דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב
אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב, וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה, ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, אולם כתב מרן הרב שליט"א כי המנהג פשוט לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב.)

אמרו רבותינו במסכת תענית (דף כט.) בשביעי באב נכנסו נכרים להיכל, ובתשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור (האש), והיה דולק והולך כל היום כולו, דהיינו ביום עשירי באב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי באותו הדור, הייתי קובע התענית בעשירי, מפני שרובו של ההיכל נשרף בו. וחכמים שתקנו התענית בתשיעי, הוא משום שסוברים שתחילת הפורענות חמורה יותר.

ואמרו בתלמוד ירושלמי, שרבי אבון היה מתענה תשיעי ועשירי, ואמנם מן הדין לא תקנו חכמים תענית שני ימים, מפני שאין בנו כוח להתענות שני ימים, מכל מקום, כיון שאף יום עשירי באב הוא יום צרה, נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל עשירי באב, וביום עשירי באב עד שקיעת החמה. והאשכנזים נוהגים בזה רק עד חצות היום של יום עשירי באב.

מותר לספרדים ובני עדות המזרח, להסתפר ולכבס במוצאי תשעה באב, אולם האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם ביום עשירי באב.

בגמרא במסכת תענית (דף ל: ) אמרו. כל האוכל ושותה בתשעה באב לא יזכה לראות בשמחת ירושלים, וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר, שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. ומה שאמרו "זוכה ורואה" ולא "יזכה ויראה" כמו שהיה לכאורה נכון יותר לומר, פירש מרן הרב שליט"א, כי על המת (כלומר כל אדם שמת) נגזרה גזירה שישתכח מן הלב אחר שנים עשר חודש, (שכן בדרך כלל מתנחמים האבלים מפטירת המת אחר שנים עשר חודש, ותשש כוחו של הצער), ואצל יעקב אבינו נאמר (כאשר ביכה על יוסף בחשבו כי נטרף על ידי חית השדה) "ויקמו כל בניו לנחמו וימאן להתנחם", כי על החי לא נגזר להשתכח מן הלב, ויוסף עדיין חי היה. אף כאן, אף על פי שעברו שנים רבות מן החורבן, ממשיכים להתאבל עליו, כי בית המקדש של מעלה חי וקיים, וכמו שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך", ובנין הבית השלישי במהרה בימינו ירד בנוי מן השמים. והמתאבל על ירושלים, סימן יפה לו, שהוא "זוכה ורואה בשמחתה", כי בעצם כך שהוא מתאבל על ירושלים, הוא מראה שבית המקדש עוד חי בקרבו, ועתיד לראות בשמחתו. וכבר אמרו חז"ל, שמשיח בן דוד נולד בט' באב.


מתוך ההלכות לרב עובדיה יוסף שליט"א
http://www.halachayomit.co.il/

----------------------------------------------------------

עשירי באב
סו. תניא, בשבעה באב נכנסו גויים להיכל, ואכלו ושתו וקלקלו בו שביעי שמיני באב, ותשיעי לעת ערב הציתו בו את האש, והיה דולק והולך כל היום העשירי עד שקיעת החמה. והיו מן החכמים שאמרו שצריך לקבוע את הצום בעשירי כיוון שרובו של היכל נשרף בו, אך החליטו חכמי ישראל לקובעו בתשיעי מפני שהתחלת הפורעניות חמורה יותר (תענית כט א). ובירושלמי כתוב כי מטעם זה התענה רבי אבין תשיעי ועשירי באב, ורבי לוי התענה תשיעי וליל עשירי, מפני שלא היה בו כוח להתענות כל היום העשירי (תענית פ"ד ה"ו). ואנו תש כוחנו ואין מתענין רק תשיעי לבד, אבל אנו צריכין לנהוג קצת אבלות גם בעשירי באב (כה"ח תקנח ס"ק א).


סז. יום עשירי אסור באכילת בשר ושתית יין, כמו כן אין לברך "שהחיינו" בעשירי באב. הספרדים נהגו איסור כל היום ולדעת הרמ"א רק עד חצות היום (שו"ע ורמ"א שם ס"ע א. כה"ח שם ס"ק ח, י. משנ"ב ס"ק ג).

סח. אין לרחוץ ולא להסתפר ולכבס עד חצות יום עשירי באב. ומי שהשעה דוחקת לו יכול להתרחץ ולכבס במוצאי תשעה באב (עיין שו"ע תקנח. כה"ח שם ס"ק ו, י ומשנ"ב ס"ק ג' וביאור הלכה שם).

סט. מי שמחמיר על עצמו כל יום עשירי בכל הדברים הנזכרים - הרי זה משובח (כה"ח שם ס"ק י).

ע. אף מי שאינו מחמיר בשאר הדברים יש לו להחמיר שלא לשמוע שירים ביום זה כיוון שרובו של היכל נשרף בעשירי. (עיין כה"ח שם ס"ק ה ומשנ"ב ס"ק ב).

עא. אם יום העשירי חל בערב שבת, מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס מיד בבוקר מפני כבוד השבת. ואם השעה דחוקה - מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס במוצאי תשעה באב. (כה"ח שם ס"ק ו ומשנ"ב ס"ק ג).

עב. יולדת חולה או חלש - מותרים ליל עשירי בבשר ויין. (כה"ח שם ס"ק יא).

עג. טוב שלא לשמש בליל עשירי אם לא בליל טבילה או כשהוא יוצא לדרך או בא מן הדרך. (שע"ת תקנח ס"ק א. כה"ח שם ס"ק ז).

עד. כשתשעה באב נדחה ליום ראשון - לדעת האר"י ז"ל אין להחמיר באיסורי עשירי באב ביום שני שהרי הוא יום אחד עשר. אך המנהג להחמיר בלילה שלאחר התענית ולא אוכלין בשר ויין מפני אבלות היום, ולמחרת ביום שני מותרין בכל. (שו"ע, רמ"א שם. כה"ח שם ס"ק טוב).

מתוך ההלכות לרב מרדכי אליהו שליט"א
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur ... id=2476&q=תשעה%20באב


יזכינו ה', לראות עין בעין בשוב ה' לציון, בבנין ירושלים. אמן.

אח יקר יש לי שאלה דחופה וכל מי שיכול לענות בכבוד:

היום ההורים שלי עושים על האש, ורשמת שלדעת הרמ"א מותר לאכול מחצות בשר(של עשרה באב), השאלה היא האם חצות בעוד כמה שעות או חצות מיד לאחר סיום הצום שזה אתמול(כאילו היום) בלילה? כי חצות בעוד כמה שעות יהיה אחד עשר באב ככה שלפי דעתי כבר מותר לדעת הרמ"א לאכול בשר ואפילו כמנהג הספרדים מותר לאכול בשר בעוד כמה שעות.. אבל אני לא בטוח בזה ולא רוצה לאכול בשר על דעת עצמי..

אז השאלה שלי אחרי כל החפירה הזאת היא האם מותר לי לאכול בשר אחרי שקיעת החמה? כי זה לפי היהדות אחד עשר באב..
תודה לעונים, זה חשוב..

יום טוב..

מותר לך לאכול בשר אחרי שקיעת החמה של 10 באב כי אנחנו היהודים הולכים לפי הערב ולא לפי חצות או לפי היום
משיצאו הכוכבים נהיה יום חדש שנאמר "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" קודם כל ערב ואז בוקר ואז זה יום אחד ..

תודה אחי אכלתי אחרי שקיעת החמה.. אשריך ..