את השלטון. עשרות בני אדם נהרגו בעימותים המחודשים.

במקום הראשון
שליט לוב, מועמר קדאפי, שנרצח 42 שנה אחרי שתפס את השלטון. קדאפי נחשב לאכזרי ביותר בין מנהיגי ערב שהודחו. הוא החזיק זמן רב בשלטון שנמצא תחת מרידות קשות ומאורגנות שזכו לתמיכה צבאית מברית נאט"ו, אשר יצאה למאות גיחות בשמי לוב ולמעשה הטתה את הכף לטובת המורדים. במשך שמונה חודשים נלחם הצבא שנשאר נאמן לקדאפי בכוחות המורדים. אלפי בני אדם נהרגו בקרבות הקשים, ביניהם אזרחים רבים.
ב-20 באוקטובר נתפס קדאפי סמוך לעיר הולדתו סירת יחד עם בנו מועתסם. תופסיו ביצעו בו לינץ' ולאחר מכן הציגו את גופתו לראווה במקרר של אטליז בשוק המקומי. קדאפי נקבר בטקס צנוע בלב המדבר, על מנת שמקום הקבורה לא יתגלה, גופתו לא תחולל ומצד שני כדי שחסידיו לא יהפכו את הקבר לאתר עליה לרגל. עובדה שלא ידעתם על קדאפי: בגיל 6 הוא ראה שניים מבני דודיו נהרגים מול עיניו מפיצוץ מוקש שהושאר על ידי האיטלקים. קדאפי עצמו נפצע בזרועו מהפיצוץ.